מופע בלי ארנבות: ראיון עם אורן ברזילי
אורן ברזילי עדיין מתקשה להאמין שכל כך הרבה אנשים באים לראות אותו מופיע בבית
- לביקורת על האלבום של ברזילי
ברזילי שר שם באגלית, שיריו מכילים מגע שאנסוני קליל, והכל נעשה תחת הניצוח המוזיקלי המשובח של תמיר מוסקט. אני שואל אותו לפשר הג'אגלינג הזה שבין הקספרים לערבים האינטימיים הללו בסלון ביתו. "קספר היא ישות שמורכבת משני אנשים, שי להב ואני, שכותבים יחד בצורה ייחודית ללהקה", הוא מסביר, "יש פה גם היסטוריה של 20 שנה, ואנחנו דבקים בדרך שלנו. קריירת הסולו שלי שונה לגמרי. מובן שיש בה אותה הנשמה ואותם העומקים, אבל המקום שממנו כל זה מגיע הוא מקום אחר לגמרי".
המופע של ברזילי רץ כבר שמונה חודשים, ולאחרונה עבר גם לסוזן דלל. במהלך המופע נחשף הקהל לסיפורים שמאחורי השירים. בין השאר אפשר למצוא שם את החוויות המטורפות של ברזילי בניו יורק ואת המחלה ההזויה והקשה שתקפה אותו בדיוק כשהקספרים החליטו להתאחד. "התחלתי להופיע באוזןבר", הוא מספר, "זה היה בית מצוין, אבל לא רציתי לחכות חודש וחצי בין המופעים. מאחר שאת התפאורה עשיתי כבר בבית, הזמנתי חברים ועשינו חוק: כל חבר שאני מכיר מביא איתו שניים שאני לא מכיר. החוק הזה באמת עבד, וזה גדל".
ככה זה - בימים שבהם הפופ הים תיכוני מנצח את כולם, האמנים האחרים מחפשים דרכים מוזרות להגיע לחשיפה. ההופעות הביתיות הן דרך אחת. "רק בדיעבד שמעתי שזה סוג של טרנד בעולם - ובעיקר בניו יורק", אומר ברזילי, "אני מתייחס למופע כאל מוצר שלם, כמו שמעצב אופנה מתייחס לקולקציה שלו. הייתי שמח שצייר יבוא לגלריה, יציג את היצירה שלו ויספר את הסיפור שמאחוריה. פה אני בעצם עושה אותו דבר לשירים שלי".

אתה גם רואה מזה כסף?
"האמת היא שאני אדם מאוד עסקי, ואני כן רוצה להתפרנס ולהרוויח, אבל כל העניין עוד ממש בחיתוליו, ואני עדיין לא מכיר את הקהל שזה פונה אליו. בינתיים נראה לי שהוא מאוד רחב. מגיעים אנשים בני 20 וגם כאלה בני 60 פלוס".
ומה בנוגע לעתיד? הקריירה הזאת תבוא על חשבון הקספרים?
"אני יכול לומר שהאלבום הבא של הקספרים כבר כתוב, אז לא, זה לא על חשבון הקספרים".
משהו מהלב לסיום: תמיד חשבתי שברזילי הוא סולן מעולה, אבל כאן, בפרויקט הזה, הוא