אבל לנו מותר כי אנחנו גברים ואילו הנשים ''דעתן קלה''.
כל הכבוד לבעלך על הפתיחות והסובלנות. ובמחשבה שניה: אולי גם הוא כמו כולנו מתאהב ושוכח כל פעם מחדש?

כל עוד העיזה ממשיכה להטיח בו את האשמה על זה שהיא שרמ**ה . הרי ברור שזה ייגמר בתשלום מזונות נו

של נקבה מטופשת.

צר לי.. אבל זה נשמע כמו טור לניקוי מצפון... כשרב הנסתר בו על הנגלה..

שאיש מבין אלו השליליים שיגיבו כאן לא יוציא לך את הרוח מהמפרשים. את חייבת להמשיך לכתוב. את הרומן. ובכלל. תענוג צרוף לקרוא אותך!
זה בדיוק מה שקורה במציאות, גם אם לא ממש חווית את זה (מסופקני), והכתוב הוא רק בגדר המחשבות והדמיון שחולפים בראשך.
המציאות מתעתעת בנו ואינה ברורה, כאשר למוח שלנו דרך משלו להגיד לנו דברים שלא האמנו שיקרו לנו. זה כוחו של הטבע. חלק מתמודדים ומתגברים עליו. אחרים מתמכרים או אולי נכנעים לו.
איש לא צודק ולא טועה. אלו הן הוראות ההפעלה האמיתיות.

ובעלך בן אדם בוגר - תעריכי !!!