מלך שחור, מלך לבן
ההצלחה הכבירה רדפה אותו כבר מגיל שש, אבל איתה באו גם השמועות וההסתבכויות. ילדים תמיד עניינו אותו אבל היוו גם מקור עיקרי לצרות. סיפור חייו הסוערים של מייקל ג'קסון: מלך הפופ שהספיק להיות בחייו הקצרים גם לאגדה וגם לשבר כלי מוחלט
כבר שנים שחייו של מלך הפופ מייקל ג'קסון נקשרים בחייו של מלך הרוקנ'רול אלביס פרסלי. ואם בחייו, אז ודאי שגם במותו. 32 שנה אחרי שפרסלי איבד את חייו כתוצאה ממנת יתר בגיל 42, הלך ג'קסון ביום חמישי האחרון לעולמו - כפי הנראה מהתקף לב. בן 50 היה במותו.
גם אם ג'קסון עצמו התעקש שלא לראות את הדמיון בינו לבין המלך, קשה להתעלם ממנו: שניהם היו פורצי דרך, שהידרדרו במהירות לתהום שאין ממנה חזרה. פרט לעובדה שג' קסון נשא לאישה את ליסה מארי, בתו של אלביס, ניהלו השניים חיים כמעט זהים: שניהם היו צעירים, יפים, מצליחים וכשרוניים, מכרו יותר אלבומים מכל אמן אחר בעולם, הגדירו מחדש את עולם המוזיקה, התנועה והאופנה.
והיה גם הצד השני: פרסלי התמכר לסמים, השמין, ניהל רומן עם פרסיליה בת ה-14, שאותה נשא לאישה רק כדי לבגוד בה אינספור פעמים. הוא נסוג להתבודדות בחוות גרייסלנד, שהפכה עם מותו לאתר עלייה לרגל. ג'קסון התמכר למשככי כאבים, העלה והוריד במשקל ונחשד שהתעלל מינית בילד בן 13. ג'קסון לא חיכה לסוף חייו כדי לעבור לגור בחוות חלומותיו, וגר במשך רוב חייו הבוגרים באחוזת נוורלנד - חיקוי עתיר ממון ל"ארץ לעולם לא" של פיטר פן.
מלך הרוק'נרול ומלך הפופ סיימו את חייהם בהפתעה, שלא כדרך הטבע. שניהם הפכו - במותם אם לא בחייהם - לסמל של המאה ה-20.
"אם אתה מגיע לעולם כשאתה יודע שאוהבים אותך, ואתה עוזב אותו והם עדיין אוהבים אותך, אז אתה מסוגל להתמודד עם כל מה שקורה באמצע".
חייו של ג'קסון ידעו תמיד עליות ומורדות. נדמה שעל כל הצלחה מוזיקלית, זכה לשערורייה: ניתוחים פלסטיים כושלים, ניסיון להבהיר את עורו, פדופיליה והתעללות בילדיו שלו-הן רק חלק מהעלילות שיוחסו לו במהלך השנים. ולחשוב שהכל התחיל כשהיה בכלל בן שש...
ג'קסון נולד ב-29 באוגוסט 1958 בפרבר בשיקגו, אילינוי, לג'וזף "ג'ו" ג'קסון ולאשתו קת'רין אסתר. הוא הבן השביעי מבין תשעה ילדים: רבי, ג'קי, טיטו, ג' רמיין, לה-טויה, מרלון, רנדי וג'נט. כבר מגיל צעיר גילה מייקל נטיות מוזיקליות, וכשהיה בן שש הצטרף ללהקה שבה היו חברים עוד ארבעה מאחיו, והם הפכו יחד ל"חמישיית ג'קסון". בתחילה שר את קולות הרקע ורקד, אך מהר מאוד הפך לכוכב האמיתי של הלהקה
עם הזמן, צברה הלהקה פופולריות וב-1968 חתמו החמישה על חוזה עם חברת ההפקות מוטאון, ועשו היסטוריה כשהצליחו להכניס את כל ארבעת הסינגלים הראשונים שלהם (Save I Want You Back, ABC, The Love You ו-I'll Be There) למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי.
