הרע הכי טוב: ג'ון ליתגו מצטרף לדקסטר
ג'ון ליתגו ("מפגשים מהסוג האישי") בילה את השנים האחרונות רחוק מהטלוויזיה ובעיקר בתיאטרון. עכשיו הוא חוזר כתוספת מרשעת ופסיכוטית למדי בעונה החדשה של "דקסטר". "מייקל סי הול יצר דמות מדהימה – הוא הוציא מהכובע טריק מוכר – סימפטיה לשטן. אתה מצדד בדקסטר למרות שהוא רוצח".
מה מחבר אותך לעולם של "דקסטר"? היית מעריץ של הסדרה לפני שהצטרפת?
"לא, ראיתי חלקים מהעונה הראשונה. אבל, את יודעת, אם את לא רואה משהו מההתחלה את לא מבינה מה קורה. לכן ניסיתי להשלים חלקים חסרים. כלומר, בסופו של דבר "דקסטר" תפס אותי".
כן, זו תוכנית שתופסת אותך.
"מייקל סי הול יצר דמות מדהימה – הוא הוציא מהכובע טריק מוכר – סימפטיה לשטן. אתה מצדד בדקסטר למרות שהוא רוצח".
ובכל זאת, הוא משקר לכל הסובבים אותו.
"הטלוויזיה היא אמצעי פנטסטי. יש כל כך הרבה סודות שהקהל בבית יודע אבל הדמויות האחרות לא יודעות. כולם מסתירים משהו או מפרשים משהו בצורה לא נכונה. זה שילוב מנצח בין זוועה וקומדיה ובין רגשות אמיתיים. אתה מרגיש שאכפת לך מהדמויות האלו. אני לא יכול לחשוב על תוכנית אחרת שעשתה את זה, אולי "הסופרנוס".

איך הגעת לתוכנית?
"בסופו של דבר, דרך הסוכן שלי כמובן. אבל מצאתי את עצמי יושב במשך זמן רב ומקשיב לקלייד פיליפס וג'ון גולדווין, המפיקים הבכירים של הסדרה. אני חושב שהפגישה נמשכה 45 דקות ונשמעה כמו שעת סיפור. קלייד פשוט סיפר לי הכל על הדמות שלי ועל העלילה ואיך היא מתפתחת. שום דבר שמותר לי לגלות עכשיו, הייתי מרותק לכסא".
והם שכנעו אותך?
"לא, אמרתי לא. פשוט בגלל שאני ואישתי תכננו חופשת קיץ ארוכה אחרי שעבדתי במשך כל השנה בתיאטרון בניו יורק ורציתי להיות איתה, לכן סירבתי. בסופו של דבר, שלושה ימים אחרי שאמרתי לא, השתכנעתי
אתה חושב שאנשים מופתעים שלקחת את התפקיד?
"לא, אני מאד אוהב לגוון. בכל הקשור לטלוויזיה, הוגדרתי כשחקן קומי בגלל 'מפגשים מהסוג האישי' במשך כמה וכמה שנים. אבל עברו מאז הרבה מאד שנים והרגשתי שהגיע הזמן להמשיך הלאה".
אתה חושב שמדובר בדמות הכי רעה שגילמת?
"לא, ממש לא. שיחקתי הרבה מאד נבלים בקולנוע. מה שטוב בלהיות שחקן אופי הוא שאנשים שוכחים את התפקידים הישנים שלך וכל תפקיד חדש מפתיע אותם".