מזגן יד שנייה: ביקורת על האלבום של אלקטרה
אלקטרה מוכיחים שהם יודעים לעשות מוזיקה כמו זו שהם שומעים בבית, אבל התוצאה, בהתאם לכך, נשמעת קצת משומשת
Heartbreaks for Fools, אנובה
- ראיון עם ניצן חורש
אם חורש ואלקטרה ניסו להוכיח כאן שהם שומעים דברים טובים בבית, מטרתם הושגה: האלבום אכן עשוי לגרום למאזין הלא מי יודע מה קולי להתחיל לחפש ברשת דברים של טי רקס, סלייד, גארי גליטר, ניו יורק דולז, הסוניקס, האמבל פאי, רוד אנד דה פייסז, דזמונד דקר, הבאזקוקס, הקינקס, תמשיכו את הניימדרופינג בעצמכם.
חברי אלקטרה הצליחו לתרגם את האובססיה שלהם לחשיפת היותם מבינים במוזיקה לאלבום שהוא מצגת מהודקת, זורמת ומופקת מצוין (על ידי ברוך בן יצחק מרוקפור) של מיטב התקליטים שיש להם בבית.
לא מדובר, כמובן, בעניין של מה בכך. יש מרחק גדול בין לאהוב מוזיקה ובין להמיר את האהבה הזאת בשירים מקוריים בעלי נוכחות של ממש, כמו למשל הסינגל הלהיטי “Coming to Get You”, “Dawn of Summer” (המלווה במחיאות כף מידבקות), “Radio On” (שנשמע כאילו הותאם במיוחד לפלייליסט בבר תיירים מהניינטיז), “Better Sound” המוטאוני ו-”Farewell”, שמסיים את האלבום עם הרמוניות ביץ’ בויזיות, טמבורין, חצוצרות וליין בס מעולה.
בתמונה הם דווקא בלוק שמזכיר את בלר. אלקטרה
צילום: גוני ריסקין
ובכל זאת משהו כאן לא לגמרי מתחבר. ליתר דיוק, משהו בגישה האנציקלופדית הזאת של אלקטרה לרוקנ’רול מסרס במידת מה את הדבר האמיתי. היא גורמת לשירים שלה - שרובם, אגב, טובים יותר מכל מה שרוקפור, למשל, הוציאו באנגלית - להישמע קצת משומשים כמו הבגדים של חורש.
אמנם אפשר להתלהב מההמונדים, הריוורבים, האקואים, הטמבורינים, מחיאות הכף והדיוק בניואנסים ההרמוניים שבהם - אבל רק עד גבול מסוים. קשה מאוד להרגיש אותם עד הסוף - והעובדה שהם מושרים באנגלית, לצורך העניין, רק מוסיפה עוד נדבך לתחושת הריחוק הזאת.
עניין מציק נוסף הוא הטיימינג של הוצאת
האלבום. אלקטרה קיימים כבר כמעט עשור. מדוע אלבום הבכורה שלהם יוצא רק עכשיו? לא ברור, אבל זה גורם לכך שבמקום שאלקטרה יהיו חלוצי גל הרוקנ’רול שפוקד בשנתיים האחרונות את אזורי האינדי הישראלי, הבשורה שהם מביאים נשמעת קצת משעממת לצד זו של נערות ריינס, השקרנים, אנטיביוטיקה, מורה חיילת, רוצי בובה, תעני אסתר, שני/אחרון/אוקטובר, Umlala ואפילו החדשות והמועדון.
משהו קצת התפקשש לאלקטרה בהוצאת האלבום הזה. חבל. הוא היה יכול להיות הרבה יותר חזק ומשמעותי אם הוא היה יוצא ב-2007. עכשיו הוא סתם עוד אלבום אינדי טוב של עוד להקה סבבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם