סינגולר
הראל סקעת חוזר לאווירת הפסטיבלים, שרונה פיק מרטיטה ואפרת גוש במצב רוח בלוזי
הראל סקעת, אם נרצה להכיר בכך או לא, הוא עוד בורג קטן במפעל תעשייתי של עולם המוזיקה. ככזה, הוא משמש קודם כל כמותג. ולא סתם מותג. מדובר באיש שאחראי ליצירת כמות כה אדירה של תשומת לב שאפשר להתבלבל ולחשוב שהגעתם לבית של נינט.
העניין עם מותגים הוא שצריך לאפיין אותם בדרך פשוטה, שלא לומר פשטנית. את סקעת, כבר מימי כוכב נולד טרחו למתג כסוכן בלדות נלהב. מימי האודישנים עם "בתוך" דרך "שלכת" ועד "הנני כאן" היה ברור שהבחור אוהב את זה לאט ועוצמתי. אלא שעוד בימי כוכב נולד הבין הבחור כי בכדי לפרום
להאזנה של "כמה עוד אפשר" לחצוכאן
מילים ולחן: שגית שיר

כמה כיף להיווכח יום בהיר אחד, כי עד כה היית אדם בעל דעות קדומות. כיף ואפילו חשוב, כי במקרה שההתבדות קשורה לאיכויות נסתרות באמן צעיר, הבשורה הופכת לעניין ציבורי. שרונה פיק, עד לא מזמן צלע מהפיקיות, תמיד הצטיירה כחלק היותר יצירתי בדור השני של המשפחה ולמרות זאת, מעולם לא סומנה כבחורה אחראית מספיק בכדי לקחת על כתפיה הצרות את משא הקריירה שהוטל עליה.
סומנה או לא סומנה, הנה מגיע "מזרח וירג'יניה" ומביא איתו משב רוח דרומי, אי שם מערבות טקסס פינת נאשוויל ומעיף את כל המשמיצים לחצי עזעזל. הקול של שרונה, שמלווה כאן רק על ידי פריטת גיטרה אקוסטית מאת סינגולדה מוכיחה שוב שלפעמים פחות זה הרבה הרבה יותר. הבחירה של שרונה בביצוע של ג'ון באאז לשיר הקלאסי היא אחת המדויקות והמוצלחות בתור סינגל ראשון ועצמאי. הנקיות, הצלילות והמראה הנוגה עושים את העבודה מצוין.
להאזנה של "מזרח וירג'יניה" הקישו כאן
מילים ולחן: עממי

אגי משעול היא אחת המשוררות הכי מרגשות שחיות היום בישראל. השירה שלה רעננה, אירוטית ועכשווית להפליא חיכתה מספיק זמן בין כנסי שירה וחדרים מאובקים עד שהגיעה אלונה טוראל והלחינה אותם. בערב מיוחד שמעלה משיריה של משעול, נלקחה אפרת גוש כמבצעת ו"שיר הקנאית" היא התוצאה הראשונה של המיש מש המעניין.
טוראל, שכבר הלחינה בעבר לא מעט שירי משוררים (לאה גולדברג למשל) עושה כאן עבודה מעניינת למדי כשהיא לוקחת שירה (מתי בפעם האחרונה ראיתם שיר מנוקד) ומרכיבה מעליה פעמי ג'אז שיושבים בול על הסטיילינג הקולי של אפרת גוש. היכולות שלה להשתעשע עם הטקסט המפותל מרשימה למדי, שכן היא מצליחה לגאול אותו מכבדותו האקדמית בלי מאמץ יתר. יש רק חבל אחד: אם כבר משקיעים בפרויקט "מכובד" שכזה, היה רק ראוי להקליט אותו באולפן מסודר, כמו שזה נשמע עכשיו, זה מרגיש קצת כמו חלטורה.
להאזנה של "שיר הקנאית" לחצוכאן
מילים: אגי משעול לחן: אלונה טוראל

