הערב: בוחרים את השיר שייצג אותנו באירוויזיון 2009
הערב יעלו אחינועם ניני ומירה עוואד על הבמה בירושלים, וכאשר גיל דור מלווה אותן בנגינה, הן יבצעו את ארבעת השירים שאחד מהם ייצג את ישראל באירוויזיון. רגע לפני סוקר דני זאק, שליח nrg מעריב לקדם אירוויזיון, את הלך הרוח בארץ וברחבי העולם

לא עזרו המחאות של אריה אלדד וג'וליאנו מר - אחינועם ניני ומירה עוואד יעלו הערב על הבמה בירושלים, באולפן נקדי הקטן והטוב ברוממה, ויבטאו באמצעות ארבעה שירים את המסר שמדבר לכל מי שנרדף לאחרונה על ידי מפלגות הימין הקיצוני: יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים.
לאלה מכם שלא רוצים לחכות עד הערב כדי להאזין לשירים ולהצביע באתר האינטרנט אירוויל. כל השירים משלבים עברית, ערבית ואנגלית. גיל דור, המנהל האמנותי והמוסיקלי של ניני, צפוי ללוות את הצמד על הבמה.
לכל ארבעת השירים שמות רשמיים באנגלית ומספר סידורי להצבעה. שיר מס' 1: "Second Chace" (הזדמנות שנייה), שיר מס' 2: "Faith In The Light" (אמונה באור), שיר מס' 3: "Will You Dance With Me" (התרקדי איתי) ושיר מס' 4: "There Must Be Another Way" (חייבת להיות דרך אחרת). את כל השירים כתבו דור, ניני ועוואד, למעט שיר מס' 1, שכתבה גלי גור יחד עם ניני ועוואד.
למרות שכל השירים הם ברמה בינלאומית גבוהה, אין ספק ששיר מס' 4, "There Must Be Another Way", עולה בכמה דרגות על כל האחרים, הן במילים, הן בלחן והן בזרימה בין שלוש השפות. אם אחרי כל מה שקרה בעזה, העולם יצפה בזמרת ישראלית וזמרת פלסטינית, המדברות על כאב ללא שם, אני חושב שזאת לא תהיה מחשבה גסה לבנות על ניצחון ישראלי או לפחות על מקום טוב בחמשת המקומות הראשונים.
ובינתיים, בל נהיה מרוכזים בעצמנו, ובואו נראה מה קורה בעולם. מרבית המדינות כבר בחרו את שיריהן למוסקבה, כאשר בולט במיוחד הניסיון של מדינות המערב לעשות קאמבק, עכשיו, כששוב השתנתה שיטת ההצבעה. אחרי שנים של הצבעה גושית מהבלקן וממזרח אירופה, החזיר איגוד השידור האירופי את השופטים, שיקבעו 50% מהניקוד, כך שהניקוד כבר לא יהיה כל כך צפוי וברור.
יוון מאד רוצה לזכות פעם נוספת, ולקבע את עצמה כמעצמת אירוויזיון. לשם כך היא מחזירה את סאקיס רובאס, שייצג אותה בשנת 2004 עם "Shake It" והנחה את התחרות באתונה בשנת 2006.
בהולנד מרגישים שנמאס להם
ולכל הרקדנים - במולדובה החליטו לשחזר את ההצלחה של ישראל 1982 ושל סרביה 2008, ולהראות לכולם מאיפה מוקרץ ה"שאבתם מים". המולדת של ריקוד ההורה היא אמנם רומניה, אבל מולדובה מספיק קרובה ודוברת רומנית. השיר "Hora Din Moldova" הוא הגימיק הנחמד ביותר שנבחר השנה לתחרות, הורה אסלית כמו שצריך, ואני כבר רואה את אחד מיוצרי ריקודי העם הישראליים יוצר בקיץ את "הורה מולדובה".
גיאורגיה, שאחרי שכנועים רבים נעתרה והחליטה לשלוח שיר למוסקבה, החליטה בכל זאת להרגיז את הרוסים, ושלחה שיר שנקרא "We Don't Wanna Put In", עם עקיצה לראש הממשלה, ולדימיר פוטין. למרות הרעיון הנחמד, השיר הוא יורוטראש טהור, וכולי תקווה שלא יגיע רחוק.
צרפת, שכבר כמה שנים דועכת בתחרות, הגדילה לעשות והחליטה לשלוח את הכוכבת מספר אחת בזמר הצרפתי, פטרישיה קאס. זמרת הג'אז הצרפתייה נחשבת לשם דבר בעולם דובר הצרפתית, ורבים מכנים אותה היורשת של אדית פיאף, בזכות קולה וסגנון השירה שלה.

אבל, ללא ספק, מי שמכינה את התותחים היא הממלכה המאוחדת. לבריטים נמאס. הם רגילים לצחוק על האירוויזיון, להתנשא על כל אירופה ממרומי המקום השני, מינימום רביעי. בשנים האחרונות מצליחות מדינות המזרח והבלקן להשפיל את המלכה אליזבת השנייה פעם אחר פעם.
לפיכך, החליטו בבי-בי-סי לגייס את סר אנדרו לויד-וובר, מלך מחזות הזמר של לונדון. האיש שהביא לנו את "אוויטה", "פנטום האופרה", "חתולים" ו"סטרלייט אקספרס" גויס לתכנית ריאליטי, שנקראה, איך לא, "אירוויזיון 2009 - ארצך זקוקה לך".
במסגרת התוכנית ערך לויד וובר מבחני בד לאלפי זמרים, עד שבחר בג'ייד איוון, זמרת יפהפיה, שתבצע את השיר שבחרו הצופים בבית, "My Time", ותתפלל לשנה הבאה במנצ'סטר!