רואה את הנולד: רגישות יתר

תוכנית האולפן הראשונה של "כוכב נולד" הייתה כמו סדנה להחצנת רגשות בניצוחו של צביקה הדר. איך אני אמור להתרגש כל כך כשהוא טורח להדריך את הרגשות שלנו בפירוט כזה? וגם: פרידה מהירה מקרינה קצ'ולין

רון קסלר | 10/6/2010 8:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נו?! התרגשתם? היה ריגוש? ומה לגבי הרגש? איך הרגשתם כשהיא סיימה לשיר את הביצוע המרגש של התוכנית, אגב יש לה גם סיפור מרגש ובכלל השנה הוספנו שינוי מרגש שאתם בעצמכם מיד תתרגשו ממנו.

די!!! שמישהו כבר ירגיש פחות בתוכניות טלוויזיה. תוכנית האולפן הראשונה בעונה החדשה של "כוכב נולד" ששודרה אמש (ד') הייתה כמו סדנה להחצנת רגשות בניצוחו של צביקה הדר. איך אני אמור להתרגש כל כך כשהוא טורח להדריך את הרגשות שלנו בפירוט כזה. שמישהו יעצור, אני רוצה להרגיש בצד.

זהו, אחרי ים של אודישנים ושדות של פרומואים החל המירוץ לבחירת הכוכב הנולד השמיני של עם ישראל. האמת, הייתה תוכנית לא רעה. ואפילו עם מעט פרסומות יחסית. השאלה היא: מה יהיה כשיהיו מעט מתמודדים? מי ימלא את החלל הגדול? אולי מיטלמן.

זו עונה גדולת מימדים במיוחד: 27 מתמודדים, עמודי פייסבוק, אפליקציית אייפון, טרוטונים, אתר מושקע במיוחד ותמיכה מסיבית ומתוזמרת של ערוץ 24 שהופכת את הכל למפלצת באזז עם סניפים בכל הארץ. שלא תוכלו להימלט ממנה. דווקא התוכנית הראשונה הזכירה שטוב שיש גם מועמדים בכל הבלאגן הזה, ואפילו חלק מהם שרים לא רע.
אלעד ויסמן
מתרגשים יותר מדי. שופטי כוכב נולד אלעד ויסמן

אז מה עושים אחרי כשמלהקים 27 מתמודדים? מתחילים להעיף אותם ומהר. השבוע כבר ניפרד משלושה מהם בשלוש תוכניות שבכל אחת מהן מתמודד אחד יתעורר לחיים שאחרי עוד לפני שהתרגל לחיים החדשים שלו. איזה באסה זה לעוף בתוכנית ראשונה.

הופעה משונה. דלומי
הופעה משונה. דלומי  בייגל
כוכבי ריאליטי נחלקים לשלושה סוגים: הזוכים, הפליטים ואלה שעפו ראשונים. לעוף בתוכנית הראשונה זה ממש כמו לצאת לדייט ראשון, להרגיש שהיה מדהים, לעשות סקס ובסוף גם להתבאס מזה שלא התקשרו אליך. ממש ריחמתי על קרינה שגם קיבלה מחמאות על זה שהיא פצצה וגם בסוף חזרה במונית שירות הביתה כשהיא מנסה לחשוב מה תענה מחר כשישאלו אותה: "מה את עושה בחיים?".

בכלל, הניפוי של קרינה קצ'ולין הוא בעייתי. לא כי היא שרה לא טוב, אלא כי הסיפור האישי שלה היה שהיא יפה. שום בית הרוס, שום מקצוע מעניין במיוחד, אפילו לא הורים שמלווים צמוד צמוד, פשוט יפה. אההה וגם זמרת. אבל השנה, מסתבר שלהיות יפה זה לא מספיק ובטח לא שיהיה לך קול יפה - רצוי שתבואי עם מטען רגשי שיתאים בול לנעימת הפסנתר שלנו שאנחנו כל כך אוהבים לשים ברקע. כמה חבל שקרינה באה עם עיניים מאופרות אבל עם ידיים ריקות.

את פרס האפקטים המיוחדים בתוכנית קוטפת בקלות ההפקה, על הכנסת שכלולים וחידושים רבים. הראשון בהם הוא כיתות האומן והעבודה
המהודקת של המתמודדים אחד על אחד עם השופטים, הפעם בניצוחו של צדי צרפתי. בתכלס זה נראה יותר כמו יום צילום מאורגן שבו כל מועמד בא לסצנה כתובה מראש עם קלסר באמתחתו ושירים בליבו. צדי מתלבט איתו, מניף ידיים, נאנח וקורא לפציינט הבא.      

