זה היום?
לפני ארבעים שנה הוא כתב את "כשאהיה בן 64", היום יש לפול מקרתני יום הולדת
אבל הזמן עובר וחולף ודולף מבין האצבעות המנגנות על הבאס, הפסנתר, הגיטרה האקוסטית, האצבעות הכותבות שירים שנחקקים בנצח, והנה פול מקרטני , שנולד ב-18 ביוני 1942, הוא בן 64. היום. ג'ון לנון נרצח בגיל 40. ג'ורג' האריסון נפטר לפני חמש שנים. רינגו סטאר, ייבדל לחיים ארוכים, עדיין חי וקיים וכמוהו גם פול ג'יימס מקרטני, אחרי קריירה מפוארת כסולן ועם אינספור חתימות של זהב בספר ההסטוריה של המוזיקה המודרנית, חוגג יום הולדת 64.
הוא נולד למשפחה ליברפולית קשת יום שהגיעה מאירלנד. כמו ג'ון לנון, גם הוא גדל ללא אם. אמו נפטרה כשהיה ילד. לימים סיפר שזמן קצר אחרי מותה הטרגי קנו לו את הגיטרה הראשונה בחייו והיא שעזרה לו להתגבר על הגעגועים והצער.
כשהייתי בליברפול בסיור מודרך, נדהמתי לגלות כמה קרוב גרו לנון ומקרטני זה מזה וכרגיל הרהרתי בנוגע למקריות המיסטית משהו, שגורמת לשני אנשים להיוולד ולצמוח במרחק נגיעה גאוגרפית, כשהחיבור ביניהם משנה משהו בתהליך התגלגלותו של העולם. כשמקרטני פגש את לנון היה זה סוג של מפץ ראשוני שתוצאותיו יורגשו שנים רבות אחר-כך. ב-1962 כשהם החלו גם לכתוב שירים יחד ויצרו את אחת החתימות המהותיות בהסטוריה – לנון אנד מקרטני – הפכה המוזיקה הפופולרית למשהו אחר.
מקרטני עשה דברים גדולים אבל גם הרבה טעויות ושטויות בקריירה שלו. החמורה שבהן, לטעמי, היא הנסיון לשכתב את ההסטוריה לנקודת המבט שלו. הוא ניסה לשנות את הקרדיט לשירים שכתב בעצמו מ"לנון אנד מקרטני" ל"מקרטני אנד לנון" (וזכה בתגובה נזעמת וחריפה של יוקו אונו), הוא לקח את המאסטרים של "לט איט בי" ובישל אותם מחדש באולפן, כדי לספק לעולם את התוצאה (המיותרת) של האלבום כפי ש(לדעתו) היה צריך להישמע. הוא שיתף פעולה – אוי לאותה בושה – עם מייקל ג'קסון וגם עם סטיבי וונדר – ובאופן כללי עשה לא מעט כדי למסמס את השגי העבר המפוארים שלו כיוצר ומבצע.
דברים גדולים אבל גם הרבה שטויות. הביטלס. צילום: רויטרס רויטרס
ובכל זאת יום הולדת
ובכל זאת, מקרטני למזלו נוסע על קרדיט כה ארוך ומשמעותי שכמעט שום דבר לא יוכל לפגוע בו. לא תקליטי הסולו הרעים והמחופפים לאורך השנים ולא הנסיון להצטייר כמוזיקאי קלאסי (הוא שלח ידו בכתיבת סימפוניות ואורטוריות לעיר ליברפול, ובכלל). הבעיה של מקרטני היתה תמיד היפראקטיביות. הוא תמיד עשה הרבה יותר מדי מכפי שהיה צריך. לנון, לדוגמא, לקח לעצמו 5 שנות שתיקה והתנזרות בין 1975 ל-1980 ולא הוציא אף תקליט, מקרטני עשה 12 תקליטים. מקרטני אף פעם, מעולם, לא עצר. הדיסקוגרפיה שלו עמוסה להתפקע ולמרבה הצער רוב הפריטים שבה אינם טובים
אבל היום יום הולדת, ולכן נסתכל על הדברים הכן טובים. "מקרטני" (אפריל 1970) ו"ראם" (מאי 1971), שני תקליטי הסולו
הראשונים שלו עדיין נשמעים רעננים ויפהפיים כביום הקלטתם. "לונדון טאון" (מרס 1978) הוא אלבום פנטסטי רווי במלודיות שרק מקרטני יודע לכתוב ועטוף בהפקה מושלמת שמחברת בין אנרגיה למלנכוליה רכה. Unplugged מ-1991 הוא אחד האלבומים האקוסטיים הנהדרים שעשה אי פעם אמן כלשהו. Driving Rain מ-2001 ו-Chaos and Creation in the Backyard מהשנה שעברה הדהים גם את כל מעריציו, שקיבלו אלבום מהודק, כתוב להפליא ואפילו עם עטיפה נוגעת ללב, שהופק בידי המפיק הגאון נייג'ל גודריץ'.
מקרטני הופיע בברית המועצות, לפני התמוטטות הקומוניזם, ונעצר ביפן בשל אחזקת סמים, חרש את אמריקה עם להקת "כנפיים" ואירגן קונצרט ענק ורב משתתפים אחרי נפילת התאומים.
נא להמתין לטעינת התגובות
