לאן נעלם מקולי קאלקין?
בתחילת שנות התשעים הוא היה הילד הלוהט ביותר בהוליווד עם סרטים כמו "שכחו אותי בבית" ו"ריצ'י ריץ'". בעשור האחרון הוא הופיע בארבעה סרטים ועסוק בעיקר בלהתאבל על חברו מייקל ג'קסון. האם הוא חסר?
גיל: 30.
מצב משפחתי: רווק, אך נמצא במערכת יחסים ארוכה עם השחקנית מילה קוניס.
זוכרים? בתחילת שנות התשעים, קאלקין נחשב לילד-שחקן המצליח ביותר בהוליווד. למעשה הקריירה שלו התחילה עוד באמצע שנות השמונים, אבל ב-1990, עם יציאת הסרט הראשון בסדרת "שכחו אותי בבית" הוא הפך לכוכב ענק. הקומדיה המצוינת של ג'ון יוז על אודות הילד שנשכח בביתו בחג המולד ונאלץ להתמודד עם שודדים חסרי יכולת, הפך ללהיט עצום והוליד סרט המשך גם הוא בכיכובו של קאלקין, שיצא שנתיים לאחר מכן, "שכחו אותי בניו יורק", ובו נשכח הילדון גם בעיר הענקית.
פרט לכך, השתתף קאלקין החמוד בסרטים נוספים שביססו את מעמדו בתעשייה, וביניהם "הדוד באק", "החברה שלי", "כפפת המשאלות", "הבן הטוב", מפצח האגוזים" ו"ריצ'י ריץ'". בנוסף, השתתף בקליפ הזכור לטובה של מייקל ג'קסון לשיר "Black or White" ופיתח חברות אמיצה עם הזמר המנוח.

נראה לאחרונה: כשהחל קאלקין להתבגר הוא לקח הפסקה מהקריירה הקולנועית, וחזר אל המסכים כעבור כמה שנים. ב-2003 השתתף בסרט "Party Monster", שהציג פן שונה לחלוטין ופרוע הרבה יותר של קאלקין הבוגר.
אז לאן הוא נעלם? הוא שיחק קצת בתיאטרון ("מאדאם מלוויל" ב-2003"), קצת בטלוויזיה ("וויל וגרייס", דיבב ב"רובוט צ'יקן" ושיחק ב-"Kings" קצרת המועד) וכן הוציא ספר אוטוביוגרפי בשם "ג'וניור". בנוסף, הוא גם התמודד עם מעצר על אחזקת סמים לפני כשש שנים וכמובן עם מותו של חברו הטוב מייקל ג'קסון.

היינו שמחים לראות אותו ב: קאלקין, כמו הרבה ילדים-שחקנים, עדיין לא הצליח למצוא את דרכו בעולם הקולנוע ודי מתקשה לקבל תפקידים מרכזיים בסרטים. בימים אלה, הוא עובד רק על פרויקט אחד - "Service Man", קומדיית אקשן על הצבא.
שתי דרכים אפשריות לקאלקין להשיב לעצמו את התהילה הן סדרת טלוויזיה מוקומנטרית העוסקת בחייו של ילד-שחקן לשעבר (הרפרנסים למייקל ג'קסון כבר יעשו את העבודה) או לנסות לנטוש את הסרטים העצמאיים שהולכים ישירות לדי.וי.די ולנסות להשתתף בשובר קופות אופציונלי, רצוי טראש בסגנון רוברט רודריגז.
חסר או לא? לא כל-כך. קאלקין היה באמת ילד נורא חמוד ורובנו גדלנו על דמותו ב"שכחו אותי בבית", אבל אולי כדאי להשאיר אותו בתודעה שלנו בתור אותו ילדון מתוק ולא לקלקל עם איזה תפקיד שערורייתי.