אלוהים הוא שקט
מה עושה בגרמניה אישה הודית שכבר בגיל 12 זוהתה כהתגלמות אלוהית בגוף אנושי? מביטה לאנשים עמוק בתוך העיניים ופותחת עבורם קשרים אנרגטיים בעמוד השדרה. מוטי שפי פגש את Mother Meera
מירה שהתה באותה תקופה בדורנבורג, כפר קטן שנמצא בין פרקנפורט וקולון. הצטרפתי למספר חברים גרמנים, שכרנו מכונית ויצאנו לדרך. חבורת הגרמנים היתה שקועה בדיונים נלהבים אודות התגלמויות אנושיות של האם האלוהית במהלך ההיסטוריה. לרובם לא היה ספק שמירה היא אחת מההתגלמויות הללו. לא ממש התחברתי להתלהבות הכללית אבל ניסיתי להימנע מהערות ציניות ולשמור על גישה חיובית. הגענו סחוטים לדורנבורג, מצאנו חדרים במלון כפרי קטן ומיהרנו לפגישה הראשונה עם מירה שהתקיימה בבית קטן שבו היא התגוררה. נכנסו לחדר שכבר היה מלא באנשים שהיו שקועים עמוק במדיטציה. המארגנים הציעו לנו כיסאות בשורה הראשונה בדיוק מול הכורסא שעליה מירה הייתה אמורה לשבת ולתת דארשן לאורחים, והסבירו כי כך נהוג להושיב מבקרים שמגיעים לראותה בפעם הראשונה.
עצמתי עניים ולמרות העייפות מהדרך הארוכה שקעתי מיד למדיטציה עמוקה שלוותה בתחושות ברורות ונעימות של גלי אושר שהתפשטו בכל הגוף. לאחר בחצי שעה מירה נכנסה בשקט לחדר והתיישבה על הכורסא ממש מולי. היא הייתה לבושה בסארי כחול מעוטר בחוטי זהב, פניה הקרינו שקט עמוק ומבלי להוציא מילה היא סימנה לאחד המארגנים להתחיל לכוון אליה את האנשים. בחור שישב בשורה הראשונה כרע ברך לפניה ונגע בכפות רגליה שהיו עטופות בסארי. מירה הניחה את ידיה למשך כחצי דקה על רקותיו ולאחר מכן הוא התיישב על ברכיו מולה והביט בה ישר לתוך העיניים. יכולתי לראות ממקום מושבי את האישונים שלה מרצדים במהירות ואת מבטה החודר שהקרין הרבה מאוד אהבה. לאחר מספר רגעים הבחור זז ופינה את מקומו לבא בתור והתהליך חזר על עצמו. בעודי מחכה לתורי נזכרתי שקראתי בספרון קטן שמירה נוהגת לעיתים בעת הדארשן להגשים שאיפות שאנשים מביעים בפשטות ובתום לב. באותו רגע לא ממש חשבתי על שאיפה מסוימת שברצוני להגשים אולם כשתורי הגיע רכנתי מולה ובשעה שהיא הניחה את ידיה על רקותיי הבעתי בתוכי באופן ספונטאני את המשאלה "אם את אכן גילום של האם האלוהית אנא הראי לי את צורתך האמיתית". הדארשן היה נעים, מבטה של מירה עורר בי שוב זרמים חזקים של אושר שהכרתי ממדיטציות עמוקות אולם היא עדיין נראתה לי כאישה הודית רגילה ולא יכולתי להבחין בהיבטים אלוהים אלו או אחרים. רגע לפני שעזבנו רכשתי שתי תמונות פורטרט שלה.
למחרת, לאחר מדיטציית הבוקר, שכבתי במיטה והתבוננתי בתמונות. מבטי נמשך בטבעיות אל עינייה הכהות והעמוקות של מירה, שהקרינו עוצמה שגרמה לי להמשיך ולנעוץ בהם את מבטי. לאחר מספר דקות התמונה קיבלה לפתע צורה תלת מימדית, פרצופה של מירה השתנה, פניה התעגלו והיא נראתה דומה לחלוטין לתמונות ולפסלים של האם אלוהית אותם ראיתי במקדשים ובמקומות שונים בהודו. בתחילה חשבתי שאני מדמיין. הסרתי את עיני מהתמונה, לקחתי כמה נשימות עמוקות והלכתי למטבח להכין כוס תה. לאחר כעשר דקות לקחתי תמונה שונה של מירה ושוב התחלתי להתמקד במבטה. ההתנסות הקודמת חזרה על עצמה, מירה נראתה לי שוב לובשת את צורתה של האם האלוהית. במכונית בדרך חזרה הרגשתי שכל גופי אפוף בשקט וברגיעה עמוקה. חזרנו להולנד ובמשך מספר ימים המשיכה ללוות אותי הרגשה ברורה שבתוך כל השוני והריבוי שנמצא מסביבי קיימת אחדות אחת גדולה. מירה אכן מילאה את בקשתי.