ב-1979 יצא ג'קסון לקריירת סולו. הוא שחרר את האלבום המצליח Off the Wall, שגרף ביקורות מצוינות והיה הבסיס לשיאים שעוד יבואו. עם זאת, את שיאי המכירות שלו שבר כוכב הפופ בשנת 1982 כשהוציא את האלבום המאוד מוצלח שלו Thriller והפך לאגדה חיה. האלבום, שנחשב ליצירת מופת, שהה כ-80 שבועות ברשימת עשרת האלבומים הנמכרים של הבילבורד, ב-37 שבועות מתוכם במקום הראשון. עד היום נחשב Thriller לאלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים, עם מכירות של קרוב ל-109 מיליון עותקים, והוא הפך את ג'קסון לתעשייה של איש אחד.
"למה לא להגיד שאני חייזר ממאדים, שאני אוכל תרנגולות ועושה וודו? הרי אנשים יאמינו לכל מה שעיתונאים אומרים להם. אבל אם אני אגיד את אותו דבר על עצמי, אנשים יגידו שאני משוגע"
בתחילת שנות ה-80, על אף שכבר היה כוכב ענק, ג'קסון עדיין סבל מביטחון עצמי נמוך. במקביל התחיל עור פניו להתבהר, והוא עבר מספר ניתוחים באפו - מה שהעניק לפניו מראה מעוות. השינויים הרבים במראהו החיצוני והרזון הבולט שלו הובילו לגל פרסומים ותהיות לגבי מצבו הבריאותי והנפשי.
מספר שנים לאחר מכן, התברר שג'קסון סובל ממחלת הוויטיליגו (בהרת) וממחלת הזאבת, שהפכו אותו לרגיש לשמש וגרמו לעורו להבהיר. גם קולו הדק והאינטונציה הילדותית שלו גרמו להרמת גבה בציבור והובילו לחשדות כי הוא הומוסקסואל או לחילופין א-מיני. גם העובדה כי מעולם לא ניהל מערכת יחסים רצינית תרמה לכך.
באותן שנים עשה ג' קסון מהלך עסקי-מקצועי מפתיע, ורכש את כל קטלוג שירי הביטלס, לאחר מאבק עיקש בפול מקרטני וביוקו אונו. מקרטני, שעד אותו רגע נחשב לידיד של הזמר ואף הקליט איתו את הדואט The Girl is Mine, הפך בן לילה לאויבו. בשנה האחרונה לחייו, אגב, החליט ג'קסון על מהלך מפתיע אף יותר, והשיב למקרטני את הזכויות על קטלוג השירים - ללא כל תמורה. "מייקל אהב את פול ולא רצה שהוא יכעס עליו", סיפר מקורב, "הוא החליט לשנות את צוואתו, כך שעם מותו הקטלוג יעבור לפול". בשבועות הקרובים נוכל לדעת אם מדובר בסיפור אמיתי.
"לפני שאפגע בילד, אחתוך לעצמי את הוורידים"
ב-1988, שנה אחרי שיצא האלבום Bad, פרסם ג'קסון את הביוגרפיה הרשמית שלו, "הליכת ירח", על שם צעדי הריקוד המפורסמים שלו. בספר חשף פרטים אישיים מחייו, בין השאר סיפר על ההתעללות שעבר כילד ועל הניתוחים הפלסטיים שביצע. זמן מה לאחר מכן, רכש ג'קסון חלקת אדמה בקליפורניה, בה הקים את אחוזת נוורלנד, ובשטחה בנה גם אולם קולנוע, גן חיות ולונה פארק.
האחוזה, שנקראת על שם הארץ בה חי פיטר פן, הפכה מיד עם הקמתה לסמל. ג'קסון הסביר שהיא נבנתה גם בשביל ליצור לעצמו מקום בו קיימים כל הדברים שלא היו לו בתור ילד, וגם בשביל שיוכל לארח בה ילדים מכל העולם. ההצהרה הזאת עלתה לו בכמה שנים מחייו: ב-1993 הוא הואשם בהטרדה מינית של ילד בן 13.
המאשים היה "חבר" של ג'קסון, שהוזמן לבקר באחוזה: הנער ג'ורדן צ'נדלר. בעידוד אביו, המשטרה, וסמי הרגעה טען צ'נדלר שג'קסון נגע בו, נישק אותו וביצע בו מעשים מגונים. ג'קסון כפר בהאשמות, איפשר למשטרה לחפש באחוזתו ועל גופו והתמודד עם פרסומים מחרידים בתקשורת. גרוע מכל היה, כנראה, ראיון שנתנה אחותו לה טויה, שבו הצהירה שאחיה פדופיל. מאוחר יותר חזרה בה מהאמירה הזאת.
במקביל לחקירה המשטרתית התמכר ג'קסון למשככי כאבים שנטל כדי להתמודד עם הלחצים שנגרמו מהמשפט. הוא איבד משקל רב, ומצבו הנפשי החמיר. ב-1994 הגיעו הצדדים להסכם מחוץ לבית המשפט. ג'קסון שילם 22 מיליון דולר למשפחת צ'נדלר, והתיק נסגר.
"לעולם לא אוכל לפגוע בילד", הסביר ג'קסון לאחר ההסדר. "תמיד שמרתי על התמימות שלי. הסיבה שבגללה החלטתי להגיע להסכם למרות ההאשמות השקריות היא כדי שאוכל להניח לסיפור הזה ולהתמקד בחיי ובקריירה שלי".
ב-2004 הואשם ג'קסון שוב, הפעם על ידי ילד חולה סרטן, בהטרדה מינית אחרת, אך זוכה מההאשמות. עם זאת, תדמיתו הציבורית נסדקה קשות בעקבות המקרים הללו ולדעת רבים גם פגעה עוד יותר במצבו הנפשי.
"אני בדרן מאז גיל שש, וכמו שצ'רלס דיקנס אמר: 'אלה היו הימים הטובים ביותר והגרועים ביותר'. אבל אני לא אשנה את הקריירה שלי... למרות שיש אנשים שמנסים לפגוע בי, תמיד יש לי את המשפחה ואת החברים האוהבים"
במקביל למשפט המתוקשר, נישא ג'קסון לליסה מארי פרסלי, בתו של אלביס. על אף הטענות שהנישואים הם תעלול יחצ"ני בגלל המשפט, טענה פרסלי כי התאהבה בג'קסון, ומדובר בחיי נישואים רגילים על כל המשתמע מכך. כעבור שנתיים השניים התגרשו. "אני חסרת מילים, עצובה ומבולבלת", אמרה פרסלי ביום שישי האחרון ל-MTV, כתגובה על מותו של בעלה לשעבר. "אני בעיקר שבורת לב על הילדים שלו, כי אני יודעת שהם היו הכל בשבילו, ובשביל המשפחה".
בראיון שנתנה ל"דיילי מייל" ב-1998, סיפרה רואו שאחרי לידת בתה גילתה שלא תוכל ללדת שוב, ומייקל איבד בה עניין. "הכל היה תמיד סביב מייקל. התגרשתי ממנו כי רציתי את חיי בחזרה", הוסיפה . "לא יכולתי להתמודד עם לחצי התהילה. הוא הגאון, המפורסם, לא אני. נתתי לו שני ילדים יפהפיים וזהו, לשיר או לרקוד אני לא יודעת".
אחרי הגירושים, הסכימה לוותר על זכויות האמהות שלה תמורת כמה מיליוני דולרים.
"אני מסתובב בעולם ומבלה את רוב זמני בלברוח ולהסתתר... אני לא יכול ללכת לטיול בפארק, או לחנות... אני צריך להסתתר בחדר שלי. זה מרגיש ממש כמו כלא"
בשנות ה-90 המשיך ג'קסון לשבור שיאים מקצועיים, אבל הגיע גם לכמה רגעי שפל מחרידים. על אף הביקורות השליליות על אלבומיו History ו-Dangerous - האלבומים נמכרו היטב. ב-1997 נכנס להיכל התהילה של הרוק'נרול. אלה היו שנים טובות עבורו. הוא כבש שוב את ספר השיאים של גינס בתור האמן המרוויח ביותר בעולם, בתור הנדבן הגדול ביותר וגם בזכות הסינגל "היסטורי", שהיה סינגל הבכורה הראשון בהיסטוריה שזכה להיכנס ישר לראש המצעד.
ג'קסון העביר את המאבק לפסים אישיים כשהאשים את יו"ר החברה טומי מוטולה בגזענות, טען שהוא מפלה אמנים שחורים וכינה אותו "שטן". אגב, כמה שנים לפני כן, גם ג'קסון עצמו הואשם בגזענות ובאנטישמיות בעקבות המשפט "Jew me, sue me", בשיר They Don't Care About Us. ג'קסון התנצל ושינה את מילות השיר.
אבל בכל יום שעבר נפוצה שמועה חדשה לגבי מצבו הנפשי, הבריאותי, הכספי, המקצועי והמשפחתי. הצהובונים ברחבי העולם רקחו מטעמים מהזמר הנדיר שהפך לפריק שואו של אדם אחד.
ב-2002, אחרי לידת בנו פרינס השני, זכו הצהובונים למתנה. ג'קסון, שהיה כפי הנראה במצב נפשי בעייתי במיוחד, הניף את בנו התינוק ביד אחת ממרפסת חדר בקומה הרביעית במלון בברלין אל מול קהל מעריצים. בעקבות המקרה קיבל הזמר קיתונות של בוז וביקורת. הוא התנצל ואמר שזאת הייתה "טעות נוראית". אגב, גם שני ילדיו הגדולים נאלצו לחוות על בשרם את ההרגלים המוזרים של אביהם, כשזה הכריח אותם לצאת לרחוב עטויים במסכות. רק לאחרונה נחשפו פניהם של השניים לתקשורת.
שנה לאחר מכן, בעוד הוא מנסה לשקם את תדמיתו, הסכים ג'קסון לפתוח את ביתו ואת לבו בפני מרטין באשיר, שהתפרסם בעקבות ראיון שערך עם הנסיכה דיאנה לפני מותה. התוצאה הייתה הפוכה לחלוטין: הסרט "לחיות עם מייקל ג'קסון" הרס באופן כמעט סופי את תדמיתו הרעועה גם ככה של ג'קסון.
בסרט, ששודר בכל העולם, נחשף ג'קסון כשהוא מארח ילדים ללינה בביתו, מציג מסעות קניות אקסטרווגנטיים ובזבוזים חסרי תקדים, ומראה את כיסויי הפנים שהוא שם לילדיו כשהם יוצאים מהבית. כתגובה, טען ג'קסון שהעריכה בסרט הייתה מגמתית ושבאשיר ניסה להציג אותו באורח שלילי. בעקבות הסרט טען אחד הילדים חולי הסרטן שמופיעים שם שגם הוא הוטרד מינית על ידי ג'קסון כשביקר בנוורלנד, אך בסופו של דבר ג'קסון כאמור זוכה.
"אנשים חושבים שהם מכירים אותי, אבל הם לא. ממש לא. למעשה, אני אחד האנשים הבודדים ביותר בעולם הזה. אני בוכה לפעמים, כי זה עצוב לי. אם לומר את האמת, אני מניח שאפשר להגיד שזה עצוב להיות אני"
בעוד כחודש היה ג'קסון אמור לצאת למסע של 50 הופעות בלונדון, שהפך לקאמבק הכי מצופה של העשור. ולמרות הציפייה הרבה ו-700 אלף כרטיסים שנמכרו ברגע, היה מסע ההופעות בסכנה, בעקבות התחייבויות קודמות של ג'קסון ותביעה שעומדת מעל ראשו. מותו בטרם עת מסבך את המצב, וייתכן שבני משפחתו וילדיו הקטנים ייכנסו לקשיים כלכליים כדי לכסות את ההוצאות על ההופעות שבוטלו.
קצת יותר מ-48 שעות אחרי מותו, ורשת האינטרנט כבר מלאה בשמועות: ג'קסון לא באמת מת, הוא רק יצא לחופשי, כמו שתמיד רצה וחלם. כמו אלביס, גם מייקל לא יכול למות, מאמינים המעריצים וחובבי תיאוריות הקונספירציה. אז אם תראו את אורי גלר סועד את לבו עם גבר מוזר, הרשו לעצמכם לחייך. המלך מת, יחי המלך.
נא להמתין לטעינת התגובות
