דודו פישר הוא הדץ של הדת
בשעה טובה, גם הילד הדתי זכה לקלטות משלו. ועוד מהסוג האיכותי, בכיכובו של דודו פישר. תוכן לא חסר, הרי תרי"ג זה חתיכת מספר
דודו פישר צילום: אורנה בן חיים
רוב הילדים שגדלו בחינוך הדתי-לאומי לפחות, היו מחוברים היטב ודבר לא נגרע מהם. ובכל זאת, משהו באוויר צעק תמיד שלא ייתכן שהילד יגדל בבית ובגן על מערכת ערכים מוגדרת ועשירה, שבכל פרקי "פרפר נחמד" אין לה אפילו זכר. מה עשו דוברי המגזר ומחנכיו? שום דבר. הם התכנסו בימי העיון של אגפיהם העבשים ודיברו על אוריינות ועל דפי עמדה, על מערכים ובעיקר על גמולי השתלמות, והילד המשיך לשמוע בגן על ט"ו בשבט ועל המסך לראות את "מיץ פטל", והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
ואז הגיע דודו פישר. "בגן של דודו-פורים", שממלא בימים אלה כל פינה בבית הקטן שלי, מצטרף אל כל קודמיו בסדרה, שמגדלת כבר קרוב לעשור דור שלם של ילדים דתיים. סוף סוף נזכר מישהו שבעצם אפשר לעשות משהו איכותי ובעיקר - שיש מספיק חומר. תרי"ג זה חתיכת מספר, תודו. ישבו ועשו. אורית וגנפלד על המילים והלחנים, וכל השאר בידיים של דודו והילדים שאיתו.
יצא הכי טוב בעולם. אין בידי נתוני מכירות, אולם אם נכונה התחושה שלי שהסדרה הזאת מצויה בעיקר בבתים דתיים, הרי זה פספוס לא נורמלי של המיעוט החילוני שעדיין חי ופועל בתוכנו. איכות צרופה. חומר מצוין, הפקה -
גם אם לא מספיק גרנדיוזית - מתוקתקת, ובעיקר - דודו והילדים.
בנוגע לדודו, אז ככה. העובדה שהקול הכי גדול שהסתובב פה ב-60 השנה האחרונות מגדל מוזיקלית את ילדתי הקטנה, ממלאת אותי שמחה. אבות איטלקיים יכולים רק לחלום על קלטת ילדים בכיכובו של לוצ'יאנו פבארוטי, ואילו אנו גם הגשמנו.
העובדה שכוכב הילדים הדתי האמיתי הראשון הוא לא איזה נודניק שעשה קסמים בהפעלות בקלאב הוטל לוטרקי, אלא ז'אן ולז'אן מברודווי, היא תעודת כבוד לא קטנה למגזר הדווי, והעובדה שהקלטות האלה פשוט מקסימות, מוזיקלית ומקצועית, תורמת לילדים הדתיים הרבה שעות אב. זאת משום שהאבות, אני למשל, צריכים לפצות את עצמם על מה שלהם לא היה, ועל כן יושבים עם הילדים לצפות בדודו שר, מקפץ ומספר.
בשורה לא פחות גדולה הם הילדים שבסדרה. אין לדעת אם מישהו כיוון לכך או שזה קרה במקרה, אבל ילדי דודו הם חננות מתוקות מאין כמותם, כאילו מישהו דג בחכה מיוחדת את כל הילדים הממושקפים והחכמים מכל גני ישראל למשימה הנאה. יש משהו בקלטות האלה שהוא הכי לא אגם רודברג בעולם. פשוט, נעים, חף ממניירות מגעילות של התבגרות מוקדמת ושל סלבריטאות צעירה סרת טעם. פשוט תענוג.
ומה שעוד יותר חשוב: העובדה שהסדרה הזאת מצליחה בקרב הקהל הדתי לאין ערוך מעוד 20 שבאו בעקבותיה מוכיחה, לשמחתי, שאי אפשר באמת לעבוד על אף אחד. הקהל הדתי המתין אמנם שנים רבות לסחורה מסוג זה, אבל משהיא כבר באה, הוא לא מוותר על איכות ומצביע פישר.
נא להמתין לטעינת התגובות
