אחורה צעד: על מצעדי הפזמונים השנתיים
מי באמת מאמין למצעדי הפזמונים השנתיים? ואיך זה שיש פער כל כך גדול בין רשת ג' לזה של גלגלצ? שלומי לאופר חושב שכל מצעד והמאזינים שלו, ושניהם טועים
מקום ראשון? תלוי את מי שואלים. איל גולן אלוני מור
בחירת הקהל היא מונח ערטילאי. אין מדובר בסקר דעת קהל או במדגם מייצג, ה"קהל" לצורך הפרס הוא מי שטורח להצביע, או במילים פשוטות: מעריצים של, חברים של, משפחות של והמועמדים עצמם.
ממש כמו סמסים ב"כוכב נולד" (אבי בן אבו, אתה חייב לי המון כסף שהפסדתי בהמון התערבויות שבהן טענתי בתוקף שלא רק שתגיע לגמר, אלא גם תביס את דיאנה. דיאנה, ברכותיי, את ראויה לזכייה).
שוק המצעדים השנתיים מציף עכשיו את שדה הראייה. השחקנים המרכזיים בשוק הם ממלכת קול ישראל מירושלים וחבורת בני ה-19 מגלגלצ. לא יהיה שום קשר בין התוצאות במצעדים השונים, ממש כמו הפער העצום בין רשימת הזמרים המושמעים בשנה החולפת שפרסם ארגון אשכולות והתייחס לתחנות הממסדיות (אריק איינשטיין, ירדנה ארזי ושלמה ארצי בפסגה) לבין זו של מדיה פורסט, שהעיפה מבט רחב יותר על הנעשה בארצנו (אייל גולן, אייל גולן ואייל גולן בפסגה).
לא מאמינים? הנה כמה דוגמאות מייצגות. השלישייה הפותחת של ג' ב-2008 הייתה "הוזה אותך מולי" (אייל גולן), "ריקוד רומנטי" (ישי לוי) ו"אבא" (שלומי שבת). בגלגלצ הם הגיעו למקומות 12, 10 ו-21 בהתאמה . במצעד האשכנזי כיכבו "דבש" (ארי גורלי ורעות יהודאי), "אדם צובר זיכרונות" (אברהם טל) ו"אני אש" (דנקר את בוטנר).
אצל המתחרים הם שובצו נמוך יותר בעשירייה (4, 7 ו-10). זו הסיבה שהמצעד של ג' יכתיר את דודו אהרון, משה פרץ ואייל גולן, ואילו בגלגלצ יסגדו לאברהם טל, מוש בן ארי והדג נחש. כל מצעד והמאזינים שלו.
אלה טועים ואלה טועים, ולא שמישהו מהשמות שהוזכרו למעלה לא ראוי לפרסים ולכיבודים, הבעיה היא שזו לא באמת דעת הקהל. הכל שאלה של מי מביא יותר מצביעים. ממש כמו מלחמות המעריצים הנשכחות של בנזין-תיסלם, ירדנה-עפרה אורי-פיינמן (אגב, הוא מועמד במצעד של ג'. בגלגלצ לא).
סקר דעת קהל מקיף ומייצג היה מפתיע את דלית עופר ונועם גיל אור גם יחד. לצד פרץ את אהרון היו שומעים כמה שהקהל נהנה מפוליקר החדש למשל. פוליקר מעולם לא היה זמר השנה. "אפר ואבק" לא היה אלבום השנה (מתוכו רק "חלון לים התיכון" נכנס למצעד השנתי. מקום 35).
במבט היסטורי רק על מצעדי פזמונים מדובר בזמר שולי שעשה קריירה בלהקת בנזין ונעלם ב-1984 אל חיק השוליים. אם היה לנו גראמי בישראל הוא היה צריך לבנות עוד שני מדפים בבית. מנהלי תחנות רדיו שולטים בטעם הקהל, אם יש לכם תלונות, זו הכתובת. בידיהם ההחלטה את מי תשמעו ומי ייגנז. מתחשק לי לאתגר את עורכי המצעדים: צאו מהקיבעון המחשבתי, הרי אלה לא באמת המאזינים שלכם, אלה גדודי המצביעים המאורגנים.
ותרו להם על חודש של ישיבה מול המחשב. מינה צמח תעשה את העבודה-סקר מקיף בקרב מאזיני קול ישראל ובקרב מאזיני גלי צה"ל, שבו יוכתרו נבחרי השנה מתוך רשימה. תנו להם גם לקבוע מי ייכנס לפלייליסט ומי לא. תנו להם להחליט מי ריגש אותם, מה הם אהבו. הזדמנות שווה לכולם. זכות הבחירה להמונים. תופתעו לגלות כמה ממאזיני גלגלצ מתים על מזרחית, כמה ממאזיני קול ישראל הרוסים על אברהם טל ושלפני כל המסיקות והפלסיות והדלומיות, חוה אלברשטיין תמיד זמרת השנה. כל שנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם