ה"לה רוחה" נחתו בשדה התעופה וכבר שם התקבלו ע"י אלפי אוהדים שהריעו לאלופים החדשים-ישנים. "היה קשה להביא את הגביע שוב הביתה", סיכם איקר קסיאס לאחר הנחיתה, "עכשיו הגיע הזמן לשמח את האוהדים שלנו".
צ'אבי אלונסו הוסיף: "זכינו בצדק, שיחקנו כדורגל מצוין". ססק פברגאס: "הצלחנו לעשות מה שצריך בגמר, ואנחנו שמחים שהצלחנו להציג הופעה חיובית. כולם היו יוצאים מן הכלל".
משם, לאחר מנוחה קלה בבית המלון, נסעה הקבוצה באוטובוס אל ארמון המלך חואן קרלוס, שקיבל את פני השחקנים, לחץ את ידיהם ובירך אותם.
"הגביע הזה הוא התוצאה של הידע, העבודה והמאמץ שלכם",
בנקודה זו נגמרה הרשמיות והחלו החגיגות. השחקנים עלו על האוטובוס הפתוח ועשו את דרכם ברחבי מדריד, כשכל העת מלווה אותם ההמון הצוהל. רחובות מדריד נצבעו באדום והאוהדים כיבדו את השחקנים בשירת "קמפאונס קמפאונס", כל הדרך לכיוון כיכר סיבלס, שם כבר התקבצו מאות אלפים בסמוך לבמה המרכזית.
כאן החל הטירוף, בניצוחו של מי אם לא פפה ריינה. בזה אחר זה נטלו השחקנים את המיקרופון והודו להמונים שהגיעו לתת כבוד. גם מספר אמנים הגיעו כדי לשיר ולחמם את האווירה (כאשר חלק מהשחקנים משתתפים בהופעה) וגם הבירות והאלכוהול לא נעדרו מהחגיגות.
שעה ארוכה נותרו השחקנים על הבמה וסירבו לגמור את המסיבה. ריינה המשיך במסורת והציג אחד אחד את שחקני הנבחרת, כשהוא לא חוסך מהם הלצות והקנטות. עד שעות הלילה המאוחרות נמשכו חגיגות האליפות במדריד. לא מן הנמנע שהמראות הללו יחזרו על עצמן - בפעם הרביעית ברציפות - גם אחרי מונדיאל 2014 בברזיל.
נא להמתין לטעינת התגובות
