זכות השתיקה: סוד הצלחת ספרד

ספרד נכנסה לטורניר כשקרלס פויול, הלב והנשמה, בחוץ בגלל פציעה. סרחיו ראמוס,
שהחליפו במרכז ההגנה, לא בדיוק מדבר עם שותפו לשמירה, ג'ראר פיקה - זכר למשחקי קלאסיקו סוערים. המגן יורדי אלבה מוכשר, אבל חסר ניסיון ברמות האלה ואילו על אלברו ארבלואה האפרפר יחסית האוהדים לא מתים.

עוד ביורו 2012:
הצמד האינפנטלים שמחכה לראמוס ופיקה
החיבוק של היורו: היידשע מאמא של באלוטלי
חמשת החושים: הרגעים שנזכור מיורו 2012

אבל הנה אנחנו בגמר היורו, וכל היבשת מדברת על ההגנה של ספרד, שמאז אותו שער בודד של די נטאלה, בדקה ה-61 במחזור הראשון של שלב הבתים, חוסמת הכל. 389 דקות והשער של איקר קסיאס נעול.

יותר מזה, מה שמעניין זה שספרד לא ספגה יותר משער אחד בטורניר גדול מאז ה-3:1 לצרפת במונדיאל 2006. במסגרת רשמית זה היה בניצחון בגלזגו על סקוטלנד 2:3 באוקטובר 2010.
"אנחנו מגינים כל כך טוב, ולא רק ההגנה", סיפר פיקה, "בכל הנבחרת יש מנטליות שהעיקר לשמור על רשת נקייה ומשם להמשיך. בינתיים זה עובד. צ'אבי, בוסקטס ואלונסו עוזרים מאוד במשימה".

פיקה בא אחרי עונה לא טובה בבארסה. השמועות הן שארוסתו הלוהטת שאקירה מוציאה אותו מפוקוס. במהלך השנה היו גם דיבורים שלפפ גווארדיולה נמאס מגינוני הסלב שפיתח. "אם תקשיב לכל מה שאומרים, תשתגע", אמר אז הבלם. "אתה צריך להתרכז בעבודה ולהתעלם מהשאר".

פיקה

הודה לאחרונה שהוא וראמוס לא היו ביחסים מי יודע מה לפני הטורניר. העיתונאים סיפרו שהם בכלל לא דיברו, אבל המאמן ויסנטה דל בוסקה הבהיר שאם מישהו ישחק תרגילי אגו הוא יישב בחוץ. "אמנם לא שיחקנו הרבה ביחד, אבל ממשחק למשחק התחלנו להכיר", פיקה סיפר. "העובדה שנגד צרפת ההזדמנות היחידה שלהם היתה מבעיטת עונשין מספרת את ההצלחה. ייצרנו פלטפורמה שמאפשרת להתקפה לצאת קדימה בביטחון".

ראמוס הוא בכלל טיפוס. לפני שבע שנים ראיתי אותו יוצא מחדר ההלבשה של ריאל עם מעיל עור לבן ומגפיים תואמים. חשבתי אז שהפלייבוי הזה לא יחזיק הרבה זמן בברנבאו, אבל מסתבר שיש לו אופי מיוחד ושוב המראה מטעה. יכול לשחק כמגן, כבלם ובכלל בעל ביצי שור.

רק העונה הוא החמיץ פנדל קובע בחצי גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן, ונגד פורטוגל, ברבע, לא רק השחיל, אלא חיקה את אנדראה פירלו עם בעיטה חוצפנית ושחצנית. הספרדים היו כל כך גאים, במיוחד ה"מארקה" ממדריד שכתב למחרת: "זה יהיה רגע שייזכר הרבה זמן אחרי הטורניר".

ראמוס הוא למעשה השריד היחיד שנשאר מההגנה שזכתה ביורו לפני ארבע שנים. אז שיחקו איתו פויול הפצוע, קרלוס מרצ'נה וחואן קאפדוילה. למעשה, אותו גמר ב-2008 היה הפעם היחידה בשמונה השנים האחרונות שספרד לא שלטה ביותר מ-50 אחוז מהחזקת הכדור - נבחרת שבדרך כלל מגיעה ל-60 אחוז וצפונה. באותו ערב שטורס עקץ, היא זכתה ל-46 אחוז בלבד, דבר שיכול לעודד את האיטלקים.

דווקא היה זה עיתונאי איטלקי שקם אתמול מול דל בוסקה ואמר שעם כל הדיבורים על ספרד המשעממת ואיטליה המתחדשת, האלופה עדיין פייבוריטית. הספרדי פתח עיניים ושאל למה הוא כזה נגטיבי. איטליה היתה אלופת עולם ארבע פעמים, ספרד פעם אחת. שתיהן חוו טורניר די דומה, לשתיהן סגנון מוכר. גמר פתוח לחלוטין.

גם צ'זארה­פראנדלי בחר להחמיא ליריבה ואמר "ספרד משעממת? עובדה שכל הנבחרות פחדו ושיחקו הגנתי נגדה. בכלל לא משעממים".

הערב , הביטחון של פיקה וראמוס ימצא את הביטחון המופרז של באלוטלי וקסאנו. הגיע הזמן לעדכן את הנתונים הסטטיסטים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...