אוהד ימשיך לאהוד גם אם השחקנים יעזבו לקבוצה אחרת, גם אם המאמן יעזוב וגם אם ההנהלה תעזוב. מסקנה: הוא אוהד גוף וירטואלי ששמו ''הפועל משהו'' או ''מכבי משהו'' או בית''ר משהו'' וכו'. מה זה הגוף הזה? כלום, שום דבר, גורנישט. ואת זה אתה אוהד! את הכלום הזה, שבאמת לא קיים. אני קורא לזה ''עבודה זרה'' לא במובן הדתי של המילה, אבל זו עבודה זרה. היא באה למלא איזה חלל מוזר הקיים עמוק בלבו של אדם, בתחום הכבוד האבוד שלו, בתחום האלימות ובתחום היצר החייתי הטבוע בו, כנראה, עוד משחר ימי האבולוציה. אבל זו אשליה. החלל הזה לעולם אינו מתמלא. הקבוצה זוכה באליפות או בגביע, האוהדים פורצים בשאגות שמחה, אבל זו איננה שמחה אלא פורקן חייתי, שעם תחילת משחקי ליגה חדשה היא נעלמת.
האוהד האומלל הזה הולך לשבת בצדק בכלא, אבל אתו צריכים לשבת בכלא כל הפסיכולוגים שהביאו אותו למצבו: בעלי הקבוצות, חבריו האוהדים ועיתוני הספורט, המלבים את השנאה בין הקבוצות ובין האוהדים.
- - - המשך בתגובה הבאה - - -