רופוס וויינרייט הוא לא פרימה דונה
הסינגר-סונגרייטר האמריקאי מוציא אלבום ו-DVD בהופעה חיה ומספר על הכבוד לעבוד עם הבמאי אלברט מייזלס, על האופרה שכתב ועל ג'ודי גרלנד
מה היו הרגעים הגדולים בערב במילווקי?
"כשאתה יודע שהעיניים שמביטות עליך מבעד למצלמה הן של אלברט מייזלס, אותן עיניים שהיו עדות לריקודים של אדי ביל (דוגמנית עבר וזמרת קברט) בסלון שלה, זה ממש מחשמל. בערב הזה הייתי מכונה משומנת היטב, מוכן לתת את ג'ודי (גרלנד) לקהל, אתה יודע? ואיזה מקום טוב יותר לעשות זאת מאשר במערב התיכון?"
איך הקהל הגיב? התלבשת כמו ג'ודי גרלנד במהלך ההדרן, כמובן לא לפני שלבשת המון פאייטים במהלך ההופעה.
"הקהל שלי תמיד היה משוגע עליי, אז יחד פשוט נסחפנו בסופה. זה היה מדהים. אני רק רוצה שהאנשים יקבלו תמורה לכספם. אני יודע שזה קשה לשרוד במצב הכלכלי ואני רוצה שאנשים יזכרו את ההופעות שלי וירצו לחזור".

המטרופולין אופרה בניו יורק הזמין ממך את "פרימה דונה", שמספר על כוכבת אופרה שדועכת. מאיפה ההשראה לכך?
"הרעיון הגיע לראשי כשצפיתי בראיונות עם זמרת האופרה מריה קאלאס, אבל מהר מאוד הבנתי שהסיפור שלה ידוע וטחון מדי. עם זאת, חשבתי שהנושא של זמרת אופרה הוא גאוני והחלטתי להמשיך עם זה. היו לי הרבה
הרגשת חופשי כשכתבת את האופרה? אלבום הסולו האחרון שלך "Release the Stars" היה אף הוא קצת אופראי.
"הדרך היחידה בה אני יכול לתאר את כתיבת האופרה היא שכשאתה מתחיל אתה על הירח, אתה חושב שהכל הולך להיות נהדר. באמצע התהליך אתה אומר לעצמך: 'מה לעזאזל חשבתי לעצמי? לעולם לא אעשה זאת שוב. אני שונא את כולם, אני חושב להתאבד'. אחרי הפרמיירה פתאום אתה מרגיש אמנזיה קלה וחושב: 'אני לא יכול לחכות לעשות זאת שוב!'. למען האמת אני חושב שאני רוצה לעשות מחזמר, כך אוכל גם לשיר וגם לככב".

קראתי שהאלבום הבא שלך יהיה קצת יותר אישי, דומה לעבודה המוקדמת שלך.
"כן. זה רק אני שר עם פסנתר. התקפתי את המעריצים שלי עם פרויקטים ענקיים כמו 'רופוס שר ג'ודי' והאופרה, ואני מרגיש שזה הזמן למשהו אחר. אחרי זה נוכל ללכת לברודווי. אבל אני לא יודע מתי זה יהיה מוכן".
מה אתה עושה בשביל להירגע?
"זה יכול להיות טלוויזיה? מה שם המעצבת הזו ברשת בראבו? רייצ'ל זו. אני צופה בתוכנית שלה. היא נהדרת. מה שאני מתכוון בעצם זה שאני אשמח לעבוד איתה. אבל לא הייתי רוצה לעבוד אצלה".