החזיר את הצבע: בלאן מחייה את צרפת

את התמונה של ריימונד דומאנק, ניקולה אנלקה והאוטובוס שמחנה במגרש האימונים בדרום אפריקה, אף אחד בצרפת לא יכול לשכוח. הבושות שהפגינו שחקני הטריקולור, שרק שני מונדיאלים לפני כן סחפו את העולם בתצוגה מרגשת של כדורגל, הפכו את אוהדי הנבחרת לנבוכים וכועסים, גם לאור התוצאות הגרועות שגרמו לנבחרת לארוז אחרי הסיבוב הראשון ולטוס הביתה בהרגשה שמכאן חייבים לבנות מחדש.

אז ריימונד דומאנק, הידוע בכינויו "הליצן", הלך הביתה ולקח אחריו גם את תיירי הנרי
ואנלקה (שבינתיים הצליח להסתבך לו גם בצ'לסי). לאחר מחשבה לא ממש ארוכה, החליטו בהתאחדות הצרפתית שיש רק אדם אחד שיכול לגשר על הפערים, ליישב מחלוקות ולהחזיר את האמון. השם הוא בלאן. לורן בלאן.

שחקן העבר האגדי, זה שהיה מנשק את הקרחת של פביאן בארטז לפני כל משחק, חזר לאחד את השורות ולהביא את הכדורגל הצרפתי שוב אל קדמת הבמה, ובלי כל הבוז שמסביב.

בלאן, האגדה של מונפליה, קיבל השנה את ההזדמנות שלו ביורו 2012 וייבחן על ביצועיו בטורניר החשוב כל כך עבור הצרפתים, שרוצים לחזור לשלוט ביבשת כפי שעשו בעבר. ולא שהוא היה חייב לעשות את זה. "הנשיא" (כך כונה המאמן עוד כשחקן), כבר היה מקושר לכל קבוצה בכירה ביבשת, כשאפילו היו אזכורים לכך שיירש את סר אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד.

בלאן יכול להיות מרוצה מכמה דברים עיקריים. הראשונה היא התחזקות הליגה הצרפתית וזכיית מונפלייה בתואר. מדובר פה במתנה משמיים. לאחר שנים בהן הצרפתים ראו את הכוכבים הגדולים שלהם מתעופפים לעבר ספרד וצרפת, דווקא הדור שגדל כיום במדינה מוכיח שיש על מה לסמוך, אם רק תהיה הכוונה נכונה.

רוב הסגל של בלאן מורכב מנציגי הליגה המקומית ומשחקנים צעירים שלא היו חלק מטראומת דרא"פ. קרים בנזמה לדוגמה, שרשם עונה פנומנלית בריאל מדריד, לא היה חלק מהסגל הזקן והטראומתי.

תחילת העבודה של בלאן נראתה כמו סיוט אחד גדול, לאחר שהנבחרת שלו הפסידה לבלארוס ונראתה כמי שלא התאוששה מהמשבר. המאמן, שזכה עם בורדו באליפות צרפת, חייך לעבר העיתונאים וביקש שייתנו לו לעבוד. הם נתנו לו - והוא עבד.

מאז המשחק מול בלארוס רשמו הצרפתים 18 משחקים ללא הפסד, העפילו לטורניר בצורה מרשימה ונראים מוכנים למשימה. המפתחות הופקדו בידי פרנק ריברי, שהשאיר מאחור את חבריו הקשישים והחליט לעשות הכל כדי להמשיך ולהוביל את הטריקולור. אבל הסיפור של ריברי כבר מוכר וידוע, הגיע הזמן לגלות מה עוד מסתתר בבאגט הצרפתי.

צרפת תשחק בבית המוקדם עם אנגליה, שבדיה ואוקראינה המארחת. לגבי האנגלים, החבר'ה מפאריס לא ממש מודאגים. בחמשת המפגשים האחרונים בין השתיים לא הפסידו התרנגולים ובפעם האחרונה שנבחרת שלושת האריות חגגה על הצרפתים (1997), הטלוויזיה בכבלים היתה הדבר הבא.

צרפת נמצאת כעת בצומת דרכים לא פשוטה. ניקולה סרקוזי הודח, ריימונד הולנד תפס את מקומו והצדק החברתי השתלט על השיחה ברחבי המדינה. כמובן שחלק מהשיח הזה הוא גם על מקומם בחברה של המהגרים, ש"גוזלים", עפ"י מארין לה פן וחבריה, את מקומות העבודה של המקומיים, ויוצרים בעיות לא פשוטות בחברה.

מה שגב' לה פן וחבריה שוכחים הוא שהנבחרת הצרפתית היתה תמיד המוקד אליו שאף להגיע כל בן של מהגר. תחושה זאת התחזקה לאחר הופעת זינאדין זידאן האלג'יראי, שגרם לעשרות אלפי ילדים להרגיש שייכים כשלבשו את החולצה הכחולה ושרו את ההמנון הצרפתי.

הנבחרת הצרפתית היא המקום המושלם עבור כור ההיתוך של המדינה. מצד אחד, פרשה גזענית אחת כמעט וגרמה לרעידת אדמה בסגל, ומהצד השני דווקא שני השחקנים היחידים שמוזמנים משורות מונפליה, מספרים את הסיפור היפה של הנבחרת.

במהלך מוקדמות היורו געש הכדורגל הצרפתי לאחר שנודע כי שיחות שהתקיימו במהלך

ישיבות של ההתאחדות הצרפתית, דיברו על כך שיש להגביל את השימוש של המהגרים במתקניה של הנבחרת.

מנהלה הטכני של ההתאחדות הצרפתית, פרנסואה בלאקוורט, הציע חוק אשר יגביל את כמות השחקנים הערבים והאפריקאיים אשר יוכלו להתאמן במרכזי האימון של ההתאחדות. הסיבה לכך, עפ"י טענתו של בלאקוורט, היא שהמהגרים מנצלים את התנאים שניתנים להם ובסוף פונים ומייצגים נבחרת אחרת.

בלאן, אגב, תמך עפ"י השמועות בהצעה השערורייתית בדלתיים סגורות, אך הדברים מעולם לא פורסמו. שמו מעולם לא נכתב, ולכן הוא נוקה מכל חשד בנושא. בלאקוורט הושעה מתפקידו ולא חזר, והפרשה, שהתפוצצה במאי 2011, שככה לה במרתפי ההתאחדות.

אבל כפי שציינו מקודם, הטריקולור הפכה עם השנים להרבה יותר הומוגנית ופתוחה, מה שסלל דרך לגיבורים מתרבויות שונות להתנחל בללבות הצרפתים. נבחרת צרפת היוותה גורם מאחד עבור אחד העמים המשוסעים ונגועי הגזענות ביותר באירופה.

במשך השנה האלג'יראים, התוניסאים ושאר אחיהם המהגרים נחשבים לזרים ו"עלוקות", אך בזמן המונדיאל והיורו מגיע תורם להיות משהו הרבה יותר גדול מזה. קחו לדוגמא את שני שחקנים, אלופים החל מהשבוע האחרון, שעשו את זה בדרך הקשה - כל אחד במסלול שלו.

מצד אחד, במרכז ההגנה, נמצא הבלם הצעיר מאפו יאנגה מביוואה בן ה-23, אשר הגיע במקור ממרכז אפריקה. מביוואה עבר לשחק במונפליה בגיל נוער, כיכב בשורות קבוצת הנערים ולבסוף פרץ עד לבוגרים. כיום הוא קפטן המועדון ואחרי שנים של התקדמות זה נראה בלתי נמנע כי הוא יעבור העונה או בזו שאחריה לאחת מאריות היבשת. לנתונים הפיזיים שלו, שמקורם באפריקה, יש תרומה נכבדת מאוד לכך שהבחור הצעיר הזה בנוי לתלפיות.

מנגד, אוליבייר ג'ירו, חלוץ צרפתי "אסלי" אשר מתבסס על פיזיות, גובה (1.92) ורגל שמאל אימתנית, כיתת את רגליו שנים רבות בליגה השנייה בצרפת וכשעבר למונפליה במחיר מגוחך של שני מיליון יורו, התחיל להרשית ולא הפסיק. בהופעת הבכורה שלו בנבחרת הוא כבש את שער היתרון במשחק הידידות נגד גרמניה (1:2 לצרפתים).

ג'ירו, אשר זכה לכינוי "החלוץ החינני", היה שייך לגרנובל לפני שעבר למונפליה. לאחר שנה בהשאלה חזר החלוץ הצרפתי למועדון, אך משם הובהל לדלת היציאה, בטענת המאמן דאז, מחמד בזדרביץ', שלאוליבייה אין את היכולת לשחק ברמות הגבוהות.

הוא מעולם לא שיחק באחת מקבוצות הנוער של נבחרת צרפת, ולמעשה עד גיל 24 היה יחסית אלמוני. מונפליה משכה אותו בדיוק בזמן מהליגה השנייה וכיום הוא מלך השערים שלה, ואחד הגורמים החשובים ביותר לאליפות.

בהסתכלות מעט רומנטית, אפשר לראות כי צרפת האמיתית, זאת של שכונות המהגרים ושל הצרפתים 'המקוריים', הולכים ביחד מצוין. בעיקר מחוץ לפריז הבועתית.

- נכון שלצרפת יש קשרים איכותיים ומוכרים, אבל כדאי לכולם לעשות לעצמם טובה ולהסתכל על מי שלא הייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה: יאן מבאייה, קשרה האחורי של ראן. מדובר במפלצת אנושית שתיקול איתה במרכז המגרש ייאלץ את שחקן היריב לבדוק מקרוב את שירותי הרפואה באוקראינה או בפולין.

- לאלופה מונפליה יש שני נציגים בסגל. מישהו אמר קרית שמונה?

- ההימור שלנו: בלאן לא יזכה להחזיק את הגביע שאותו הניף ב-2000, אבל אין שום ספק שאם הוא ימשיך בתהליך, הוא יגיע לשם בקרוב. רבע גמר בטורניר הנוכחי יהיה הישג לא רע עבור הנשיא, יותר מזה - העם הצרפתי יחזור לחבק את הנבחרת שלו כמו שהוא יודע.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...