מירה נולדה בצ'אנדהפאלה, עיר קטנה באנדרה פראדש. בגיל שש היא חוותה למשך יום שלם התנסות ראשונה בסמאדהי (תודעה אחדותית). בגיל 12 דוד שלה שפגש בה לראשונה השתכנע מיד שהיא מהווה התגלמות של האם האלוהית. ב-1974 הוא הביא אותה לאשראם של שרי אורובינדו בפונדיצ'רי ושם היא התחילה לתת דארשן, כלומר מפגשים בהם אנשים הגיעו לקבל ממנה ברכה. ב-1981 היא ביקרה לראשונה בגרמניה ושנה לאחר מכן התיישבה שם בקביעות והחלה לקיים דארשנים גם שם. בפגישות הללו מירה אינה נוהגת לדבר ושומרת על שתיקה מוחלטת. לתלמידה הקרובים היא נוהגת לענות על שאלות. את התשובות שלה קיבצו תלמידיה למספר ספרונים קטנים.
הנה מה שיש לה לומר על התגלמויות אלוהיות בגופים אנושיים.
"אווטאר הוא התגלמות אלוהית בגוף אנושי. כל אווטאר מהווה התגלות של חלק מסוים מהאלוהות, ניתן להשוות אותו לפן אחד של יהלום ויחד עם זאת ליהלום כולו. לכל אווטאר ניתנת מטרה שונה שעליו למלא. כל האווטארים מעוניינים לרומם את האנושות ולקרבה לאלוהים אולם הדרכים והטכניקות שלהם שונות. לאנשים מערביים קשה להאמין באווטארים מכיוון שהם מקדישים חשיבות מוגזמת לעולם החומר. אין להם מספיק זמן או דחף פנימי להתייחס לאפשרות קיומו של אווטאר. גם כשהאווטאר מופיע אנשים מערביים רבים אינם מוכנים למצוא את הזמן כדי לפגוש אותו. לגוף יש מגבלות ולכן לא ניתן לומר שכל הפראמאטמן (המציאות המוחלטת האלוהית) נמצאת בגופו של האווטאר.
"לאווטארים יש קארמה מיוחדת. הם שוכנים בעולם ולכן גופם עשוי מאותו חומר שממנו מורכב גופם של אנשים רגילים. הגוף כפוך לחוקי הטבע ולסבל בלתי נמנע. לפעמים אווטארים דואגים לתלמידיהם ולא משגיחים על עצמם; לפעמים הם לוקחים על עצמם את הקארמה של תלמידיהם אולם הכאב שהם חווים אינו מורגש בצורה עמוקה ולא נחווה כסבל. אווטארים באו מהאלוהות בעוד שאנשים מוארים הולכים אל האלוהי. אווטארים תמיד מאוחדים עם אלוהים ולעולם אינם מאבדים את המודעות לאלוהי. הם נולדו במצב הזה, בניגוד למורים שהתחילו את המסע הרוחני שלהם ממצב של בערות והגיעו לבסוף למצב של הארה".
"אנשים יותר מדי פעילים ורק לעתים נדירות יושבים בשקט. פארמהאטמן הוא שקט, אלוהים הוא שקט, כל דבר נובע משקט. בשקט ניתן לבצע יותר עבודה. ההתנסות האמיתית באושר עליון מתקיימת ללא מילים.
"בצד האחורי של הגוף קיים קו או חוט לבן שנמתח מבהונות הרגלים למעלה עד למרכז הראש. למעשה אלו שני קווים שמתחילים מהבהונות, מתרוממים לאורך הרגל, נפגשים בבסיס עמוד השדרה ומשם הופכים לקו אחד שמגיע למרכז הראש. קו זה דק יותר משיערת ראש ויש בו כמה קשרים שישויות אלוהיות עוזרות לפתוח. זוהי עבודה מאוד מעודנת וצריך להיזהר מאוד בזמן שמתירים את הקשרים הללו מכיוון שאם החוט נשבר עלולה להיווצר סכנה לחיים. כשאני אוחזת בראשכם בעת הדארשן אני מתירה את הקשרים הללו. אני גם מסירה סוג אחר של מכשולים שמפריעים לסאדנה (תרגול הרוחני) שלכם. כשאני נוגעת בראשכם, האור נע כלפי מעלה בקו הלבן. הוא מציין כמו בסרגל מדידה את רמת ההתפתחות שהגעתם אליה בסאדנה שלכם. כשאין התקדמות האור נע למטה לאורך הקו ומראה את הרמה שאליה הסאדנה שלכם הידרדרה. כשהאור זורם באופן המשכי מבהונות הרגליים למרכז הראש האדם יוכל לחוות התנסויות וחזיונות שונים. יחד עם זאת אנשים מסוימים יכולים לחוות התנסויות כאלו גם בלי קשר לקו זה. כשהקן מגיע למרכז הראש אנשים חווים דארשן (ראייה רוחנית) של הפארמהאטמן. כשהקו עובר מעבר לראש זה אומר שלאדם יש קשר קבוע עם הפארמהאטמן.
כשאני מביטה לכם בעיניים אני מביטה לכל פינה של הווייתכם ושולחת אור לכל חלק של הווייתכם. אני פותחת את כל החלקים שלכם לאור. כשתהיו פתוחים תוכלו לחוש ולראות זאת בבהירות".
בעל תואר שני בפילוסופיה ודית מהאוניברסיטה הוודית של מהרישי, הולנד. השתלם בהודו באסטרולוגיה הודית עתיקה וזמרה וודית מסורתית. לימד מדיטציה והרצה על היבטים שונים של הספרות הוודית במסגרת קבוצה בין-לאומית של מורים למדיטציה בארה''ב, אירופה, דרום מזרח אסיה והודו. לאתר של מוטי שפי
נא להמתין לטעינת התגובות
