מבסוט אש
הקריירה? סוף הדרך. הילדים? סוף סוף הדרך. והיחסים עם מיקי? כאן ממש לא סוף, למרות השמועות המרושעות. אלי אילדיס מרוצה מהחיים
"היתה תקופה", הוא מסביר, "כשמיקי התחילה לעבוד בערוץ 2 ונהייתה כוכבת ואני נפלטתי מהכבלים, פספסתי את הגל הראשון של ערוץ 2 והייתי בלי עבודה. כשהיינו זוג בתחילת הדרך היו לנו חובות ומחויבויות, ועשיתי רישיון על מונית. אז בלי לחשוב יותר מדי, חזרתי לעבוד במונית. אשתי אהובתי הגישה את מהדורת החדשות של ערוץ 2, ואני הסתובבתי בכבישים. עד היום הרישיון של הנהג מונית תלוי לי במשרד בערוץ הספורט. זה מרגיע אותי. גורם לי לא לפחד. אני אומר, תמיד אם אני אשאר בלי עבודה בתחום אני אוכל לחזור למונית".
קשה להניח שהחשש הזה עומד להתאמת בקרוב. במשך שנים היה אלי אילדיס הבעל-של. למרות שבע שנות הגשה בערוץ הספורט של "חדשות הספורט" המוצלחת, עדיין למרבית האנשים שראו אותו ברחוב הוא היה מוכר בעיקר כזה שעומד ליד מיקי חיימוביץ' בתמונות במדורי הרכילות. הכל השתנה בשנה שעברה, כשפרצה למסך הקטן "סוף הדרך", תוכנית הריאליטי-אקסטרים שאותה הוא מנחה.
"סוף הדרך", למי שלא מכיר (מה שקצת קשה להאמין, בהתחשב בנתוני הרייטינג הסוףסופניים), היא תוכנית המצוותת זוגות של דתיים וחילונים, ושולחת אותם לשלל משימות אקסטרים מאתגרות. זאת אומרת, חוץ מהתכנים הרגילים של תוכנית ריאליטי, היא מנסה בו זמנית ליצור קירוב לבבות פנים-ישראלי, ורוצה להראות ששיתוף פעולה אכן אפשרי. מה שהופך אותה, כמובן, לסופר רלוונטית לימי טרום ההתנתקות.
כבר בעונה הראשונה שלה הסתמנה התוכנית כהצלחה, אבל השנה כבר מדובר בתופעה. עם רייטינג ממוצע של מעל 20 אחוז, מראים אילדיס ו"סוף הדרך" לכל הצביקה הדרים והכוכבים נולדים שלהם מאיפה אוכלים את הכרבולת של התרנגולת (בקרוב ההרחבה, לא לבעלי קיבה רגישה). פ רט ל"סוף הדרך" מגיש אילדיס פעמיים בשבוע תוכנית חדשות אקטואליה בערוץ הילדים, וערב ערב את "חדשות הספורט" בערוץ +5 . אה, והוא גם אב לשני ילדים. עומס נוראי שיגרום על בטוח להתמוטטות עקב תשישות? גם אני חשבתי. על אילדיס, בכל מקרה, זה לא עושה רושם.
"אתה לא תשמע אותי מתלונן", הוא אומר בחיוך.
-אותך אולי לא, אבל את הילדים שלך?
"ממש לא. אני מאחל לכל ההורים שיהיה להם זמן עם הילדים שלהם כמו שלי יש. אני קם בשבע וחצי ומארגן אותם לבית ספר. באחת וחצי אני מקבל אותם, מכין להם צהריים. למעט הפעמיים בשבוע שאני
-אני מניח שלא הרבה. תגיד, הופתעת מההצלחה של "סוף הדרך"?
"בכלל לא. אני חושב ש'סוף הדרך' היא תוכנית מצוינת. זו תוכנית שהייתי רואה אותה גם אם לא הייתי עושה אותה. זאת תוכנית עם אקשן, בלי יותר מדי חארטה, והמשימות קשות ומגניבות. פשוט תוכנית טובה".
-לא מעצבן אותך ש"סוף הדרך" ראשונה ברייטינג ובקושי תקרא עליה בעיתון, ו"כוכב נולד" מדשדשת והיא בכל מקום?
"קשת ידועים בתור אלופי הפרומו והיחצנות. גם רשת עובדים טוב, אבל אין מה להשוות. בסדר, אז מה. אני שמח על ההצלחה שלנו. הדבר הכי חשוב לי זה שאני אוהב את המוצר הסופי שאנחנו מוציאים. שיהיה ל'כוכב נולד' באמת לבריאות".
-חלק מהמשימות אצלכם ממש מגעילות. איך אתה מסוגל לעמוד מול אנשים ולבקש מהם לאכול חלקים נעים של בעלי חיים?
"אלו המשימות הכי מזעזעות בעיניי. השנה בקושי היו 'מנות שף', מהסיבה הפשוטה שקשה למצוא דברים מגעילים שהם גם כשרים. פעם אחת נתנו להם לאכול ראשי תרנגולות עם הכרבולת והמקור. דוחה ברמות".
-טעמת פעם, לאות הזדהות?
"ממש לא. לפעמים כשהם עושים משימות אקסטרים אז בא לי להצטרף, אבל למה שאני ארצה לאכול כרבולת של תרנגול?".
להלן המלצה למזוכיסטים שביניכם. אחד הסרטים החזקים והמשובחים שנוצרו בשנים האחרונות הוא "משחקי שעשוע", של הבמאי האוסטרי מיכאל האנקה. הסרט מספר על משפחה גרמנית, שני הורים וילד קטן, שיוצאים לחופשה משותפת ורגועה. את השלווה הפסטורלית מפירים שני בחורים צעירים, שחוטפים את המשפחה, מחזיקים אותם כבני ערובה בביתם ומודיעים להם שעד מחר באותה שעה כולם יהיו מתים.
זה אמנם לא מה שקרה למשפחת אילדיס, אבל מצד שני זה גם לא היה רחוק. הפרשה התחילה לפני כחצי שנה, כשבחור בשם צחי יערי, בנו של העיתונאי אהוד יערי, ביקש מחיימוביץ' עזרה במימון ספר שהוא כתב. חיימוביץ' נפגשה איתו, ניסתה לעזור לו, אך לא הצליחה. זמן קצר לאחר מכן התחילו ההטרדות. יערי התחיל להתקשר לחיימוביץ' עשרות פעמים בבקשה שתיפגש איתו, ולאחר שלא הסכימה התחילו להגיע האיומים על חייה ועל חיי משפחתה. לאחר שפנו למשטרה, נעצר יערי. בית המשפט קבע שהוא אינו כשיר נפשית לעמוד לדין, והורה לאשפז אותו במוסד פסיכיאטרי. כשהנושא עולה, אילדיס נסוג לאחור בכיסאו, ושפת הגוף שלו הופכת נרפית ועייפה. כשהוא מתחיל לדבר, הקול שלו שקט הרבה יותר.
"זה היה סיוט", הוא אומר. "סיוט. תקופה מבהילה מאוד. לקראת הסוף, כשהיתה לנו אבטחה על הבית ושקלו להעביר אותנו ממנו, זה באמת הרגיש כמו סרט אימה".
-אתה זוכר את הרגע שבו הבנתם שזה הופך להיות רציני?
"בערך שבוע מהרגע שזה התחיל, התדירות של הטלפונים התחילה לעלות ואז הבנו שזה מקרה חריג".
-מה אמרת לו בפעמים שהוא התקשר ואתה ענית?
"הייתי מבקש ממנו לא להתקשר. תראה, לא יכולתי לאיים עליו בשום דבר חוץ משאני אפנה למשטרה. איום שבסוף גם מימשתי. בשלב האחרון כבר ממש חששתי ממה שיכול לקרות. היו התרעות שהוא מסוכן, שהוא בדרך אלינו הביתה. זה היה מפחיד. וזה לא היה רק ההטרדות, הוא גם הפיץ עלינו שמועות. אני לא מעוניין לחזור עליהן, אבל השמועות האלו פגעו בנו".
-הייחוס שלו שינה לכם משהו?
"הסיבה היחידה שלא הלכנו על ההתחלה למשטרה היא רק בגלל שהוא הבן של. מיקי מכירה את אהוד, הם עבדו יחד. הוא קולגה. קיווינו שהוא יצליח להוריד לנו את הבן שלו מהגב. כשהוא לא הצליח, כשראינו שזה ממש מתחיל לפגוע לנו בחיים, זה השלב שבו פנינו למשטרה".
אילדיס וחיימוביץ' הכירו בתחילת שנות התשעים, כשעבדו יחדיו בטלוויזיה בכבלים. בתחילת ההיכרות שלהם היא היתה אישה נשואה, והוא רווק שצעיר ממנה בארבע שנים. לאחר גירושיה, החלו היחסים בין השניים, שעד אז היו סתם ידידים טובים, להתחמם, עד שהם הבינו שאין להם ברירה אלא להקים יחדיו בית בישראל. מיד לאחר החתונה התחילה חיימוביץ' להגיש את מהדורת החדשות של ערוץ 2, והפכה למי שהיא, ואילדיס נשאר מאחור. אבל לאילדיס, עושה רושם, זה לא ממש הזיז. בכל פעם שהוא מדבר על אשתו עיניו נוצצות, והוא מפרגן לה ללא הרף. הוא טוען שבמשך השנים, גם כשהקריירה שלה היתה קילומטרים לפניו, זה אפילו לא עקצץ לו. הצלחה שלה - הצלחה שלו.
-איך התמודדת עם תווית הבעל-של?
