בערך בדקה ה-15 שלשום (שני) בדונייצק דהר פרנק ריברי באגף השמאלי של הגנת אנגליה, הגיע לקו הרוחב, הרים ראש ולא מצא כמעט אף צרפתי שהצטרף אליו, כולל "חלוץ המטרה" קרים בנזמה. בכדורגל המודרני שבו מאמנים ותוכנות מחשב (לא ברור מי מפעיל את מי) מחלקים את המגרש למשבצות ואלכסונים, הרגע הזה שבו פרצת את קו ההגנה של היריב ויצרת יתרון מספרי, הוא הרגע לנצל את ההזדמנות, מילולית ומעשית. זה לא קרה.
חוויות מאוקראינה: הנשים פה לא רואות אותי ממטר שמונים
עושה רושם שחלק לא מבוטל של המאמנים ביורו, בפרט של הנבחרת הגדולות,
אנדריי שבצ'נקו. חייבים שחקן מטרה? אי-פי-אי
אצל גווארדיולה משחק ליאו מסי. כששחקן כזה כובש בעונה יותר שערים מאלופות אחרות ביבשת, אתה לא זקוק לחלוץ מטרה. מסי, צ'אבי, אינייסטה, הם לא אדריכלים ולא שחקני מטרה, הם שחקנים בקבוצה. היו רגעים שלשום ששחקני צרפת עמדו קרוב מדי מחוץ לקו הביצורים האנגלי, הניעו את עצמם לאיבוד דעת וחיפשו בעיטה ממרחק. זה לא כדורגל, זו אשליה אופטית. אחרי שעה בקייב הוכיחו איברהימוביץ' ושבצ'נקו שאין תחליף לשחקני מטרה שמסוגלים לקחת כל סגנון וליצור ממנו פרקטיקה.
אביעד פוהורילס על "המלחמה" בין פולין לרוסיה
02
הפחד מהטיקי-טקה מביא הרבה נבחרות לצופף את המשחק. בונקר? אם מדברים על אנגליה, בהחלט כן. אם מדברים על איטליה, מעליבים אותה. איטליה שיחקה את המשחק המרשים ביותר עד כה, כיוון שהיא שיחקה הגנה אינטליגנטית שבה היא תקפה את הכדור ובאותה נשימה לא מיהרה לצאת למתפרצות,
אלא יצאה להתקפה מסודרת. וזה נגד ספרד.
בניגוד לאנגליה, שמוותרת על המסורת שלה (ששוער כמו הארט יבעט בעיטה ארגנטינאית? חללי פוקלנד מתהפכים בקברם), איטליה שומרת עליה. נכון, אילולא טורס ייתכן וספרד היתה מנצחת, אבל אלמלא קסיאס מה באמת היה קורה?
03
עם כל הכבוד ליורו, מצאתי את עצמי בימים האחרונים פוזל פעמיים לערוצים אחרים: למשחק הידידות בין ארגנטינה וברזיל ולמשחק בין אורוגוואי לפרו. מה לעשות, כדורגל מסודר, טקטי ובקיצור - אירופי - בלי סוארס, פורלאן, קבאני, ניימאר או מסי, זה לא זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
