כל בעיות האכילה הן תוצאה של התנהגות מטופשת של הורים שעושים ענין מהאכילה.
שואלים את הילד מה הוא רוצה לאכול, שואלים את הילד מתי הוא רוצה לאכול, כאילו מדובר במסעדה.
ילד רעב אוכל, זהו צורך בסיסי והישרדותי, כמו הנשימה.
אילו היו אומרים לילד לנשום באופנים שונים של נשימות ושואלים אותו אילו נשימות הוא רוצה לנשום ומתי, ועושים מזה ענין והופכים את הנשימה לדרך שלו לשלוט ולקבוע, הילד היה מתפתח הפרעות נשימה.
צריך להגיש לילד 3 ארוחות ביום, אחת מהן מבושלת, כשסך הארוחות ביום כולל את כל אבות המזון ואת כל המרכיבים החיוניים.
לא להתיחס לכמות שהוא אכל ולא להתיחס למה הוא אכל ומה לא. בקיצור, להפסיק לעשות ענין מהאוכל.
ילד בריא אוכל מתוך רעב. כשאינו רעב כי הוא אוכל כל היום חטיפים, ממתקים, משקאות ממותקים, מעדני חלב וכל השטויות האחרות, הוא מסרב לאכול מזון נוסף ומשתמש בתסביכים של הוריו לשליטה בהם.
הארוחה היא כיף ולא זירת שליטה והתגוששות.