
ב"מזל" אני מתכוון בין היתר לפציעות, ולפורטוגלים לא היו כאלה, למעט פושטיגה. וכשיש נעדר פה ושם, המחליפים עומדים לרשות הנבחרת - ואת זה אלמיידה הוכיח במשחק האחרון.
עוד שלושה משחקים לסיום: היכנסו לאיזור היורו שלנו
פורטוגל היא לא רק רונאלדו ונאני, ומי שחושב אחרת שוגה. נבחרת פורטוגל הפכה להיות קבוצת כדורגל מאוזנת. מרכז ההגנה יציב, עם שני מגינים תוקפים וקישור שכל אחד יודע מה מוטל עליו. כל שלושת הקשרים יודעים שהתפקיד המרכזי שלהם הוא לעשות את העבודה השחורה, לטובת נאני ורונאלדו.
על שני שחקני הכנף בחלק הקדמי, רונאלדו ונאני, מבוססת שיטת המשחק הפורטוגלית. הם מקבלים חופש בלתי מוגבל, הם מבינים אחד את השני, הם מתואמים ובעיקר הם לא מחפשים לעשות טוויסט אחד על גבו של השני. נוצר הרושם ששניהם מבינים מה כוחו של כל אחד.
פרשני היורו מתווכחים מי תיקח את הטורניר
היתרון של שני השחקנים האלה הוא שלצד המהירות העצומה שלהם, הם נהנים מיכולת אישית נדירה. וזה דבר שאין היום להרבה נבחרות. ברגע ששניהם נכנסים לאמצע, עם הכדור או כדי לקבל מסירה, מגיעות הצרות. פעם מפאביו קונטראו ופעם מז'ואאו פריירה - שכל הזמן תומכים בהתקפה.
כמובן שגולת הכותרת זה הבגרות והווינריות של רונאלדו.
הוא זוכה למעמד אדיר ולא מנצל אותו לרעה. לא תראה אותו מתהלך בפוזה, לפחות לא במגרש, הוא תמיד עובד, תמיד נותן את כל כולו לטובת הקבוצה.

המפגש עם ספרד הופך להיות אחד המשחקים המעניינים בכל מה שקשור לסגנון. אצל הפורטוגלים האלמנט המרכזי הוא המעבר המהיר מהגנה להתקפה, והם ייפגשו את הנעת הכדור, הסבלנות והמשחק המסודר של ספרד.
אני כמאמן מסתכל על זה מהצד, ומעניין אותי מה ינצח - אם תהיה זו הנעת הכדור הסבלנית והמתישה לעתים, או משחק העומק והמהירות של פורטוגל. אני צמא לדעת איזו פילוסופיית כדורגל תנצח במפגש הישיר בין שני הסגנונות האלה.
אני חסיד של הנעת כדור מסודרת, אבל מתובלת במשחק עומק. אני בטוח שיהיה משחק שכל אוהד שאוהב את הטכניקה והאסתטיקה בכדורגל, יחכך מולו ידיים בהנאה. יש במפגש הזה מאגר שחקנים טכניים בשתי הנבחרות, שלא נראה הרבה זמן.
שחקנים שיודעים מה לעשות עם הכדור ובעיקר יודעים לעשות את זה במאיות השנייה. זה המשחק שיביא לידי ביטוי את המחשבה המהירה ומי שתהיה יותר מקורית תכריע את המאבק.
מה השלכות שיש לחצי הגמר הזה על המשחקים שלנו נגד פורטוגל? על זה עוד נמצא זמן לדבר, וכנראה לא מעט.
