מסידני עד בוגוטה מתאבלים על ג'קסון
הדיווחים על מותו של מייקל ג'קסון בקליפורניה בקעו בשידורים חיים וקטעו תוכניות, בסידני, בסיאול, בסאו פאולו ובטוקיו. מעריצים מתגודדים בכיכרות ומדליקים נרות, וגם מנהיגי העולם מוסרים הצהרות. דיווח סובב גלובוס

אך לא רק מעריצים מבכים את מותו של ג'קסון, גם מנהיגי העולם תרמו לסיקור החדשותי עם תגובות משלהם. נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס כינה את האירוע "חדשות מצערות", אך גינה את המדיה על ההתייחסות הנרחבת מדי. נשיא דרום קוריאה לשעבר קים דה-ג'ונג, שפגש את ג'קסון בעבר, אמר: "איבדנו את הגיבור של העולם".
←מלך הפופ הלך לעולמו
←תחנות בחייו של מייקל ג'קסון
←אמני העולם מספידים
תוך דקות מהגעתו של ג'קסון באמבולנס למרכז הרפואי UCLA בלוס אנג'לס, החלו מאות אנשים להתקהל מחוץ לבית החולים. השמועה נפוצה במהירות, ורבים בקהל הצובא על הפתחים החלו לייבב. אחרים עמדו הלומים. בטיימס סקוור בניו יורק צפו מאות בשידורים מעל גבי מסך ענק ומררו בבכי.
"ליבי כבד בגלל שהאליל שלי מת", אמר ביירון גארסיה, יועץ ביטחון בכלא פיליפין, מי שאחראי לצילומי הווידאו המפורסם, בו רוקדים 1,500 אסירים לצלילי "Thriller". יוזם הווידאו, שזכה ליותר מ-23 מיליון צפיות ביו-טיוב, הודיע שאסירים בכלא "קבו" יבצעו מחווה לג'קסון בשבת עם ריקוד משלהם ויעמדו לדקת דומייה לזכרו.
בבוגוטה, קולומביה, מספר אמן קעקועים בן 24 העונה לשם מייקל, שהוריו קראו לו על שם מלך הפופ. הוא נזכר בילדות שעברה עליו בצל הקצבת חשמל. "הייתי מחכה שהחשמל יחזור, כדי לנגן את מייקל ג'קסון. הייתי עומד ליד החלון ושר יחד איתו".
יפנים היו תמיד מתומכיו הלוהטים ביותר של ג'קסון, והחדשות על מותו התקבלו ביפן בעצב גדול. מיצ'יקו סוזוקי, מבקרת מוזיקה שפגשה את ג'קסון מספר פעמים בשנות השמונים, קבעה שיפן תתאבל עוד זמן מה. "כולם חיקו את הליכת הירח שלו. בשנות ה-80 הוא היה ביפן כוכב-על", היא אמרה.
ג'קסון היה מוקד הערצה גדול בסיאול שבדרום קוריאה, תנועות הריקוד שלו הפכו שם לבסיס לחיקויים
אסטבן רוביו, חקיין של ג'קסון ממקסיקו סיטי, ארגן מופע מחווה. "אני עצוב, כאילו שחלק מחיי נקרע ממני", אמר רוביו, לבוש שחורים ומחזיק זר של חמניות. "הוא שינה את העולם, ומהיום הוא ייצרב בתודעה של העולם כאגדה".

קהילות ברשת עסוקות במותו של האליל, ומפרסמות מחוות לזכרו. "היו לי דמעות בעיניים כשגיליתי", סיפר צ'ארלס וינטר בן ה-19 מאדלייד, אוסטרליה לכתב סוכנות AP. וינטר ניהל קבוצת מעריצים של ג'קסון בפייסבוק, שהיו בה יותר מ-60,000 חברים שחתמו על עצומה שתביא את ג'קסון להוסיף את אוסטרליה לסיור ההופעות המתוכנן שלו בהמשך השנה. "הוא היה מקור השראה, לא משנה אם אתה בן 40 או 60 או 20, המוזיקה שלו מדברת לכולם".
במלזיה, מסתבר, קיים משקה סויה עם רצועות של ג'לי שחור שנקרא \ "Black or White" על שם שירו של ג'קסון. כשמזמינים אותו המקומיים, הם מכנים אותו "Michael Jackson" או בקיצור: "MJ". למרות הפופולריות של המשקה ושל ג'קסון עצמו, הממשלה כמעט החרימה את ההופעה של ג'קסון בשנת 1996, בשל מה שהחשיבו כפריצות מוגזמת לקהל המלזי השמרני, מוסלמי ברובו.

גם בקהילת האמנים הבינלאומית מתאבלים על לכתו של פרפורמר ייחודי. פיטר קאם, זמר ומלחין פופ נודע בהונג-קונג, אמר שהוא למד מג'קסון את החשיבות של מנגינה קליטה. "קל לזכור כל אחד מהשירים שלו. הוא היה מעולה ביצירת רושם עמוק בדרך פשוטה", הוא אמר.
פליפה מצ'אדו, במאי קולנוע ומוזיקאי ברזילאי, כינה את ג'קסון "הפרפורמר הטוב ביותר שהתקיים אי פעם". המלחין ושר התרבות לשעבר, ז'ילברטו ז'יל, הביע גם הוא את צערו. "זה מעציב אותי מאוד לראות כישרון ענק ובלתי יאומן שכזה עוזב אותנו כל כך מהר... זה כישרון שסיפק לכולנו רגעים נפלאים", אמר ז'יל לחדשות פולהא אונליין. "אני אתגעגע למלך הפופ".