"הקול של ארץ ישראל"
אמנים ויוצרים מספרים על הצניעות, הויטאליות, ההומור והיכולות הווקאליות הבלתי נדלות של שושנה דמארי, שהלכה לעולמה היום
גלריית תמונות מחייה של הדיווה הגדולה של המוזיקה הישראלית
קורות חייה של הזמרת
התקליטים הבולטים של שושנה דמארי
משה גורלי על המקבלה הנשית ליהורם גאון
מוטי רייף נפרד מחברתו הקרובה
אייל גפן מאחל לשושנה דמארי שתזכה לכבוד הראוי לה למעלה
חנן יובל:
"היא ללא ספק הייתה מלכת הזמר העברי - לא היה שני לה. ראיתי אותה לפני שבוע, כשהיא הייתה כבר חלשה אבל עדיין נראתה מלכה. היא הייתה לבושה כאילו היא כוכבת קולנוע מספר אחת שהופיעה במיוחד בשבילנו. חוש ההומור שלה היה מטורף ומקאברי. אני תמיד אמרתי לה כמה שהיא נראית טוב והיא הייתה צוחקת ואומרת שגם אני נראה מצוין ושואלת למה בדיוק אנחנו מחכים. היינו מדברים פעמיים
"אני חושב שמה שהביא אותה לכזו הצלחה אדירה היה מכלול של דברים. היא הייתה יפהפייה עם אישיות שנשארה עד הרגע האחרון. היא גם מעולם לא החשיבה את עצמה כמזרחית, תמיד כישראלית והתגאתה במה שהיא. בכל פעם שהיא הייתה עולה על הבמה הכי קטנה, היא התמלאה בנוכחות שלה".
יורם רותם, גל"צ:
"היא הזמרת הגדולה מכולם. לא סתם מכנים אותה מלכת הזמר העברי. היא אחת מהזמרות הגדולות לא רק במוזיקה הישראלית. בכל מה שקשור ליכולות קוליות, אישיות בימתית וכריזמה יש לה את זה. כל הדברים שמאפיינים זמרת טובה נמצאים שם. עובדה שגם צעירים מצליחים להתחבר אליה. החיבור שלה עם עידן רייכל מוכיח את זה מצוין. היא הקליטה רק שירים שנכתבו בקפידה רבה, כי היא אמרה שהיא לא יכולה לקלקל את הרפרטואר. למרות זאת היה חשוב לה לעבוד עם אמנים צעירים וגם מתי כספי בזמנו היה אחד מהאמנים הצעירים של אותה תקופה.
"מעבר לכל זה היא הייתה ציונית וגדולה. בכל פעם שביקשנו ממנה לבוא ולהופיע באירועים של גל"צ היא התנדבה ברצון, באה לחזרות והייתה מקצועית למדי. אפילו לערב יידיש שעשינו היא נענתה ברצון. הייתה לה אישיות לא רק כזמרת, אלא גם כאדם. במקצוע הזה אופנות באות והולכות והיא שרדה וידעה לשמור על מעמדה בצורה מעוררת כבוד".
דודו אלהרר:
"אנחנו עשינו ביחד את 'אור', ומבחינת האדם שהיא אפשר לומר שהיא הייתה הדבר הכי ויטאלי שיכול להיות. היא תמיד הייתה מלאת חיים. מכל דבר היא צחקה והצחיקה ומבחינה מקצועית, אין יותר אנשים כאלה. היא שארית מדור של נפילים שהיה ואיננו. היא למשל לא יודעת מה זה פאנץ' באולפן. ביום הראשון שהקלטנו את "אור" היא הקליטה ארבעה שירים ביום. ביום השני היא הקליטה עוד חמישה וביקשה לעבור שוב על כל הארבעה מאתמול וביום השלישי להקלטות היא שרה את כל שירי האלבום ביום אחד. היא הייתה פשוט מדהימה ביכולות שלה. כשעשינו את המופע והסתובבנו איתו בארץ, לא הייתי מחמיץ את הפתיחה של 'כלניות'. חמישים שנה היא לא וויתרה על הפתיחה המרגשת, כאילו שזו הייתה פעם הראשונה שבו היא שרה את השיר.
"אני יודע שאנשים נורא אוהבים אותה מכל השדות בחברה הישראלית. היא התעקשה שלא להביע דעות פוליטיות כי היה חשוב לה להיות זמרת של כל העם. היא גם אהבה לפרגן לצעירים ובאמת שאפשר להגיד עליה שהייתה בת בלי גיל. התימניות עם הצניעות והפשטות שלה, יחד עם המקצועיות והכוח הנפשי האדיר הפכו אותה לזמרת אדירה. היא ליוותה את מדינת ישראל מההתחלה ועד הסוף ואני לא סתם אומר עד הסוף כי היא באמת נעלמת מהעולם כשהמדינה כבר לא ממש מדינה".
אביהו מדינה:
"שושנה דמארי היא הצליל הטוב של ישראל. נפגשנו בהרבה פרויקטים ואירועים שונים ותמיד היינו ידידים קרובים וטובים. תמיד דיברנו בפתיחות. אהבתי את הכישרון והחיספוס שלה, שזה דבר שקשה לפגוש היום. היא הייתה אמיתית כל כך, בלי צביעות והתחסדות. בלי לחקות אף אחד. פשוט היא והעברית הנקייה שלה עם ההופעות הדרמטיות. היא הייתה אישה ממלכתית - טורבו של כוח תרבותי שלא מוגף ברוח. שום רוח תרבותית לא יכלה להזיז אותה מהדרך שלה. הייתה לה תרבות של הגשה והעמדה כמו שכבר לא רואים היום. היום הכל מפלסטיק והיא הייתה פרח שאמיתי שצמח מהאדמה.
"ההגייה שלה והעברית שלה, היו מדהימות. לא היו לה מניירות חדשות ומודרניות, זה לא עניין אותה בכלל. עניין אותה שלשיר תהיה משמעות ושהמילים יהיו גבוהות ולא בשפת רחוב ושהקהל יקשיב לה. היא לא אהבה את זה שאנשים אוכלים ומדברים באמצע מופע שלה. היא אמרה שאם באתם להקשיב לי, אני לא באתי לעשות מוזיקת רקע".
ירדנה ארזי:
"'עגילי דמאר' הוא שיר ששרתי על שושנה שכתב דודו ברק ללחן של יאיר קלינגר ביום העצמאות הארבעים למדינה. זה קצת אחרי שהיא קיבלה את פרס ישראל ואני זוכרת שמאוד התרגשתי מגודל המעמד. היא נראתה לי רחוקה ובלתי מושגת וגם כשהיא עלתה לבמה התביישתי לבוא וללחץ לה את היד. כמה שנים אחרי זה הופענו יחד בגרמניה וספרתי לה את זה אז היא התגלגלה מצחוק. היא אשה מאוד חברמנית אבל אף פעם לא היינו ממש קרובות. תמיד הסתכלתי עליה מלמטה. היא הייתה בשבילי הקול של ארץ ישראל. הצלילים של הילדות. גם כשהיא באה להופיע איתנו כשהייתי בלהקת הנח"ל היא נראתה לי דיווה ענקית".
עידן רייכל, שהגיע הבוקר לבית החולים סיפר: "כשהגעתי ביום שישי לבית החולים היא ביקשה מהרופאים שלה למהר עם הטיפול מכיוון שהיא אמורה להופיע בעוד שבועיים. היא לא יכלה לסיים את חייה באופן ראוי יותר, מאשר כשכל החברים נמצאים מסביבה".
שמרית אור: "יצאתי היום בבוקר הנה כי רציתי להספיק לראות אותה וכשיצאתי מתחנת הרכבת ושמעתי את 'כלניות' הבנתי מה קרה. שושנה הייתה בין המבצעות הראשונות ששרו את השירים שאבי כתב. מעבר לשיתוף הפעולה המקצועי הוריי היו חברים שלה. הבת שלה, נאוה, היא חברה שלי וגם הקשר של שושנה אלי היה כמו אל בת משפחה. היא אישה מדהימה, יפהפייה אמיתית ויש לה יופי תנכ"י כמו שדמיינו. היא חושנית, מצחיקה וחכמה. הזכות שלנו ושל זמרים כמוה היא שנשאר אחריהם משהו, גם אחרי שהם הולכים".
נא להמתין לטעינת התגובות
