קובי-פייסט
קובי ניב מצא דיבה עליו בטוקבק שנכתב ב-2002 ב"עין הדג", ושלף איומים משפטיים. זה נסגר בהתנצלות ובהפיכתו לשק חבטות של גולשי האתר
סיפור כזה בדיוק קרה לגורו התסריטאות קובי ניב, והוא דווקא התחיל באווירה חיובית – המלצה באתר "עין הדג" על ספרו ''כיצד לכתוב תסריט'". משם זה עבר לטענה על פלגיאטיות, לאיום של קובי ניב בתביעת דיבה ולהחלפת הערות נבזיות בין הצדדים. בסוף זה נסגר בהתנצלות, אבל קובי ניב הפך למטבע לשון שגולשי האתר משתמשים בו כבדיחה.
הגולשת "אסטרו-נעמי" פרסמה את ההמלצה על הספר בדיון שהתפתח בעקבות סקר על תפקידים נחשקים בתעשיית הקולנוע. היא כתבה שהספר "מצויין מאוד ומומלץ בחום (ובקור, ובכל מזג אוויר) [...] זה כתוב היטב, זה קריא, זה משכיל מאוד וזה נותן לך את הדחיפה ההיא שהיית צריך כדי לשבת ולסיים את התסריט שלך...". ההמלצה גררה התייחסויות לא אוהדות של מגיבים אחרים, כמו "זה ספר שהיומרה שלו היא איפשהו בין חוצפה, פאשיזם וטפשות", "ספר מאוד משעשע ומעניין, בעיקר אם אין לך שום ידע בקולנוע ושום כוונה לכתוב תסריט אי פעם" ו"לומדים ממנו הרבה, ולפעמים גם על דרך השלילה".
הגולש נונין (ששמו האמיתי רונן; הוא לא הסכים לחשוף את שם המשפחה) סיפר שהיה תלמיד של ניב בקורס מבוא לתסריטאות, ושהשיעור כונה "קוביניביות" בגלל "הביטחון המוחלט של המרצה שכל מה שהוא אומר הם דברי אלוהים חיים, כולל הכללות גסות וקטילות שלא-במקומן". הוא מתח ביקורת על הספר, המליץ עליו כחלק מדיאטה רחבה יותר של ספרי תסריטאות, וסיפר כי "ידידה שלי העוסקת בתחום ספרה לי שהיא מצאה כמה ספרי תסריטאות באנגלית שקובי ניב העתיק מהם חלק נכבד מספרו, ללא מתן קרדיט".
הודעה זו פורסמה במאי 2002. חודשיים ושלוש שנים מאוחר יותר ניב מצא אותה, והגיב באיום משפטי: "נונין, או איך שלא קוראים לך. תלמידי הלא יקר לשעבר. במקרה נתקלתי רק עכשיו בדברים שכתבת כאן על ספרי הישן ''איך לכתוב תסריט'' (אג[ב], חבל שאתה מתייחס לספרי מ-1994 ולא לספרי החדש והטוב יותר ''תסריטאות'' מ-2005, אבל לא זה כאן העניין) [ניב לא שם לב שההודעה פורסמה ב-2002 – ע"ק] ובדבריך כאן יש משום הוצאת דיבה שאין לה שום
המגיבים פקפקו בדיבה שבדברים, וניב השיב לאחד מהם, שטען שזו אינה דיבה כי נונין רק דיווח על שמועה: "ואם מישהו היה כותב עליך שהוא שמע מידידה שלו שבשעות הפנאי שלו אתה אונס ילדים, אז מה זה היה ניראה לך? ולא אכפת לי בכלל מה כולכם, כל המגיבים, חושבים על אישיותי הבלתי נלבבת לדעתכם. מדובר בהוצאת לשון הרע, גם אם זה באתר זניח, בתחום המקצועי שלי. ואתם יכולים לקשקש וללהג כרצונכם. זה לא ישנה את העובדות". על כך תהה בחיוך "הפינגווין": "מעניין אם ''אתר זניח' זו הוצאת דיבה".
כדי לסיים את העניין הציע "רד פיש", אחד מעורכי האתר, פשרה: "האם יהיה מוסכם על כל הצדדים להכריז שההודעה נבעה מאי הבנה או טעות ולסגור את העניין בשלום?". נונין הסכים והתנצל, וניב הסכים, הבהיר ש"אין חלקים גנובים או מועתקים בספרים שלי, לא בזה ולא באחרים. נקודה", ונזף בעורכי האתר ובמגיבים, שלדבריו "צריכים להבין את ההבדל בין ביקורת (חיובית או שלילית, זה לא משנה) לבין עובדות. [...] להבא בבקשה הקפידו (כל הכותבים) לא לזרוק סתם דברים בחלל האינטרנטי, אלא אם אתם ממש עומדים מאחוריהם (מה שלא היה במקרה של נונין)".
אלא שלא רק ניב נפגע, אלא גם גולשי עין הדג, שהשתמשו בנשק מוכר של גולשים – הפיכת שמו לבדיחה. זו רצה בתגובות, בעיקר כשהדיון מגיע לתביעות משפטיות. למשל, הכנסת שמו לרשימת סוגי המגיבים שגולשי עין הדג הכי שונאים, או התנצלות על השוואה בינו ובין רועי צ'יקי ארד, כדי להימנע מתביעה. ההתנצלות, אם לא ברור, הופנתה לארד. למתקפה הזאת ניב טרם הגיב.
רונן-נונין הסכים לומר רק זאת: "מר ניב לא פנה אלי באימייל אלא רק למנהלי האתר, והם פנו אלי באימייל. כל התכתובת הישירה ביני לבין מר ניב הייתה מעל דפי האתר, ונמצאת שם עדיין".
ממערכת עין הדג נמסר בתגובה: "מערכת 'עין הדג' מקפידה לאפשר דיון חופשי באתר, כל עוד נשמרים רמת הדיון ונושאיו. תוכן התגובות נמצא באחריות כותביהן בלבד, כאשר מובן מאליו כי אין באי-מחיקת הודעה כלשהי הבעת תמיכה או התנגדות לדעה המובעת בהודעה. איננו שופטים אדם בשעת כעסו, אך הופתענו לקריאת תגובתו הבוטה של ניב, במיוחד לאור העובדה שאותה הודעה אליה הגיב, כמו גם אלו שבאו בעקבותיה, היו בעיקרן מחמיאות לו ולספרו. אף על פי כן, הן כותב התגובה המקורית והן העורכים התנצלו על אי הנעימות שנגרמה למר קובי ניב".
את תגובתו של קובי ניב לא הצלחנו להשיג, למרות מספר הודעות שהשארנו לו בטלפון ובאימייל.
נא להמתין לטעינת התגובות