"אני חושב שבעצם המילה התמודדות יש איזו הנחת יסוד שהיתה איזושהי בעיה. אף פעם לא ראיתי את זה בתור בעיה. תמיד חשבתי על זה ככה - אני נשוי למישהי שאני מאוד מאוד אוהב, והיא מאוד מצליחה. עכשיו, זה שהיא מצליחה הופך אותה לבנאדם יותר שמח ומאושר. וכשלה טוב, גם לי טוב".
-יש גברים שקשה להם שהאישה שלהם מרוויחה יותר מהם.
"למה שיפריע לי שאשתי מרוויחה הרבה כסף? זה פשוט אומר שיש יותר כסף בבית. שמע, היו תקופות הרבה יותר קיצוניות מעכשיו. כמו התקופה שבה הייתי נהג מונית, למשל".
-כשהייתם נכנסים בלילה למיטה, אחרי שלה ראו מיליוני אנשים את הפנים ולך עשרות אנשים את העורף, איך הרגשת?
"זו היתה תקופה קשה בשבילי, אבל לא בגלל שהיא כוכבת ואני לא, אלא בגלל שהרגשתי שאני עושה משהו שאני פחות רוצה לעשות. אבל אף אחד לא הכריח אותי לעבוד במונית. אני עשיתי את זה מבחירה".
-בזמן האחרון מסתובבות שמועות עיקשות על מתיחויות בינך לבין מיקי.
"שמעתי על זה. זה חלק מהמחיר. אני נורא משתדל לקבל באהבה את הדבש ואת העוקץ, את הדברים היותר טובים ואת הפחות טובים. מה שחשוב זה שבפועל אין מתיחות והכל בסדר. אני לא יכול לנהל את חיי לפי מה שיחשבו עליי. אני נזהר משמועות כמו מאש. נורא קל ללכלך בן אדם, ונורא קשה להתנקות אחר כך. שמעתי את השמועה שרצה בזמן האחרון, וזה חרטבונה. אבל אתה יודע מה, יש דברים יותר גרועים בחיים. צריך לקחת דברים בפרופורציות. כל זמן שבבית הכל בסדר, אז לא אכפת לי. אם חלילה היינו במצב שלא טוב בבית, אז זה היה מטריד אותי. מיקי ואני הולכים דרך ארוכה ומדהימה יחד. אני מאחל לכל זוג כזו תקופה".
לקראת הסוף, אילדיס הכין לי עוד הפתעה. שאלתי אותו ממה הוא נהנה, חוץ מהעבודה ומהמשפחה. אחרי שהוא ציין דברים כמו נהיגת מרוצים וספורט בכלל, הוא אמר: "אני גם אוהב מאוד מוזיקה. למדתי פסנתר כשהייתי ילד. הייתי ממש טוב ואפילו שקלתי לעשות מזה קריירה. עד היום אני נהנה מאוד לשבת ולנגן".
-איזה דיסק יושב אצלך עכשיו במערכת?
"האאאא, אני רואה את העטיפה מול העיניים, אבל ברח לי השם. אני אתאר לך את הלהקה, זה שני אחים איטלקים וזמרת יפנית".
לעצור הכל, ומיד! שני האחים האיטלקים והזמרת היפנית שאילדיס מדבר עליהם הם להקה בשם "בלונד רדהד". אנשים שחזק בקטע של מוזיקה, נוטים לסווג אנשים לפי האהבות המוזיקליות שלהם. אני מודה שאם הייתם שואלים אותי עד הקטע הזה בראיון, הייתי מהמר שאילדיס שומע להנאתו שלמה ארצי או מקסימום ריטה. איזה משהו ישראלי שורשי שעושה נעים. כי אילדיס בחור נעים מאוד. הוא לגמרי פוליטיקאי, אבל לא במובן הרע של המילה. הוא אדם נורא נחמד, שלא מסתנוור מההצלחה ומנסה לצאת בסדר עם כולם. ו"בלונד רדהד"? הם להקה די אזוטרית (אבל מופלאה), שהייתם מצפים שיעריץ חובב מוזיקה מושבע בן 25 בלי שקל בכיס, ולא מנחה טלוויזיה שמתקרב לגיל 40 ושנשוי למיקי חיימוביץ'. דיסוננס? הל, יס! בכל מקרה, כמובן שאמרתי לו סחתיין.
"נכון, בלונד רדהד! אין הרבה דברים שרצים במוזיקה שגרמו לי להגיד ככה וואו. יש להם כל כך הרבה אופי".
-מודה שהפתעת אותי.
"מה איתך, אני מת על מוזיקה. כשהגעתי לגל"צ, מפקד התחנה רון בן-ישי אמר לי שאני אהיה כתב. לכאורה זה יוקרתי מאוד, אבל אני התחלתי לבכות לו. ממש לבכות, עם דמעות. רציתי להיות עורך מוזיקלי, זה מה שעניין אותי".
נא להמתין לטעינת התגובות