דן תורן הוא אחד מאותם אנשים שבקרוב יוכלו להיכנס להיכל הלא-קיים של הרוק בישראל. אחרי שכתב שירים לאמנים הגדולים ביותר וגם לעצמו, הוא מתפנה לשחרר סינגל ראשון מתוך אלבום שביעי שיראה אור בקרוב.
תורן, איש עם בעיות של שיווי משקל מוזיקלי לא תמיד נשאר על הגובה אך נראה שהסינגל החדש שהפיק לו פיטר רוט (אני נשבע שבשבוע הראשון שלא תהיה לפיטר רוט נציגות במדור, אני פותח שמפניה) ול"שליחי הבלוז" עונה על כל הציפיות. מצב הרוקנ'רול אומנם נמצא בסוג של פיק עצבני בעולם אבל היצוג לכך בארצנו הקטנטונת, מוגבל יחסית. "פניה במראה" עושה הרבה כבוד לז'אנר ובעיקר מאיים להפוך ללהיט קיץ עסיסי. באמת שהגיע הזמן.
להאזנה של "פניה במראה" לחצו כאן
מילים ולחן: דן תורן

אם הפנים של אפרת כהן מוכרות לכם, אתם כנראה חזק בעניין של טלנובלות. הבחורה שהפציעה על המסך הקטן ב"מיכאלה" התחילה לשיר הרבה לפני שהגיחה אל המסך הקטן. אחרי שלוש שנות לימוד משחק ביורם לוינשטיין היא התפנתה לאהבה הגדולה שלה והקליטה את "אני באה" שמשמש כסינגל ראשון מאלבום שיצא בקרוב.
אם מחדדים את הקולטנים המוזיקליים ניתן להבין שכהן (בהפקתו המוזקלית של דודי לוי) כנראה חיבבה את הפרויקט האחרון של עופר מאירי. הביטים האלקטרוניים בפתיחה, הקול המעט סדוק והדיסטורשנים המרוככים עובדים כאן כהומאז' עצבני. מצד שני, הדמיון לזמרת בתי (בשירה "פרפרים" למשל) מסיט את המחשבה לכיוון שעל גבול הפלגיאט. כך או כך, מדובר ברצועה שווה שמעלה טעמים מוכרים מדי. לחובבי העוד קצת מאותו דבר, זה שיר ממש פצצה.
להאזנה של "אני באה" לחצו כאן
מילים: מיכל גבע ואפרת כהן לחן: מיכל גבע

אם לא הייתי צריך לכתוב על שני סינגלים של תמיר חיטמן בעבר, הייתי מספר לכם על לימודיו בסורבון, לימודיו ברימון ועבודתו עם האח אוהד. מכיוון שאתם כבר אמורים לדעת את כל זה, נשאר לי לכתוב רק דברים חדשים על הסינגל החדש שעונה לשם "עוד פעם".
מדובר בשיר עמוס מאוד, מלא כינורות וכלי מיתר נוספים עם מקצב מתוח ומילים אינטימיות למדי שכתב חיטמן עצמו. לפני כשבועיים התפרסמה ידיעה ב"מעריב" על כך שחברת סוני BMG בצרפת נורא רצתה להחתים את חיטמן הצעיר, אך הוא סרב בטענה שהוא מעדיף ליצור באזורנו מוכה הלחות. כשמקשיבים לסינגל הזה, אפשר להבין למה האירופאים התאהבו. הקול המעט צרוד בשילוב עם המראה המשקפופרי והעיבודים העשירים, הכי עושים את זה לצרפתים. והאמת, שגם לי. יפה יפה.
להאזנה של "עוד פעם" הקישו כאן
מילים: תמיר חיטמן וליאור צינמן לחן: תמיר חיטמן

פזית גל-ער היא זמרת שנולדה עם מגבלה הנקראת Cp, סוג של שיתוק מוחין. למרות שכל חייה נאלצה להיעזר באנשים אחרים על מנת לבצע פעילויות יומיומיות בסיסיות, היא מעולם לא נכנעה לקשיים. גל-ער סיימה את לימודיה בבית הספר למוזיקה "רימון" באותה כיתה עם דין דין אביב, שרון רוטר, אביתר בנאי ועוד. עד היום, היא העלתה מספר מופעים בשיתוף יוצרים מוכרים כמו שלומי שבן, פישי הגדול ועוד.
בסינגל הנוכחי היא משתפת פעולה עם גידי גוב בדואט מקסים במיוחד שמחמם את הלב פעמיים. פעם אחת כי מדובר בבלדה מקסימה, שמצליחה להתרומם מעל הדביקות המאפיינת דואטים בדרך כלל. פעם שנייה, כי גידי גוב מוכיח בפעם האלף שחוץ מזה שהוא זמר מצוין הוא איש טוב ורגיש. שאפו.
להקשבה של "רוכבים ברוח" הקישו כאן
מילים ולחן: פזית גל ער
