יצאנו מזה בנס
הבן של גליה אלוני דגן יצא מבסוט מהפסטיגל, קצת פחות מרוצה מ"הקוסם", אבל העיקר היה הספר החדש של "השמינייה". האבא, אגב, הסתפק במירי בוהדנה. קצת סדר בבלגן הפסטיבלים של חנוכה
בעקבות אחד מהם, שהיה מפגן יחצנות אינטנסיבי במיוחד של סדרות HOT השונות, נאלצנו לקנח בסופגניה הלוהטת התורנית: הספר השלישי בסדרת "השמינייה", שיצא לאור ממש בתחילת החג. הזאטוט התעקש שנרכוש אותו במכירה המוקדמת, בעודו מוקסם מבנות השמינייה, אותן ראה בפסטיגל. מאחר ואמא סובלת מאלרגיית פסטיבלים ליווה אותו אבא, ששוחד בצמד המילים " מירי בוהדנה". ל"הקוסם!" נשלחה אמא על תקן ההורה המלווה, ואילו את "השמינייה" בלע הקורא הצעיר ללא עזרת מבוגר, תוך ארבע יממות בדיוק.
העלילה: בעל חנות ספרים ישנה מוביל את הצופים למסע של גיבורים-כוכבים אל עולם שכולו קסם והרפתקאות, אל עבר הממלכה האבודה. מזכיר באופן מחשיד את סיפורי נרניה.
הכוכבים: ישראל קטורזה, רן דנקר, מייקל לואיס, אליענה בקייר, מירי בוהדנה, לירז צ'רכי, מרגול, הפיג'מות ועוד.
הצופה הצעיר מדווח לאמא: "החלק הראשון היה מעולה: השחקנים שיחקו מדהים והיו שירים יפים. אבא ואני עמדנו ושרקנו אחרי כל שיר, מרוב התלהבות. החלק השני לא מומלץ לילדים מעל גיל חמש, כי יש בו
אבא אומר: המופע היה מושקע והסדר היה מופתי. מכונת חנוכה המשומנת הוכיחה את עצמה. חוץ מהודעות ה-SMS של אמא, שנשלחו "רק כדי לוודא שהכל בסדר", הצלחנו להתנתק מהיומיום ונהנינו.
...ואמא מסננת בשקט: תודה שלא הכרחתם אותי לבוא. הדיסק וה-DVD שנטחנים בבית מאז שהייתם במופע, מספיקים לי בהחלט. האמת היא שעד עצם הרגע הזה, לא ברור לי מי משניכם נהנה יותר.

העלילה: הסיפור הקלאסי על מסעם של דורותי וחבריה – טוטו הכלב, איש הפח, האריה והדחליל - בדרך האבנים הצהובות אל סם הקוסם.
הכוכבים: רוני דואני, שלום אסייג, גיא אריאלי, אבי יפה, מוסקו אלקלעי, מיכל גבריאלוב ועוד.
הצופה הצעיר מדווח: "המופע הזה מומלץ לילדים קטנים. את הסיפור כולם מכירים, אבל רוני לא כל כך מתאימה להיות דורותי. דורותי היא צנועה וביישנית ורוני קופצנית כזאת. הכי מצא חן בעיניי איש הפח, "פח-פח", כי הוא מגלה את הדבר החשוב ביותר – את הרגשות. אה, והשיר 'סם, סם, איזה יופי של שם' – הוא ממש מיותר".
אבא אומר: מזל שהלכתי לפסטיגל.
...ואמא מסננת בשקט: "העובדה ש-365 יום מפרידים בין חנוכה לחנוכה, היא שגורמת לי, כנראה, לשוב ולשחזר את שגיאות העבר. בכל שנה אני נשבעת שסאגת מופעי החג לא תחזור על עצמה, ועד שמגיע שוב חנוכה – אני שוכחת. "הקוסם!" היה ארוך מדי, צפוי מדי, ולא מרגש משום בחינה. בינוני ומטה, ובטח לא שווה את הדוחק בכניסה וההוצאות על תוכנייה, די.וי.די, דיסק וחוברת פעילויות".

העלילה: השמינייה נאבקת בטרוריסטים המאיימים להחריב את ירושלים.
הכוכבים: חברי השמינייה המוכּרים, אליהם מצטרפת ניצן – חברה חדשה-ישנה.
הקורא הצעיר מדווח: "בהתחלה הספר קצת מפחיד, ובהמשך הוא מרגש מאד, כי הוא מתרחש לפני הסכם השלום עם סוריה. השמינייה נמצאת בסכנת מוות, אבל בסוף הכל מסתדר. זה הספר הכי מותח מכל ספרי השמינייה שקראתי, והסוף הכי משמח".
ואמא אומרת: כל עוד תורמת השמינייה לשיפור תדמיתם של החנונים והופכת את החוכמה לקוּלית, נמשיך לעודד את הילד לקרוא את עלילותיה, מה גם שעדיין לא שכחנו כמה אנחנו התרגשנו בכל פעם שיצא לאור ספר חסמב"ה חדש – ויש כאן תחושת דז'ה וו נעימה.
