
עוד ביורו 2012:
בופון: לא נסיים במקומות השני, השלישי והרביעי
מי זה בכלל דיאמנטי? הבלוג של אורן יוסיפוביץ מברר
באנגליה מיואשים: "מישהו רוצה לראות טניס?"
הגעתי לנמל בדונייצק עם המנקים וחיפשתי את החזרת הרכבים. נמל קטן, שדה דב ורבע. שום שלט. עשיתי שני סיבובים ואין שלט. החניתי את הרכב כמו ג'ון מקליין ב"מת לחיות 2", על הכניסה לטרמינל, ודהרתי פנימה כדי לברר היכן לעזאזל מתחבאת ההשכרה. מישהי זרקה שכדאי לנסות בטרמינל הישן.
צדקה, רק שהסוכנות סגורה. הפקיד ישן בבית, מחובק עם דובי, ואני עם רכב ביד, מטוס מחכה לי מונע, הדיילות כבר מסבירות על פתחי החירום, ועוד רגע יעברו עם העגלה של הדיוטי. אגלי זיעה ראשונים של היסטריה החלו להופיע, עד שקצין משטרה שאל מה הבעיה.
בידיים הסברתי שיש רכב בחוץ ואני לחוץ. "מומנט", ביקש ועשה שיחת טלפון. "מומנט", ביקש פעם נוספת, ניגש לסניף המשטרה ואז חזר. בחיוך נוקשה הוא הסביר שיעשה טובה ויחזיר בעצמו את המפתחות לסוכנות. "איגור", הציג את עצמו.
שוטר, לך תסרב. נתתי את המפתחות והלכתי לעשות

עוד אני מהרהר על מר גורלי - וצלצול. "איפה אתה?", שאל קול מתנשף של מישהו שרץ מרתון. "זה אולג מההשכרה". "איפה אני, איפה אתה?", עניתי במתפרצת ששחררה ים עצבים. הוא סיפר שאמרו לו שאני מחזיר את הרכב בשבע וחצי, אז הגיעה השעה. "שבע וחצי בראש שלך", צעקתי . "בשמונה המטוס באוויר ואני עם פינה קולדה".
כשנרגעתי הסברתי לאולג שהמפתחות אצל שוטר גבוה שקוראים לו איגור והוא מסתובב בטרמינל הישן. עכשיו שמעתי אצלו את הפאניקה מחלחלת. כנראה האותיות הקטנות בחוזה שלו מספרות שאם יאבד רכב, הוא יימכר לעבדות באסטוניה. "איזה שוטר?", הוא שאל על סף בכי.
אולג ניתק ואמר שיחזור אם ימצא מכונית וקצין משטרה לידה. חיכיתי לטלפון כמו לטלפון מחוטפים. בסוף אולג צלצל, איגור היה לצדו. ניצלנו.