חסמב"ה מתה מצחוק: על "חסמב"ה"
העברת חבורת הסוד המוחלט בהחלט לימינו אנו ב"חסמב"ה דור 3" מזכירה את סדרת הספרים המפורסמת: מבדרת, לא מתוחכמת ואלימה לפרקים. מבוגרים יכולים לכעוס שהרסו להם את המיתוס, צעירים יכולים לא להבין את ההומור. אבל בסך הכל, קיבלנו סדרה חביבה לדור הפייסבוק
''חסמב''ה דור 3'', Hot3, שבת, 20:10
על המהלך של הפיכת המותג הכל כך ישראלי שיצר יגאל מוסינזון לסדרת נוער אחראית הוט ויולי אוגוסט הפקות. העברת הסיפור החסמבאי לימינו אנו נעשית בבחירה התסריטאית של צירוף נערים של היום לחבורה המקורית שמתכנסת שוב, תוך דילוג על חסמב"ה דור 2 שהופיעה בסדרה והייתה המשך ישיר.
הסיפור מציג את ירון זהבי (עודד קוטלר) הגימלאי, שפוגש בנער (איגי, בגילומו של תומר אופנר – הבנות ימצאו אותו חמוד) אותו הוא ילמד על הערכים של אז, תוך כינוס החבורה המיתולוגית, וצירופה למקביליהם העכשוויים. האירוע המחולל הוא חטיפת אשתו בנפרד, תמר הסגנית (נירה רבינוביץ'), על ידי תאגיד תקשורת מרושע בראשות בניו של אלימלך זורקין, שכנראה קשור גם להיעלמותו המסתורית של בנו עמיאל, סליחה – אורי, בצבא.
התמה של הסדרה היא, כצפוי, המעבר בין שנות-אנו-באנו-ארצה-למות-בעד ארצנו לשנות ה-2000, בהן ערכי 48' הם פאסה: מהמערה החשמלית לאולפן השקוף. ירון זהבי מתפקד כאיש ''הישן'', הערכי, שמגיע לעולם החדש שאמנם מזלזל בו (הוא לא יודע למשוך הודעות בסלולרי, לא נותנים לו רישיון כי הוא מבוגר), אבל נכנע ליכולות ההישרדות שיש לו ושרדו מהעולם הישן כמו ''הסנוקרת לגרוגרת" שהוא מחטיף.
בניגוד למושקה ואפרים מ''נבלות'' המופתית, בהן העלילה מתפוצצת לכיוון וואנדטה עקובה מדם, כאן המתח בין הערכים לניוון מתפקד, בהתאם לימינו אנו וכצפוי בז'אנר ובסדרה שכתב דרור נובלמן, כמקור להמון דאחקות: ירון זהבי שר במקלחת את שיר הרעות, יש לו סוסיתא (זה
עוד בגזרת ההומור המתהווה מתוך המתח בין השנים הוא עשרות קריצות. זה כמעט טיק. רפרפנט, רפרנט, קריצה, סיבוב, פירואט - וחיוך קל של הצופה המרוכז – זה מחמיא לו. נירה רבינוביץ' אומרת ש''כמעט ושכחתי - שלום'' (''אה, כן בני, זה מהשיר של קשקשתא. הוא היה סברס''), משה ירחמיאל שואל איפה מערכת הדוס (''הו, אחי הצעיר, בטח לא ידעת , אבל פעם לא היה ווינדוס").
לא בטוח שהרבה מהקריצות הללו יובנו לקהל הצעיר יותר ומופרע הקשב, ובשבילו, נוצרו גם בדיחות מהזמן שלו – אמרות שפר עספוריות שבטח יתפסו, כמו לומר על מישהו לא מחודד "הוא לא הבמבה הכי צהובה בשקית".
כדי לקשר בין הבדיחות הקטנות, ישנה גם עלילת מתח. והיא, למרות הרבה חורים בעלילה, ומקריות מוגזמת מדי, יכולה להחזיק צופה – אם הוא לא בא בגללה ואם הוא מוכן להשבית את מוחו לחצי שעה ולא לשאול שאלות קשות מדי.
