לא פגי תוקף: ביקורת על מאסיב אטאק
מאסיב אטאק חוזרים עם אלבום חדש ופותחים את העשור בצורה דומה לזו שלפני 20 שנה, כשהדהימו את העולם עם שני אלבומי מופת. חלוצי הטריפ-הופ מבריסטול עדיין כאן ונראים מצוין
Massive Attack - Heligoland , הליקון
- ומה חשב אליאב גולדפריד על האי-פי של מאסיק אטאק?
והנה עכשיו חוזרים אלינו גם מאסיב אטאק - חוד החנית של הצליל האלקטרוני האפל. טעימות ראשונות מאלבום "Heligoland" יצאו כבר לפני שנה באי-פי "Splitting The Atom" שגירה את הבלוטות והשאיר פתח לתקווה אך גם לא מעט ספקות. אלה כמובן מתבדות כשניגשים לאלבום החדש.
אלבומם החמישי של הצמד רוברט דל נאג'ה ודדי ג'י מצליח לספק כמה וכמה פנינים, בעיקר הודות למרטינה טופליי-בירד, שהתגלתה לראשונה באותו אלבום מדובר ומהולל של טריקי, שתורמת את קולה בשני הקטעים המעולים "Babel" ו-"Psyche". בנוסף, כיאה למאסיב אטאק, כל אחד מהקטעים מעוטר בקול אחר שיושב על המעטפת המוזיקלית הקבועה, המקסימה והמוכרת שתמיד פוגעת בול.
מאסיב אטאק
צילום:יחסי ציבור
גם הופ סנדובל (מאזי סטאר) היא אורחת מבורכת, וקולה תמיד יישמע כמו הדבר הכי עצוב/פגיע/מתחנן לאהבה ומפשיר קרחונים שקיים. הבחירה בה לשיר "Paradise Circus" עמוס כלי המיתר המתבקשים היא יותר ממושלמת.
לצדם, אנחנו נהנים גם משני אורחים תותחים
בדמות גאי גרייבי (אלבו) בשיר "Flat of the Blade" ודיימון אלברן (בלר, הגורילאז), הבלתי נלאה שמצטרף ל-"Saturday Come Slow", קטע א-לה רדיוהד, שמספק את אחד משיאי האלבום ומצליח לצמרר. ואם זה לא מספיק, הרצועה האחרונה "Atlas Air" נותנת את ההוכחה הסופית כי מאסיב אטאק פה והאלבום הזה הולך להישאר.
הרבה ילדים נרדמו לצלילי "Blue Lines" ו-"Protection" בתחילת שנות התשעים ושקעו עימם בשינה מלאה חלומות ודגימות עדינות וגאוניות. עכשיו המעגל יכול להיסגר כי מאסיב אטאק פותחים את העשור הבא בצורה דומה לזו שלפני 20 שנה, כשהדהימו את העולם עם שני אלבומי מופת. חלוצי הטריפ-הופ מבריסטול עדיין כאן ונראים מצוין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם