מארצי ל- Earth

עשרה אלבומים, שבע שנים, המון להיטים ושלמה ארצי אחד בתחילת דרכו המוזיקלית. על המארז המוצלח של ארצי שכדאי לכם לקנות לעצמכם כמתנה לחג ועל אלבום פסיכדלי סמיך ומושלם, לשעות של אחרי הסדר, של Earth

גל אפלרויט | 18/4/2008 10:04

נתחיל בתודות. תודה לכל מי שעמל על הוצאת הקופסה הנהדרת הזו ולשלמה ארצי עצמו שהסכים, סוף סוף, לאשר את הדפסתם המחודשת של תשעת האלבומים שהוציא בין השנים 1970 ל-1977. רובנו מכירים את האלבום "גבר הולך לאיבוד", שיצא ב-1977, כזה שהפך את שלמה ארצי לזמר האהוב עד היום.

רק חלק קטן מאיתנו מכיר את שבע השנים שקדמו לאלבום הזה, אלה שמציגות את ארצי כזמר שמחפש את דרכו המוסיקלית, תוהה וטועה ואולי קצת לא בטוח בדרכו. לטעמי ארצי בשנים הללו היה מרתק ולפעמים גם מרגש יותר מזה שכבר מצא את הדרך.

ארצי המשיך את החיפוש עד אמצע שנות השמונים והוציא בדרך אלבומים נהדרים כמו "דרכים", (1979), "תרקוד" (1982) ו"לילה לא שקט". לקראת סוף העשור ההוא הוא מצא את הנוסחה המנצחת שלו, זו שמלווה אותו כמעט ללא שינוי מאז.

השמועות מספרות שהוא לא אישר עד היום את הוצאת האלבומים האלו, כנראה מתוך סוג של מבוכה. אפשר להבין את ארצי. רוב ההקלטות האלו משדרות משהו מאוד תמים, הן במוסיקה ובטקסטים של ארצי, והן בעיבודים של אנשים כמו יאיר שרגאי, דדי שלזינגר, אלדד שרים או דוד קריבושי.

שלמה ארצי שירת בלהקת חיל הים והתפרסם ב-1970 עם השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" אותו שר בפסטיבל הזמר. האלבום הראשון שלו שיצא באותה שנה הכיל שירי משוררים שהלחינו אחרים עבורו. זהו אלבום יפהפה שכולל חוץ מהלהיט גם את השיר "האם עודך יפה" ועוד אסופה של שירים באווירת ארץ ישראל הישנה.

ההתחלה הזו היתה קצת מהוססת, מה שכנראה גרם לארצי לכתוב את כל השירים באלבומו השני "על אנשים", שיצא ב- 1971, ולהצהיר על כוונות יותר ברורות. זהו אחד האלבומים הטובים שאפשר למצוא במארז הזה. "בן אדם חפש את השקט" הוא בלדה אקוסטית מוצלחת, "דנה" הוא שיר אהבה יפה, הביצוע המקורי של "בנוף ילדות" עושה לי את מה שהביצוע המחודש, משנת 2000, לא עושה – מצליח לרגש. כל העיבודים שייכים לדוד קריבושי שעשה עבודה יפה, אם כי אין בעיבודים שלו הרבה תעוזה.

באלבום השלישי "פתאום אחר ימים רבים", שיצא ב- 1972, החליט ארצי לעבוד עם מעבדים אחרים, ביניהם יאיר שרגאי ודדי שלזינגר שהמשיכו לעבוד איתו עד סוף העשור. הוא שוב הלחין את כל השירים, אך הפעם השתמש בטקסטים של דוד פוגל, נתן זך ושל כמה כותבים באנגלית ביניהם אדגר אלן פו. התוצאה מצוינת, והאלבום כולל פנינים כמו "יופיה אינו ידוע" ו"דרך שתי נקודות".

האלבום הרביעי הוא האהוב עלי ביותר. "אומרים ישנה ארץ" שיצא ב- 1973 מכיל את "שיר בבוקר בבוקר" מתוך פסטיבל הזמר 1973, "אומרים ישנה ארץ" בעל הלחן היפה שכתב ארצי, ואת אחד הביצועים היפים, שאי פעם שמעתי, ל"אלינור ריגבי" של הביטלס. בתקופה הזו התחיל שיתוף הפעולה בין ארצי ולהקת גברת תפוח, והאלבום הבא "לכל החברים מהמסע מים אל ים" הראה זיקה לפופ רוקי יותר.

האלבום שיצא ב- 1974 כולל את "גוגו", "טורפים קלפים" ואת השיר המצויין "הבלדה על החיים החיצוניים". "את ואני" שיצא שנה אחר כך ממשיך את הסדרה המוצלחת של האלבומים הראשונים. "משחקי 26" שיצא ב- 1975 ניסה בכוח להיות אלבום רוק הומוריסטי והוא לפעמים קצת שטותי, אך בראיה נוסטלגית יש גם בו סוג של קסם.

נשארו עוד שני אלבומים, "יש לי אשה ילדה ולמברטה" המצוין ו"רומנסה ופיוט" שמראה על סוג של בלבול או חוסר פוקוס של ארצי בכל מה שקשור לדרכו המוסיקלית. כשמו כן הוא, אלבום של רומנסות ספרדיות ופיוטים, שחוץ מהיותו יפה אבל לא מעניין במיוחד, הוא מצביע על שבר מסוים שהוביל ל"גבר הולך לאיבוד" שיצא באותה שנה.

עד כאן תשעה דיסקים. העשירי הוא אוסף של השירים הכי מוכרים מהאלבומים הללו. למארז מצורפת חוברת עם מילות כל השירים, צילומים של עטיפות התקליטים המקוריות וקרדיטים שחסרים בהם, משום מה, שמות הנגנים.

הנוסטלגיה עושה לפעמים דברים טובים, ושימור התרבות המוסיקלית הוא אחד מהם. בכל העולם כבר למדו איך להוציא מארזים מהודרים של הקלטות עבר חשובות, ובארץ התחום הזה עדיין לא מספיק מקצועי. המארז של "השנים הראשונות" של שלמה ארצי מראה על שינוי המגמה. זהו אוסף מושקע ויפה, שאריזתו הולמת את התוכן המוסיקלי שבתוכה. מתנה יפה וחשובה למי שעדיין מתלבט איזה מתנה לקנות לעצמו לחג.

שלמה ארצי – השנים הראשונות (הד ארצי 2008), 10 דיסקים

שלמה ארצי השנים הראשונות עטיפת האלבום

איטי ומהפנט

אחת ההתפתחויות הכי יפות שצמחו מתוך מוזיקת המטאל היא זו שקרויה Drone או בשמה האחר Doom Metal. אני משתמש במילה יופי בכוונה למרות שמדובר במוזיקה מלאה בדיסטורשנים. דמיינו לרגע תנועות מכחול איטיות וארוכות שמורחות צבעים עזים על דף נייר לבן, ותרגמו את התמונה הזו לאקורדים מהדהדים בקצב איטי במיוחד, ללא שירה, ועם הרבה זמן למחשבה בין אקורד אחד למשנהו.

אני יכול לראות את עצמי נכנס למיטה, עוצם עיניים, שם פול ווליום במערכת ושוקע בחלומות עמוקים כשברקע הגיטרות מייללות, התופים המונוטוניים מלטפים והקלידים הופכים את הכל לסוג של פסיכדליה מסממת. ארת' באים מסיאטל, וביחד עם המלווינס נחשבים כמחוללי הז'אנר הכל כך יפה הזה.

עוד שמות שקשורים לעניין הם

הרכבים כמו בוריס (הרכב יפני), וכמובן בלק סבאת' שכבר בתחילת שנות השבעים ניגנו קטעי מטאל איטיים ומהפנטים. לארת' זהו דיסק שישי וזו הזדמנות טובה לגלות או להכיר אותם. זהו אחד האלבומים הכי טובים שלהם ותמצאו כאן אפילו את הגיטריסט הענק ביל פריזל מתארח בשלושה קטעים. את פריזל אפשר יהיה לשמוע ביוני בפסטיבל ישראל.

הקטע הפותח Omens And Portents1: The Driver מורכב משני אקורדים עשירים וסמיכים שמהווים בסיס לכל מה שקורה מסביבם. Engine Of Ruin מצרף פסנתר אקוסטי לתוך התמונה, ושוב אפשר להיסחף ולקבל סחרחורת נהדרת, מין קלות ראש שמזכירה שכרות או עייפות גדולה. אני לא בטוח עד כמה טובים או מעניינים הם בהופעה, אבל לשמוע אותם במערכת הביתית זו התעלות.

Earth - The Bees Made Honey In The Lion's Skull (Southern Lord 2008) יבוא אישי