לצד סיפור המתח הלא מהוקצע מספיק מקבל הצופה, אולי כפיצוי, מנות גדושות של אלימות. כבר בשני הפרקים הראשונים יש שתי רציחות, סימום קשיש בבית אבות, מכות לתמר היפה ולקינוח – חיבור שלה למצבר.
כמו בסדרה "הבורר" האלימות הקשה מרוככת בעזרת האווירה שאינה אפלה – ומאוזנת על ידי הדאחקות. שום דבר לא רציני, האלימות מקבלת נופך היתולי - רצח, גיחי, מכות, חחח.
אם ב"בורר" הייתה דמות מטופשת כמו נעמי כפית שאיזנה אלימות קשה של לבעוט לאישה בהריון בבטן עד שתפיל את תינוקה, אז כאן יש לנו את דמותו של הארכי פושע, פרדי - הבן המטומטם של זורקין, בגילומו של יהודה לוי שמזייף (מדי) מבטא לא ברור (טריפוליטאי?).
למשל, הוא והיובב שלו לא יודעים לקרוא באנגלית ולא ראו "ספרות זולה" כדי לדעת שזריקת אדרנלין מזריקים ישר ללב. בגלל שהוא כל כך מטומטם אז קצת מותר לו להגיע עם שותפו לבית, ובמחווה לסרט ההוא של טרנטינו שהוא לא ראה, לירות בעובדת פיליפינית בדם קר, ממש כאילו היה מושקה מ"נבלות".
האם האלימות שמוצגת בסדרה שאמורה להיות לבני הנעורים תדיר שינה ממישהו ברשות ההורית או זו של הכבלים והלווין? אולי. אולי ההורים ישלחו את הילדים שלהם לקרוא ספר. עדיף שזה לא יהיה חסמב"ה המקורי כי גם שם מתים והורגים. יש שם ילדים עם רשיון להרוג. אה, אבל מה אמרתם? שזה לגיטימי כי מגש הכסף. נו טוב. אז שילכו לשחק בפייסבוק במקום.
מבין ההורים שאולי יחרדו מהאלימות, יכול להיות שיהיו גם כאלה שיתכסו דוק עצבות מזה שלקחו להם את חסמב"ה ההיא והפכו אותה לסדרה עם יהודה לוי. כמובן שהם בעצם כועסים על משהו אחר. שלקחו להם את הילדות וזה ממש לא אשמה של הוט.
וזה קורה לכולם. גם לילדים של היום יעשו את זה עוד 20 שנה. הארי פוטר יהפוך זקן נרגן – כשמתבגרים, הקסם פג. זאת ועוד, סדרת ספרי חסמב"ה היא לא פרה קדושה. היא גם לא גאונית ובשום אופן לא היה מדובר בקריאת חובה. היא הייתה סדרת ספרים ראויה ומבדרת לבני הנעורים, ואם נחזור לענייננו - גם הסדרה שרקחו בהוט פחות או יותר כזו.
1. עודד קוטלר נראה מעולה. אייזן בטון כמו שאמרו. שמישהו יעשה איתו איזה מתח למבוגרים יותר.
2. וגם כל השאר. עם כל הכבוד לדור היודנינט, תתפלאו, יש דור שרוצה גבי עמרני.
3. אלימות בחסמב"ה, אש בבורר, דם בנבלות ותמרות עשן. הוט, אם יש דם – אנחנו שם?
4. כשהדמות של הרוסייה אומרת ''אאוריקה'', והדמות של הברסלבי אומר לה ''לבריאות בלאט'', זה משעשע כי הוא לא מבין מה היא אמרה – כלומר קצת מטומטם. כשהמתרגם של הוט כותב ''אווריקה'' בכתובית, זה אומר שגם הוא, כמו שאתם אומרים, לא הבמבה הכי צהובה בשקית (באמת תפס הביטוי).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם