האהבה הישנה: על האלבום החדש של שאדיי
אם אתם אוהבים ניחוח קוקוס אקזוטי מהאייטיז, האלבום החדש של שאדיי תפור עליכם. אם לא - תתקדמו
שאדיי - ''Soldier of Love'' , הליקון
שאדיי, ממש כמו ליין הבס, המלווה המסור לקול המסתורי-חולמני-פתייני ומיוסר בקצהו שלה, לוקחת את הזמן. כאמזונה עם שפתיים בשרניות ועיניים חולמניות היא לא ממהרת לתת את כולה ויודעת כי המשחק הוא גם לשחרר ולא רק למשוך. והיא אחת שמשחררת. עשר שנים השתזפו להן בחוף המבטחים של שאדיי מאז אלבומה האחרון, וחודשים לפני יציאתו של "Soldier of Love" חשבונות הטוויטר יצאו משלוותם וצייצו ללא הרף: שאדיי חוזרת עם אלבום חדש, ויש לכם אותו בבית עוד לפני שהאזנתם לתו הראשון ממנו.
אז כן, היא לא חוזרת מאיזה חופשה באי מרוחק מציוויליזציה אשר רק יאכטה צחורה צפה בחופיו, אלא מטיפול בחבר גוסס, בית, משפחה, ילדים - אתם יודעים, כל הג'אז הזה של החיים. רק ששאדיי, בניגוד לכולנו, נשמעת ומרגישה כאילו השנה היא 1984 - אותו הדבר בדיוק. גם אז וגם היום המוזיקה שלה נשמעת על זמנית, מעין מגבון לח להולך במדבר, כזה שלא משנה איפה תפתח אותו הוא יריח וירגיש אותו הדבר - לא קשור, אבל מרענן.
שאדיי
צילום: יח''צ
אמנם שיר הנושא, הסינגל הראשון שיצא חודשים לפני האלבום, בישר על איזו קריצה לעבר בני ה-20 ומשהו עם ביט היפ-הופי וגיטרות מרושעות בקנה מידה של שאדיי, אבל היו סמוכים ובטוחים - שאר האלבום הוא בדיוק מאותם החומרים שעשו את שאדיי למה שהיא. אם אהבתם את "Diamond Life” ואת “Stronger than Pride” ואתם לא ממש בקטע המוזר שמוזיקה אמורה לחדש - אתם תמותו על "Soldier of Love”, אף שיש לו, אם להודות, שם אידיוטי למדי.
Soldier Of Love עטיפת האלבום
הווייב הוא אותו וייב. הנוסחה היא אותה נוסחה: שני שירים שמושכים את שאדיי בכתף חשופה אל עבר חדר המיטות (שיר הנושא ו-"Bring Me Home"), והשאר - מוזיקה לאלו שכבר הפכו לאבא ואמא וצריכים משהו ברקע כשהם נפגשים עם חברים. ההפקה סמיכה אבל לא מעיקה, מוקפדת אבל משאירה מקום לזמרת לזרוח כשהיא עולה לטונים הגבוהים האלה שבהם היא נשמעת כמו אחת שרק צריכה חיבוק ושיגידו לה שהכל בסדר.
משם היא ממשיכה בקרירות של מארחת מוקפדת לעוד בלדת פסנתר ("Morning Bird"),
ולפני שיורדת הדמעה בגלל ההוא ששוב שיחק לה עם הלב, היא תחזור עם איזה סיפור אהבה של צעירים שנגלה לעינה כשהיא נוסעה באוטובוס. על האמינות של המילים לא נתעכב כאן, בכל זאת - זה לא אלבום של דילן אלא של שאדיי.
לאלו מכם שרוצים לקבל את המזגן שלהם עם ניחוח קוקוס מרוחק מהאייטיז - האלבום הזה בא לכם בומבה. הוא פשוט לא דורש מאומה מלבד רמקולים. אפילו אתם מיותרים. בדיוק כמו שאלבום של שאדיי צריך להיות - אתנחתה נעימה מהחיים שלא תשנה בהם דבר.
ביקורות וכתבות נוספות בגיליון החדש של רייטינג
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם