תפוחים טריים: ראיון עם להקת התפוחים
להקת התפוחים חוזרת עם אלבום חדש עמוס שיתופי פעולה. שיחה על הקאמבק, הריבים והאם יותר נוח להם בלונדון
התפוחים צילום: אלעד בראנגה
"המתופף שלנו פגש את פרד בניו יורק וסיפר לו עלינו" מספר עופר טל, חבר הלהקה. "ושהוא היה פה בשתי הופעות שלו הצלחנו להיפגש איתו והצלחנו לגרום לו להקליט איתנו".
למה דווקא הוא?
"הסאונד שלו הוא ההשפעה הכי גדולה על הטרומבוניסט שלנו ומבחינתנו זה הגשמת חלום בשביל כולנו. כתבנו קטעים במיוחד בשבילו והוא הקליט אותם. זה היה חיבור מאוד טבעי, כי אנחנו מדברים באותה שפה. אין כמו לשבת ולשמוע את הסאונד שלו".
במה האלבום הזה שונה מקודמיו?
"אנחנו לוקחים חצי צעד אחורה, נהיים פחות סולנים ונותנים את הבמה למוזיקאים משכמם ומעלה, וזה משדרג את האלבום בשתי רמות. יש לנו גם שיר אחד בעברית פעם ראשונה. ישנו גם השיר 'אני, אתה והוא', שיש לו שתי גרסאות שונות. גרסה אחת
יצאה באלבום החדש והמצוין של הברירה הטבעית, ורצועה אחת באלבום שלנו, כך שהעורכים המוזיקלים לא ידעו מה להשמיע. שלמה לוקח את זה יותר לכיוון אינטימי ואנחנו יותר לכיוון גרובי, מין מרוקו ביט. מומלץ להקשיב לשני הביצועים".
איפה אתם מופיעים יותר? בארץ או בלונדון?
"אנגליה זה הבית השני שלנו. יש סצינה מוזיקלית מאוד מעניינת שאימצה אותנו. אנשים שמעו על ליברפול ומנצ'סטר, אבל גם בשפילד יש סצינה ובעוד כמה עיירות שפחות שמעו עליהם, ומגיעים מלא אנשים לראות אותנו. חרשנו את אנגליה ועשינו שם כבר שמונה סיבובי הופעות. יש לנו חיבור טוב עם הקהל הבריטי".
אתם תשעה חברים בלהקה, כמה פעמים ביום אתם רבים?
"לכל אחד מאיתנו יש הרבה פרויקטים אחרים. אנחנו לא נפגשים חצי שנה, ואז אחרי חצי שנה שמתגעגעים, עושים חזרות ועושים את זה בהתלהבות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם