התמודדות לא קלה לאורך כל החיים, זהו נסיון עצום. צריך ללמוד מאנשים אלו ולהעריץ אותם.
ישר כח לעורך

בס"ד

דוד שלי הי'ה לא רואה וזה נוגע לי.
אני זוכר שהי'יתי הולך איתו לטיולים ואיך החבר'ה שלא רואים בכלל/לא רואים 100% רוצים לחיות ומעריכים יותר.
אני זוכר שהי'ינו במסעדה במסגרת הטיול. שמתי אוכל על השולחן במלון. הם דיברו די בקול רם. לא חשבו יותר מידי'י על הסביבה. קצת התבי'ישתי. אחרי ששמעתי איזה שטויות אנשים דיברו שם, אמרתי, "למה להתבי'יש"? דוד שלי וחבר שלו מתנהגים יותר כמו בני אדם מהאנשים שקישקשו שם.

אנשים מאוד נזהרים לא לפגוע בכבודו של אדם, ומתלבטים מאוד אם להציע עזרה. לדעתי, אתה צריך למצוא דרך לבקש עזרה במקרים כאלה.
לחלופין, צריך להתקין שם רמזור שמודיע מתי יש אור ירוק, או לפחות מודיע לאפליקציה כלשהי שיש אור ירוק. צריך לחשוב בכיוון הזה ולבדוק אם המציאו כבר משהו בחו"ל.

נותנים השראה לאלפי ליקוי ראיה ולבני משפחתויהם
הצלחה בחיים וגדלו את ילדכם בנחת