שינוי מרענן נוסף הוא חשיפת הדירוג המלא של השופטים, כולל המקום האחרון. הכי אירוויזיון. בכנות, יש לי תחושה שזו דרך מעניינת לגרום לקהל המסמסים לדעת מה בחירת השופטים וליצור דעת קהל מתוכננת מראש. אבל גם פה בהחלט מדובר בשינוי משמח.

והשופטים? טוב, עכשיו די ברור שמי שעשה את הבלאגן בכיתה בשנה שעברה היה צביקה פיק. טוב עשו ב"קשת" שחתכו את הקשקשת הבלתי פוסקת בין השופטים שהייתה מנת חלקנו וחלקם והכניסו סוף סוף משמעת. את אות יקירת השופטים קוטפת ללא ספק דנה אינטרנשיונל עם שיפוט לא מתחנף, פשוט שאומר הכל בפנים. במקום השני, צדי שקולו המקצועי בהחלט תורם גם אם לפעמים זה מרגיש כאילו השכן שלך בא לשאול אותך מה עם מיסי הוועד לשנה הזו. 

צילום: רונן אקרמן
יפה זה לא מספיק. קרינה קצ'ולין צילום: רונן אקרמן
ואלה פרסי הלייק!

אוהד שרגאי - "מחכה" (ריטה): אוהד יכול ללמד את ריטה מה זה דרמה קווין והביא אותה בסיבוב עם ביצוע מפתיע לשיר שלה. חבל שהוא לא קטף את המקום הראשון כי הוא מסתמן כאחד המועמדים המעניינים בתוכנית. חבל שהמועמדים האלה אף פעם לא זוכים. אולי הפעם?

רוני גנוסר - נגונים (הגבעטרון): לרוני גנוסר יש את אחד הקולות הטובים והבולטים בעונה הזו. ככה נשמעים מלאכים. אבל התחושה היא שיש משהו לא סוחף ולעיתים משעמם בהופעה שלה. אין ספק שאתמול היא פשוט כבשה. נ.ב: אחותי! וותרי על בגדי התוכי, זה כואב בעיניים.

אדיר גץ - שיר אהובת הספן (ריטה): הרבה דיבור יש על מר גץ, והוא גם מככב בצבירת האוהדים בעמודים פייסבוק מה שמעיד על באזז עצבני. אתמול הוא הוכיח שגם ריטה יכולה להפוך לשיר מסולסל. ביצוע לא מתאמץ שיכול להיות תחילתה של עונה נפלאה.

צילום: רונן אקמרן
חתיך זה כן מספיק. ניסים בר-חיים צילום: רונן אקמרן
פרס ה"יאללה ממממממ ביי"

ניסים בר-חיים - מכתב לאחי (קובי אפללו): כמו שצדי צרפתי שאל: "אז מה עושים כדי ליצור עניין?". ניסים החמוד שכל כך מנסה, יכול הרבה יותר, אבל הוא חתיך אז זה נסלח ויביא אותו רחוק מאוד בעונה הזו. מצפים לשיפור.

פרס הסרט הזר:

רוני דלומי הכוכבת הנולדת של השנה הקודמת בהופעה הזויה, עם בגדים שהם ספק מפות ספק ערסל ובשני מלווים שמנסים משהו זה בטוח. יש מצב שהיא מנסה להתקבל לעונה הנוכחית בתקווה שאולי הפעם הקריירה תמריא?

לגזור ולשמור:

1. "מה עוד?" - צדי בתגובה ראשונה לבחירה של השיר שנאור מביא.
2. "תקראי לי יא-בינתי ולא מאמאל'ה" דנה מראה למרגול פער דורות מהו.
3. "קרינה, גם גברים מהסוג שלי שמים לב לזה שאת יפהפיה" - גל מתכונן למצעד הגאווה ומפרגן למין הנשי.
4. "אתה מודע לבעיות שלך?" - צדי שם לאוהד את הקלפים על השולחן.
5. "לפעמים זה שכולם מדברים על היופי דווקא לא עוזר" - צביקה הדר במפגן תאקט מרשים נפרד מקרינה.
6. " עשית דרך ארוכה" - צביקה הדר מדלקם דברי פרידה ונפרד מקרינה אחרי תוכנית אחת.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רואה את הנולד

רון קסלר עם ניתוח שבועי של "כוכב נולד"

לכל הכתבות של רואה את הנולד

עוד ב''רואה את הנולד''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים