אישור מההורים: ראיון עם אסי עזר
שבע שנים אחרי שיצא מהארון הצליח אסי עזר לגרום גם להורים שלו להתנהג בהתאם. עכשיו הם מתייצבים מול המצלמות ומשחזרים את המסע הארוך והמפרך לקבלה הדדית
אסי קורא מהכתב: "אנשים מסביב, הבזקי אורות מביכים/ ואני בתוך המולה, שלא מבין למה זה קרה/ המסך עולה, ואז בני הקטן, עם קצת הומור והלצה/ מתראיין אצל כולם, בתקווה לעזור לעוד כמה, שגם אני הייתי בתוכם/ וכשהמסך ירד, והוא נושא את דבריו, כולו נרגש ונפעם, כמו שלא ראיתיו מימיי/ באותו רגע הבנתי, שגם עם בן הומו אפשר להרגיש נפלא".
"אוי, אבא, אתה חמוד ושמן! ועכשיו תצא כזה הומו בכתבה", מתרגש אסי. "באמת, כל סוף שבוע שאני בא הוא קורא לי לחדר בשקט ואומר לי 'בוא תקרא ותגיד אם זה יפה'. אתה כזה הומו, אבא! כזה הומו".
לפני שבוע עמד עזר, 31, ממנחי הטלוויזיה המלוטשים והמרוטשים בישראל, על במת הסינמטק, ונפרם מבפנים. לא דבר קל לאיש שחושש משני דברים: הצהוב של הביצה וזה שלא תאהבו אותו יותר. הסיבה: הסרט "אמא ואבא, יש לי משהו לספר לכם" (במאי: יאיר קידר, עורך: מני אבירם), שיוקרן הערב (שישי) בערוץ 2.
הסרט מתעד את התט הליך הפרטי שעבר עזר, הומוסקסואל גאה, כדי להבין את ההתמודדות של הוריו אחרי יציאתו מהארון ומתחקה אחרי הורים אחט רים במצבם. בין לבין מדלג עזר בין ראיונות עם אביעד קיסוס ומיקי בוגנים. התוצר הסופי הוא מוצר פריים טיים מוקפד של אמצע הדרך. כמו עזר עצמו.
בהקרנה, לבוש חולצת כפתורים לבנה, הוא עולה לנאום. מי שהתרגל לנוכחות הליצנית שלו ב"האח הגדול", מופתע לראות עזר אחר. "אני חייב מים", הוא משתנק. "אני לא יודע איך להתמודד עם זה. גדול עליי".
הקהל - אנשי תקשורת, הומוסקסואלים מסוקסים ואנשי תקשורת שהם הומוסקסואלים מסוקסים - עולה על גדותיו. אבל כפי שיתברר בהמשך, מדובר בהתפלקות חד פעמית. עזר לא אוהב לאבד שליטה. וכמוצר מדף מצליח בטלוויזיה שלכם, הוא מאמין שההצלחה שלו נשמרת כשהוא נותר סגור.
כמה ימים אחרי, יושבים עזר והוריו לארוחת שבת (בתפריט: ג'חנון, רסק, ביצים, סחוג) בדירה המצוחצחת בחולון, תפאורה מושלמת למשפחה ישראלית בורגנית: סלון בצבע בז', פלזמה , זרי פרחים, מגש פירות מושקע, אמא דאגנית ודומיננטית ואב שתקן. עזר, מצדו, כבר חזר להיות עזר. כלומר, בפול קונטרול. ועדיין, בדיוק בשביל זה טוב שיש הורים תומכים.
"אולי כדאי שתלמד לשתוק קצת, פה גדול?", מודיעה בחיבה מלי עזר לבנה ומיד נאנחת. "הוא לא אוכל. סתם דאגה של אמא פולנייה. אבל אנחנו לא מציקים. כילד הוא קיבל הכל. מה שהוא רצה".
אסי: "חוץ מהבובה של 'שעת כושר'".
מלי: "למה רצית דבר כזה?".
אסי: "כי אהבתי את 'שעת כושר'".
מלי: "כבר אז הייתי צריכה להתחיל לחשוד".
איך שרדתם את הסרט?
עזר: "סבלתי בשקט. היינו בהקרנה במצב של שוק. די החזקתי מעצמי אחד שכבר לא מתרגש. ואז אמרתי לעצמי וואו, מה יהיה כשהאולם מלא באנשים? ומה יהיה כשאמא שלי תשמע אותי בקטעים מסוימים? הייתי נורא בלחץ. הרגשתי לא נעים, כי לא הכנתי אותם לזה. אמא שלי צלצלה שלושה ימים אחרי ואמרה שרק עכשיו נרגע לה האדרנלין. ואבא שלי לא דיבר, אבל ראיתי שהוא מרוצה".
אבי: "אני לא ראיתי אותו אף פעם ככה, רועד. והייתי המום. מהתגובות, מהאנשים. רציתי לראות מה הוא מסוגל, מה רוצה למסור. ונהניתי מאוד".
מלי: "היה לי אדרנלין כאילו זו הייתה החתונה של אסי. כל התגובות והמחיאות כפיים. . . מה , היו 90 אחוז גייז באולם, אסי?".
אסי: "חצי-חצי".
אבי: "כולם היום פיפטי-פיפטי. את לא מאמינה שחלק שכנעו את עצמם שאולי הם הומואים, כהתנסות?".
אסי: "אני אפילו לא מתכוון לפתוח את זה".
מלי (נוזפת): "אז מתנסים ועוברים הלאה. ומה עכשיו השאלה הפילוסופית הזו, אבי? בוא נבין שאנחנו לא יושבים מול פסיכולוגית. אנחנו לא מסרסים את אבי".
אסי: "קצת מסרסים אותו".
שבע שנים עברו מאז אסי עזר, אז מכוכבי להיט הנוער "אקזיט", יצא מהארון בכתבת שער, ועכשיו הוא שוב חוזר לנושא. התוצאה היא מדריך דידקטי לבן המתלבט ולהוריו המתקשים.
"הייתה לי בעיה של קרבה עם ההורים", הוא מסביר. "אחרי היציאה מהארון הייתה לאמא שלי בעיה עם הפער בין מה שהיא חשבה שהיא מכירה למה שהיא הכירה אחרי. עם אבא שלי פשוט לא הייתה קרבה, בלי קשר להומואיות. היה לי נורא קשה, כי רציתי להרגיש קרוב אליהם. אני אוהב לנסוע אליהם לארוחת יום שישי. אבל לפעמים אני נורא מרוחק. אפילו הלכתי לפסיכולוגית כי רציתי להתקרב אליהם, זה לא עבד. זה אולי נשמע מאולץ, אבל הסרט הזה נעשה כדי שיהיה לי אומץ לעשות איתם את השיחה הזו על התקופה של היציאה מהארון ואחריה. לבקש מהם סליחה. לא ממש חשבתי עליהם בכל התקופה הזו. בגיל 20 רציתי להתאבד. למות. חשבתי רק על עצמי. זה הכי אגואיסטי, אבל מה יכולתי לעשות? מבחינתי זה להגיד להורים סליחה, ולאחרים - תראו מה אתם הולכים לעבור.
לפני שנה היה הפיגוע בברנוער. למחרת שמעתי שהורים לא באו לבקר את הילדים בבית החולים כי הם גילו שהם הומואים. התרעמתי, ואז אמא שלי אמרה לי, 'זה באמת נורא ואיום, אבל אסי, אתה לא באמת מבין מה זה בשביל הורה לשמוע שהבן שלו הומו, ועוד בהפתעה'".
איך הגבת?
"זה פתח לי את העיניים. ובמקביל הגיעה הצעה ממני (אבירם). נורא קל להסתכל על ההורים שלך ולהגיד הם חלאות, הם פרימיטיבים, זה נורא ואיום. אבל באותו רגע שאמא שלי אמרה לי את זה הבנתי שאין לי מושג מה עבר עליהם. הייתה לי אג'נדה מאוד ברורה: הם טועים, אני צודק. הם הומופובים, אני נאור ומתקדם. הפעם היה לי ברור שההורים שלי משתתפים בסרט, אבל פתאום פרצה מלחמת עולם שלישית בינינו, כי הם לא היו מוכנים. כעסתי שהם עושים דווקא, הם כעסו כי מבחינתם היה להם מספיק. יצאנו לדרך בלעדיהם".
זו חתיכת חשיפה לאנשים פרטיים. איך שוכנעתם?
מלי: "אני לא אוהבת שקוראים עליי. לאבי זה לא הפריע. הוא בא אליי ואמר שהוא עושה סרט על הורים של הומואים ולסביות, אמרתי לו סבבה, יופי, מעולה. פתאום הוא מתקשר אליי ואומר אמא, אני צריך לראיין אותך לסרט. ואז אמרתי לו אסי, עד פה. הוא נתן לי להתבשל עם זה. ואז הוא הפעיל עליי לחץ".
בסרט אסי מתחשבן עם עצמו שהוא לא חשב עליכם. איך זה היה בשבילכם?
"הוא לא נתן תשובות. שלח אותי לאינטרנט. הלחיץ. אסי, לדעתי קיבלת הנחיות מאוד ברורות, אגרסיביות, להיכנס כמו שצריך בהורים, לא?".
אסי: "אמא שלי מדברת על גל אוחובסקי. לפני שיצאתי מהארון התייעצתי איתו ועם איתן (פוקס). אמא שלי ניגשה לגל בהקרנה ולחצה את ידו. סוג של סולחה. אבל מה שאני שידרתי לכל מי שהיה בסביבה אז זה שההורים שלי הם זוג פרימיטיבים, שישלחו אותי מחוץ לבית. אני רואה היום חברים שלי שלא מספרים וגורמים להורים להתחיל לנחש. וזה יותר קל".
מלי: "יש חרדה. להבדיל אלפי הבדלות, זה כמו שהילד שלך יגיד לך שהוא נרקומן. אני לא ידעתי מה זה הומו. אסי לא הסביר".
אסי: "זו הייתה השנה הראשונה שלי אחרי היציאה מהארון. אתה מתחיל להתמודד עם דברים.
מלי: "לא הצלחנו לחסל אותו".
אבי: "ראיתי שהבחור לא אותו בחור. סגור, פחות צחוקים. כל היום היה דופק גרעפסים. אמרתי לו תראה איזה גבר יפה אתה, איך אתה כבר לא נכנס עם בחורה הביתה? על כל השאלות שלי הוא ענה לא. אז שאלתי: מה, אתה הומו? הוא אמר כן. חיבקתי אותו".
אסי: "ברגע הזה חשבתי שנגמר".
אבי: "הייתי המום. יום אחרי נכנסתי אליו לחדר לחפש משהו שיסביר. ולא מצאתי שום דבר. חשבתי שיעבור לו".
אסי: "למה את זה לא סיפרת בסרט, אינעל אבוק".
ושנה אחרי שסיפרת להם יצאת בכתבת שער, בלי לשאול אותם. בעצם, עשית להם אאוטינג.
אסי: "זה היה קרב. הם לא רצו שהכתבה תתפרסם. לא ראיתי דרך אחרת. נמאס לי לשקר. לא הייתי ישן בלילה. הכל העיק עליי. אמרתי קודם אני אתראיין, ואז אני אספר להם".
מלי: "תסביר למה התעקשנו לעצור את הכתבה. רצינו לספר לאנשים בעצמנו! היו לי 48 שעות לספר לאח של אסי. שאלתי אותו, אתה רואה את הסדרה 'עמוק באדמה'? זוכר את ההרכב המשפחתי? אבא, אמא, הומו, אחות ואח. אז גם אצלנו זה ככה'. אז הוא אומר לי, מה, אבא יצא מהארון".
מצחיק . אבל הרושם שנוצר הוא שכל הזמן דרשת מההורים שלך מאה אחוז קבלה. והיום?
אסי: "עשיתי הכל מהר מדי. לא ידעתי שהורים עוברים תהליך. היום אנחנו במקום אחר. בן הזוג הקודם שלי כבר היה אצלנו בא? רוחה, אחרי מאבקים עם אבא שלי. התנהגתי למופת. עדיין, אני רוצה שאבא יקבל אותי במאה אחוז".
אבי: "מה זה מקבל מאה אחוז? נשיקות? גם את הילדים האחרים שלי לא ראיתי מתנשקים. תן לי זמן. כבר אמרתי לו שאני מקבל אותו במאה אחוז מהרגע הראשון. אנחנו אוהבים אותו. עם 95 אחוז אני שלם. אבל תמיד יש כמה אחוזים שאולי משהו ישתנה".
ישתנה? אתה אולי מקווה שאולי יום אחד אסי ישנה את דעתו?
"אולי. אולי זה תמיד יהיה קיים".
את המשך הכתבה ניתן לקרוא במוסף "סופשבוע"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם