ראשי » תרבות » מוזיקה

אמת או שאקירה

לרגל צאת אלבומה החדש, שאקירה יוצאת מגדרה כדי לשכנע שהאמירות האנטישמיות היו המצאה, ושהיא למעשה חובבת ציון

את הריאיון הזה היה חשוב מאוד לזמרת שאקירה ולחברת התקליטים שלה להוציא לפועל. לפני יותר משנה נפוצה באינטרנט שמועה: הזמרת בעלת השורשים הלבנוניים לא אוהבת אותנו. על פי אותה שמועה סירבה שאקירה בעת שהופיעה בתוכנית של אחת מתחנות רשת הטלוויזיה אם טי-וי אירופה לענות לשאלה שהציג צופה מישראל ואף אמרה כי "הייתה מעדיפה שחזירים יאזינו למוזיקה שלה מאשר ישראלים". השמועה הזאת הספיקה לישראלים כדי לשנוא את הזמרת. עד עצם היום הזה הם זוכרים לה את המשפט הזה.

אבל מה לעשות, במציאות שאקירה לא אמרה דברים כאלה מעודה. אפילו הליגה נגד השמצה, הארגון היהודי-אמריקני שלוחם באנטישמיות, זיכה אותה מכל חשד, אחרי חקירה יסודית. בימים אלה יוצא אלבום חדש של שאקירה, ובחברת התקליטים שלה הבינו שכדאי לפעול מהר במישור הישראלי כדי להציל את שמה הטוב. וכך, בעוד שכתבים ממדינות אירופיות אחרות זכו לראיין את הדיווה בקבוצות, עם הכתב מישראל שאקירה העדיפה לבלות בסגנון אחת על אחד. הזמרת התאמצה כל כך להוכיח את חיבתה לציון עד שהחום הלטיני שלה קידם את פניי בחיבוקים ובנשיקות.

"היה לי חשוב מאוד להיפגש עם עיתונאי מישראל שיראיין אותי ויפיץ את זה לכמה שיותר ישראלים", אומרת שאקירה בהתרגשות. "מי שמכיר אותי יודע שלא הייתי יכולה להוציא מילים כאלה מפי. איך יכולתי לומר דברים כאלה? אהבה היא המילה העיקרית שבה אני משתמשת כל העת בחיי ובשיריי. יש לי כבוד גדול ליהודים בעולם. רבים מהאנשים שלצדי הם יהודים: עורך הדין שלי, רואה החשבון שלי, המנהל הנוכחי חצי יהודי והקודם יהודי. אני אוהבת אותם והם קרובים ללבי. יש לי הרבה חברים יהודים. זה הדבר המופרע ביותר שאמרו עליי במשך כל ימי חיי. מישהו באינטרנט שיחק משחק מרושע וזה העציב אותי מאוד. לעתים השקרים טסים מהר יותר מהאמת".

מה בנוגע להופעה בישראל? אולי זה יעזור להזים את השמועות.
"אני מתה להופיע בישראל, זה תלוי אם מסע ההופעות העולמי יגיע למזרח התיכון. לוגיסטיקה. אשמח להופיע בכל מקום שבו אוהבים את שיריי, אני יודעת שיש בישראל הרבה אנשים שאוהבים את המוזיקה ואת הטקסטים שלי".

אפרופו המזרח התיכון, עד כמה את מחוברת למורשת הלבנונית שלך?
"אני גאה בה מאוד. אני חושבת שאני מראה זאת כל הזמן באמצעות הריקוד שלי, שההשראה שלו מגיעה מהתרבות הערבית. רבות מהתנועות שלי שייכות לתרבות הערבית. חבל לי מאוד שהפוליטיקה של המזרח התיכון מלאה בדיעות קדומות. אני חושבת שחשוב להבהיר לעולם כולו כי רק קומץ קטן של אנשים במזרח התיכון הם אלימים. כואב לו לראות את הנטייה לעשות הכללות. אני חושבת שאסור לעולם להתנהל בצורה כזאת".

פגשתי את שאקירה בסוויטה באחד המלונות המפוארים יותר של לונדון הקפואה. מינוס שלוש מעלות לא ממש מיטיב עם הכוכבת שמשום מה הושיבו אותה בחדר שהחימום שבו היה מקולקל. "אני לא יכולה לגור במקומות קרים", היא נאנחת. "שמעתי שבתל אביב חם ויש חיי לילה מדהימים. אני גרה בבהאמס, חם שם אבל אין כמעט לאן לצאת בלילות".

במציאות שאקירה היא קטנת ממדים. נמוכה למדי, רזה מאוד והישבן המפורסם שלה (היא וג'ניפר לופז היו הזמרות הראשונות שהתפארו באחוריהן המפותחים והפכו את התחת הגדול לסמל סקס עולמי), נראה פתאום אנושי כמעט. הזמרת יכולה להשתלב בנקל ברחובות ישראל ולהיראות כצברית לכל דבר ועניין. בשירים המוכרים שלה היא נשמעת כדוברת אנגלית אמיתית, ובעיקר בעלת מבטא אמריקני מושלם. אבל מתברר שזהו תוצר של למידה לשם ההקלטות בלבד. במציאות היא אמנם מדברת אנגלית, אך במבטא ספרדי כבד ביותר.

היא נולדה בקולומביה ב-2 בפברואר 1977 בשם שאקירה איזבל מבאראכ ריפול. הסבתא שלה מצד

האב היא לבנונית. למרות זאת, שאקירה לא יודעת אף מילה בערבית (לפחות כך היא טוענת). בגיל שמונה היא כבר כתבה את השיר הראשון שלה, בגיל עשר הפכה לזמרת מקצועית, ובגיל 13 הקליטה את האלבום הראשון שלה. "בקולומביה הפופ המקומי בקושי היה קיים. שמענו הרבה להקות מחוץ למדינה, אבל בקושי הייתה מוזיקת פופ מקומית. כשהתחלתי זה היה קשה, אבל קול פנימי אמר לי שאהיה זמרת בינלאומית. הייתי ילדה קטנה שהיו לה מלא חלומות". בקולומביה היא נעשתה כוכבת, אבל חלפו עוד כמה שנים עד שהיא גילתה שעשתה זאת גם מחוץ למולדתה. "בגיל 18, כשהוצאתי את האלבום השלישי, התחילה ההצלחה הבינלאומית. קלטתי את זה בהופעה מול המונים בברזיל, הקהל השתגע, ושם הרגשתי שעשיתי את זה באמת. לא האמנתי שהגעתי עד לשם". הפוטנציאל של שאקירה נגלה גם למנהלי חברת סוני העולמית. ב-2001 יצא אלבומה הראשון בשפה האנגלית. בזכות ריקודי הבטן של הזמרת ושערה שנצבע לבלונד היא הפכה עד מהרה לכוכבת פופ כלל עולמית.

אלבומה החדש זכה לשם המסקרן "קיבעון אוראלי". "אפשר להבין את השם הזה בכל מיני רמות", מסבירה שאקירה בחיוך. "ראשית, זהו מונח פרוידיאני, אבל זה גם יכול להיות מילולי. אני הייתי תמיד אוראלית, תמיד החשבתי את המילה המדוברת, הכתובה והמושרת. בכלל, כולנו מתחילים לגלות את העולם באמצעות הקשר האוראלי עם האמא". שאקירה , כבר הזכרנו, רוכבת חזק על נישת סמל המין. בקליפים שלה היא חושפת לא אחת את בטנה, והישבן מתנועע לו בנוסח ריקודי הבטן שלמדה מסבתה הלבנונית.

"את התנועות עצמן לא המצאתי, רק חלק מהן", היא מסבירה. "אלה תנועות של ריקודי בטן מהמזרח התיכון ומאפריקה. זה הטבע של התנועות האלה, כדי להראות אותן צריכים לחשוף בטן. אני אישה ואני מחוברת לאישה שבתוכי. זה מתבטא בשירים. יש כמה אי הבנות בנוגע לדימוי שלי. מי שחושב שזה מה שאני עושה בחיי, להיות סמל מין, שיבושם לו, אבל מי ששומע את שיריי וקורא את המילים יודע מי אני וממה אני עשויה". כעת היא כבר בת 28, ומצהירה על שינויים מפליגים. "תמיד יש שאקירה חדשה, אני תמיד משתנה. אני לא רוצה להיות באותו מצב במשך 20 שנה. סוף סוף אני אישה.

הגעתי לחיי הבוגרים. בגיל 20 לא הייתי בטוחה בעצמי ורציתי בעיקר להוכיח לאחרים. החברים הבוגרים שלי אומרים לי כל הזמן שככל שמתבגרים כך גם החיים נעשים מעניינים ומהנים יותר, ובינתיים זה ממש נכון". - ומה הלאה? "אני מקווה להישאר בתחום גם בעוד עשר שנים, שימשיכו לאהוב את השירים שלי. אבל אני לא יכולה להבטיח את זה. אני רוצה גם לגדל ילדים משלי, ולהתעמק עוד יותר בתפקידי כשגרירת יוניצ"ף. כבר היום אני עוזרת לילדים, זה נושא שקרוב ללבי. אני חוזרת לקולומביה הרבה פעמים, יש לי שם הרבה חברים ומשפחה, ובעיקר אני מנסה לקדם שם בנייה של בתי ספר חדשים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...