פרס ישראל לגבעטרון
להקת "הגבעטרון" שהוקמה ב- 1948, תקבל ביום העצמאות הקרוב את פרס ישראל. אחרי 55 שנים, כנראה שהגיע הזמן
"הגבעטרון" הוקמה ב-1948 בקיבוץ 'גבע' לכבוד טקס חנוכת מגרש הכדורסל של הקיבוץ. עד היום מורכבת הלהקה מבני הקיבוץ וממספר חברים מהקיבוצים הסמוכים, ששרים בה בהתנדבות. עשרות אלבומים הוקלטו על ידי הלהקה, ואלפי הופעות התקיימו בארץ ובקרב הקהילות היהודיות בעולם.
לאחר שראה אותה המלחין נחום היימן שהתגורר אז בקיבוץ בית אלפא הסמוך, החל ב-1961 לעבוד איתה, ואיחד אותה עם ההרכב "חמישיית גלבוע" שהקים קודם לכן. היימן גיוון את רפרטואר הלהקה, משירי "ההתיישבות העובדת", שהושרו בקיבוצים וביישובים החקלאיים, למספר סגנונות אחרים, וביוזמתו היא הוציאה את אלבומיה הראשונים.
שיא הצלחתה של הלהקה היה בשנות השבעים והשמונים, אז קיימה הופעות רבות בכל הארץ וברחבי העולם (כולל מסע הופעות מחוף לחוף בארצות הברית), הוציאה אלבומים רבים והופיעה בתוכניות רבות של הטלוויזיה הישראלית. חלק ניכר מהופעותיה היו בהתנדבות למען מטרות שונות. בשנות התשעים פרץ משבר בלהקה, כאשר היו חברים שחשבו שהגיע העת לפרקה. בסופו של דבר התחלף דור המייסדים בחברים צעירים יותר. כיום הלהקה ממשיכה להופיע לפני קהל וזוכה לשידרוג משמעותי עם עיבודים מחודשים שעושים לה להקת "הגרובטרון".
נימוקים
חבר השופטים (המונה את יו"ר פרופ' יחזקאל טלר, ד"ר דוד אלכסנדר, גב' מירלה גל, פרופ' דב גולדברגר והגב' חיה הורביץ), נימק את הבחירה: "בחמישים וחמש שנותיה הפכה להקת הגבעטרון לסמל מרכזי בדברי ימי התרבות הישראלית – הן ביצירותיה הליריות והמוזיקליות והן בסגנונה המיוחד, ההרמוניה המופלאה שבין זמריה, כולם חברי ההתיישבות שבעמק.
"בעולם הנשלט על ידי אופנות מתחלפות וקצרות
מועד היו הלהקה ורפרטואר השירים שלה זה מכבר לתופעה ייחודית רבת ימים ומשמעותית למאזינה הצעירים כמו גם לדורות הקודמים. למעלה מאלף חבורות ולהקות זמר מתנגנות בעקבותיה ומנחילות לציבור הישראלי על כל גווניו את מורשתה שהיא זה מכבר נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את להקת הגבעטרון ראויה לפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
