שרון בן עזר מסמפלת ומרגשת
רבים מאיתנו זוכרים אותה מלהקת פוליאנה פרנק המיתולוגית, חלקנו אף עקבנו אחרי הקריירה הלונדונית שלה וביקרנו במסיבות שתקלטה. עכשיו בן עזר, היא אליוט, עולה על הבמה עם שירים מאלבום הסולו המתקרב
שרון בן עזר צילום: יח''צ
בכל פעם היא משתפת פעולה עם מוסיקאים אחרים כמו עמי לוי (שכתב את הלהיט "זיוה") בתחילת דרכה של פוליאנה או חיים אילפמן בתקופות האלקטרוניות והמסונתזות יותר של הלהקה. בנוסף, הקריירה שלה גלשה אל מחוץ לגבולות ישראל ואת רוב שנות התשעים היא העבירה בלונדון וניגנה בלהקות Sister George ו-Night Nurse.
כשחזרה לארץ החלה לתקלט במועדונים והפכה במהרה לאחת הדיג'איות המובילות בסצנה המקומית במוסיקת ההאוס והאלקטרו. כעת היא שוקדת על אלבום הסולו הראשון שלה שיצא בקרוב.
ביום שישי האחרון היא הופיעה במועדון האוזן בר בתל אביב - לבדה על הבמה ולראשונה עם החומרים החדשים שמוכיחים שהפופ - רוק האקטיביסטי והאידיאולוגי של אליוט לא הלך לאיבוד. גיבורי צבא ההגנה שלה הם עדיין חזירים אלימים, נכים רגשית ומאושרים. היא היתה מעדיפה כמובן להסתלבט על מרשמלו ורוד, לחשוב שדם הוא רק צבע, אבל המודעות החברתית שלה בצורת לב לא מאפשרת לה. כהות החושים נותרת בידי עינת שרוף והקולות הצפים ששורקים לה.
בשיר חדש שנקרא "תשס"ו" מספרת אליוט על הורים וילדים מעזה שמחפשים אוכל בפחי הזבל בשנת 2008, ובשיר אחר שנקרא "אתם ואנחנו" (שאת מילותיו כתב המשורר מאיר ויזלטיר) מוצגים היהודים והפלשתינאים כ"רוטב על מעדני המערב" – כדי שמדינות המערב ימשיכו לחיות באין מפריע, אנחנו ואויבינו חייבים לצערנו להמשיך להילחם זה בזה.
אל האירוניה הזאת מצטרף שיר "הגלות" מתוך האלבום "אחרי הציונות על שפת הים" של פוליאנה פרנק, ועוד שיר חדש בשם "אלוהי", שמכיל שני סמפולים על מקצבים אלקטרונים – הראשון של זמר בשם רביד כחלני (חבר בהרכב "בלוז מדברי") שנשמע כמו סלסול של זמר אלג'יראי, והסמפול השני הוא של עפרה חזה ששרה "אלוהי, כל הנשמה שנתת בי".
השורה לקוחה מתוך העצרת לזכרו של יצחק רבין ז"ל שנערכה שבוע לאחר הרצח. בתוך הסמפול הקצרצר הזה למעשה מביעה אליוט את עמדותיה הפוליטיות וגם מתייחסת באמצעות אופן מותה של חזה אל יום האיידס הבינלאומי שחל בתחילת החודש.
אזכור נוסף לנגיף הHIV בהופעה מגיע בהדרן דרך גרסת כיסוי לשיר "הרעות" - "אהבה מקודשת בדם/את תשובי בינינו לפרוח" - הטקסט שנכתב על ידי חיים גורי נטען במשמעות חדשה כשאליוט מקדישה אותו לכל הבחורים המצוינים והבחורות המצוינות שנפטרו ממחלת האיידס.
מסקרנת
השיר Skirt מהרפרטואר של Night Nurse (להקתה מלונדון כפי שצוין לעיל) זוכה לביצוע שקט לעומת גרסת הPאנק המקורית שלו – שיר שכל אחד מאיתנו היה שרוי מתישהו בתסריט שלו. הוא מדבר על סיטואציה שבה אנחנו נמצאים במערכת יחסים הרסנית עם הכרה אליה, ובכל זאת יש בה עוצמה רגשית כל כך חזקה ששואבת אותנו לתוכה בניגוד לרצוננו כמו חור שחור.
אחריו אליוט מבצעת קאבר יפהפה לשיר הדאנס-פרחי Day by day של הזמרת Regina והופכת אותו 180 מעלות. היא מוכיחה שהיא מוזיקאית אמיתית שמסוגלת להפריד בין מילים, לחן ועיבוד, ולזהות פוטנציאל
טוב אצל שיר שעל פניו נדמה כי גם עכברים לא היו נוגעים בו עם קרש.
אליוט מלווה את עצמה לפרקים במקצבים, צלילים ואקורדים שהכינה מראש, ושמנוגנים מהקומפקט וממכונת האפקטים שנמצאים על הבמה. את הדגימות מלווה אליוט בגיטרה קלאסית. היא מגישה את השירים בקולה היפה, הצלול והמרגש, שדרכו המסר חודר אל הלב והתודעה.
רוב השירים הטריים, חלקם בעברית וחלקם באנגלית, הם בעיקר שירי פופ-פולק עם ציוצים ממוחשבים קלים. מעניין איך הם ישמעו באלבום הסולו. נמתין בינתיים בדריכות לאחד מהאלבומים הישראלים המסקרנים של 2009.
שרון בן עזר בהופעה, מועדון האוזן בר, תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
