בשם האב, ובלעדיו
שיר לוי, בן של ישי לוי ואחיין של נתי, מוציא אלבום בכורה. בלי סמים, בלי חפלות - רק שמחה וסלסולים
"אני לא חושב שהיו לי חיים קשים", הוא אומר שוב ושוב, "אף פעם לא חסר לי כלום. גדלתי בבית חם, מוקף משפחה שאהבה אותי. אני בקשר טוב עם ההורים שלי. יש לי מלא אחים ואחיות. וכן, אני אדם סגור מאוד. לא פותח את הלב בקלות ולא מנהל שיחות נפש. אבא שלי כזה בדיוק. אנחנו אף פעם לא מדברים הרבה, בטח שלא על העבר, ואני גם לא מרגיש צורך בזה".
דווקא לאב המסוים הזה יש עבר שבהחלט ראוי לדבר עליו. ישי לוי, אולי הכישרון הכי מבוזבז בהיסטוריה של הזמר הים תיכוני המקומי, האיש שגודל כישרונו כמבצע מתחרה רק בגודל כישרונו בתחום ההרס העצמי. יותר מ-20 שנה הוא נלחם בהתמכרות לסמים קשים. נכון לעכשיו, לוי האב (שוב) בתקופת נפילה, מרצה עונש מאסר שיסתיים רק בעוד שנה. עותק מאלבום הבכורה של הבן הוא כבר קיבל מאחורי הסורגים.
"אבל הוא פרגן מאוד", ממהר לוי ג'וניור להבהיר. "רוב השירים באלבום שלי לא מזרחיים. חוץ מהסלסולים בשירה, המילים והלחנים והעיבודים זה פופ מערבי לגמרי. רחוק מאוד משירי החפלה באלבומים של אבא. אבל הוא אהב את זה והיה חשוב לי שהוא יאהב. כמבצע, הוא השפיע עליי יותר מכל. גדלתי על השירים שלו".
לא רק על השירים שלו, גם על כל השאר.
"זהו, שאתה לא מדייק. אבא ואמא שלי, זיוה, הכירו שנים לפני שהוא פגש את איריס, אשתו הנוכחית. הוא היה אז ממש בתחילת הקריירה, לא התאים לו להקים משפחה, אז הם מעולם לא התחתנו. לשניהם כבר היו בעיות עם סמים. עד גיל שלוש הייתי רוב הזמן אצל סעדיה ודליה, סבא וסבתא שלי בראש העין, אז כבר עשו את זה רשמי ועברתי לגור איתם. הם בעצם גידלו אותי. עד היום אני קורא להם 'אבא ואמא'. כילד קטן לא ידעתי בכלל שישי לוי זה אבא שלי".
איך קראת לו?
"ישי. גם בתקופות הכי קשות שלו הוא היה מגיע כל הזמן לבית בראש העין. יום אחד, אני חושב שהייתי בן שש, הוא הגיע והיה עצבני מאוד. שאלתי: 'ישי, מה קרה לך', והוא התחיל לצעוק: 'אל תקרא לי, ישי, תקרא לי אבא, אני אבא שלך'".
איך הגבת?
"לא זוכר. לא נראה לי שזה השפיע עליי מאוד, כי בתכל'ס לא השתנה כלום בחיים שלי. סבא וסבתא המשיכו לגדל אותי, ועם ישי תמיד היה קשר. אין מצב שארצה לדבר איתו ולא אדע איפה למצוא אותו. אני מכבד אותו כאבא כי ככה חינכו אותי. מה שהוא יגיד אני אעשה. כשסיפרתי לו בפעם הראשונה שאני רוצה להיות זמר הייתי בן 16 בערך. הוא מיד התנגד. אמר לי: 'אתה צעיר מדי, לא בשל, העולם הזה יכול לסחוף אותך ולהרוס אותך. תחכה לפחות עד שתהיה בן 20'. אז הנה, אני בן 20 והוצאתי אלבום".
אף פעם לא הרגשת שהוא נטש אותך? לא כעסת על שנים של סמים, חובות, הפעם שבה הוא פרץ לדירה של שכנים וגנב מוצרי חשמל בניסיון להשיג כסף למנה, התקרית שבה היכה את אשתו איריס, או הצתת הדירה שבגינה הוא נשלח למאסר שהוא מרצה עדיין?
"אבא מכור לסמים. תקרא את כל הראיונות איתו, הוא מעולם לא אמר: 'נגמלתי סופית ואני לא אחזור לזה בחיים'. תמיד הוא אומר: 'אני מקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה', אבל לא מבטיח. הוא מודע למצב שלו, ועל מי שמכור לסמים אי אפשר לכעוס. זה אדם חולה, שעושה דברים שהוא לא שולט בהם ובסוף הוא זה שסובל הכי הרבה. מה זה נטש אותי? הוא נתן לי לגדול אצל אנשים שחינכו אותי ודאגו שאצא בן אדם. מה שלא יקרה, זה אבא שלי. אני לא אהיה זה שישפוט אותו. וכן, לא תמיד קל שמזהים אותי בתור הבן של ישי לוי בתקופות הרעות שלו. בגיל 15 גרתי שנה בפנימייה בכפר הירוק. אף פעם לא הייתי תלמיד טוב, כי אין לי סבלנות לבית הספר, אז חשבתי
אתה בקשר עם אמך, זיוה?
"כן. היום יש בינינו קשר טוב. יש לה ילדים משלה, שבשבילי הם אחים לכל דבר כמו הילדים של ישי ואיריס. גם אמא היתה מכורה לסמים קשים, אבל הצליחה להיגמל והיא נקייה כבר 15 שנים. היום היא מדריכה במוסד גמילה לנרקומנים".
מתסכל אותך שהיא הצליחה להיגמל וישי לא?
"לא. אין פה עניין של תסכול. זה אופי. צריך להיות אדם חזק מאוד כדי להצליח להיגמל. כנראה היה לה את החוזק הזה ולישי עדיין אין".
אתה מאמין שהוא ייצא מהסמים?
"זה בידיים שלו. אמרתי לך, אני תומך בו מה שלא יהיה".
גילי ארגוב סיפר בזמנו בריאיון שהתחיל להתנסות בסמים כי היה סקרן לגלות מה עבר על אביו, זוהר ארגוב ז"ל. אתה מסוגל להבין חשיבה כזו?
"לא. אין לי מושג מה עשה גילי ארגוב, אבל שום דבר לא מסקרן אותי בעולם שאני יודע בדיוק כמה רע הוא הביא למשפחה שלי. סבא וסבתא, אמא, הדוד שלי נתי, האמרגן שלי עמוס. כולם יודעים שאני לא בקטע של לנסות משהו בכלל, ולכן הם תומכים בקריירה שלי, למרות שבהתחלה דאגו לי. עמוס היה מפיק של מופעי תימניאדה בראש העין, ועבד כמה פעמים עם אבא שלי. הוא מכיר אותי מאז שהייתי ילד. כשהחלטתי שאני רוצה להתחיל לשיר היה לי הכי טבעי לפנות אליו".
דודך, נתי לוי, כתב שני שירים לאלבום שלך. לפי רשימת התודות על עטיפת הדיסק נראה שיש ביניכם קשר חם מאוד.
"נתי זה משפחה. עם כל המשפחה יש לי קשר חם. נתי כתב לי שיר במיוחד, ונתן לי שיר אחד שכבר היה מוכן, ושניהם התאימו לאלבום אף על פי שבמהלך ההקלטות שינינו כיוון ואפילו גנזנו הרבה שירים שכבר הוקלטו. עמוס החליט לא ללכת על קו של להיטי חפלה וכפיים ודרבוקות. נתנו למעבד המוזיקלי, תמיר צור, יד חופשית לעשות משהו הכי איכותי ואני מסופק מאוד מהתוצאה".
"שמח בעולם" הוא, כאמור, נטע זר בסצנה הים תיכונית. מתוך חמישה תקליטוני שדרים שכבר יצאו לרדיו דווקא "בית קפה קטן", שאין בו כמעט רמז למזרחיות, מסתמן כלהיט המוביל. "פשוט להיות" היפהפה, או "רכבת אחרונה", יכלו להתברג בקלות באלבום של שלמה ארצי, "בין קשת לענן" מפלרטט בחינניות עם מחוזות הראגא-מאפין וכדומה.
"הרבה אנשים בתחום אמרו לי שאני משוגע", מודה עמוס כרמלי, המנהל האישי, שבשלב זה מצטרף לשיחה. "אמרו לי שהשירים לא מספיק קליטים, שאין שלאגרים, שזו לא מוזיקה לחפלות ולמועדונים. גם ברדיו לא יודעים איך לאכול אותו. ואתה יודע מה? ככה מתאים לי. אני לא מייעד את שיר לוי להופעות בחפלות ומועדונים. אני לא אגיד לך כמה כסף השקעתי עד היום בקריירה של שיר, אבל מדובר בעשרות אלפי דולרים ולא אכפת לי מרוב שאני מאמין בו לטווח ארוך. ברור שהאלבום הבא שלו יהיה הרבה יותר ממוקד מוזיקלית, אבל כל הניהול שלו נוגד את הכללים של השוק הים תיכוני.
"מקובל למשל שזמר מתחיל חורש מועדונים תמורת גרושים ומופיע עם קלידן במחרוזות להיטי חפלה של אחרים, ואולי משלב שיר אחד מקורי לבדוק את השטח. שיר לא יעלה לבמה לפני שתהיה לו להקה משלו וקהל שירצה לשמוע רק אותו בשירים מקוריים שלו, וגם כמה של ישי. יש באלבומים שישי הקליט שירים מדהימים שמה שדפק אותם זה עיבוד לא מתאים, כמו באלבום 'זירת חיי' שהיה מעולה בעיניי, ואני חושב ששיר יכול להיות האיש שיגלה אותם מחדש".
ובוא נודה בזה, זה גימיק לא רע להיות הבן של ישי לוי.
"אבל זה עדיין רק גימיק. כמה זה יחזיק? אלבום אחד וזהו. באלבום השני יישאר רק הכישרון שיצטרך להוכיח את עצמו, וזה יקרה כי לבחור יש כל מה שצריך כדי להצליח. הוא יכול לפרוץ הרבה מעבר לקהל של המוזיקה הים תיכונית. להיות אמן של כל העם".
נא להמתין לטעינת התגובות
