הפה הגדול: שיכון ותיקים
עם לכתם של הילה ותומר, הדיירים החדשים, מן הווילה, נותרו הוותיקים לבחוש בקלחת של עצמם. בעוד סיוון מעייפת, ג'קי מוכיח שגם בלי עברית יפה אפשר להיות מלא בתובנות נכונות. ומה עם לי-עוז? הגיע הזמן לגלות מי הוא. וגם: הימור על חמישיית הגמר
פרידה הגדירה את הילה כמישהי אמיתית וכנה, אך כשהילה העמידה להדחה את סיוון כי חשבה שיהיה לה בריא יותר להיות מחוץ לבית ורחוק מעמיר, האמת הייתה ממנה והלאה. אין ציניות גדולה יותר, או שקר רחב יותר, מאשר להדיח מישהו ולנסות למנוע ממנו להגיע אל המיליון מתוך דאגה לשלומו. כולם באו להילחם עד הסוף ולנצח. הייתי מעריכה את הילה אם הייתה מספקת תרוץ עלוב פחות.
תומר, שהתחיל ברגל ימין, אכזב בסופו של יום כי אימץ דפוס התנהגות שמייצג רק חלק מאישיותו – הצד הכעוס והמתלהם, לפעמים על האנשים הלא נכונים. ההתפרצות שלו על סיוון השברירית הייתה מלאכותית והריחה ממניעים של רווח אסטרטגי. מדוע לא התפרץ על פרידה, שחושבת שהתקציב מגיע מכיסה הפרטי והיא יכולה לחלק אותו כאוות נפשה?

החלטתו של אלעד להעמיד להדחה את פרידה ועמיר כי הם חזקים ובמילא לא יודחו, הייתה מעניינת ומסתבר שהוא צדק. שוב הוכיח הגמד שהוא עולה בחוכמתו על אחרים.

התרגיל המסריח שעשה לו "האח הגדול", אשר אילץ אותו לבחור את מודחיו אל מול כל הדיירים וגרם לו למבוכה גדולה, הוכיח בעצם את חשיבותו של אחד העקרונות שמנחים כל התנהגות חברתית: לא כל דבר צריך או אפשר להגיד בפנים. במילים אחרות, צביעות היא לעיתים הכרחית, ובלעדיה, היינו זורקים כל היום בקבוקי פלסטיק אחד על השני. עמיר שוב עשה הצגה קטנה למצלמות ורץ ביחד עם כולם לנחם את אלעד העצוב, אבל רגע לאחר מכן, הפך את עורו האבירי והטיח בו בקבוק.
בהפסקות שבין הצגה אחת לשנייה, מאפשר לנו עמיר הצצה לתוך ה"אני" האמיתי שלו, זה שמקנא בג'קי שנבחר לנסוע לספרד, זה שמקנא באסירים שזכו לביקור משפחות וזה שלא סובל את קידוחי המוח האינסופיים של סיוון, אבל בשביל המצלמות ינהל איתה שיחות קרבה גם אם הם תלויים על אופניים בין שמיים וארץ.
עמיר
על אף הדו-פרצופיות של עמיר, אני מתחברת אליו יותר מאשר לסיוון, שהתישה אותי סופית עם החפירות הקדחתניות על מצבה הנפשי הירוד, בו היא מאשימה את עמיר, למרות שהיא מתעמרת בו לא פחות. בנוסף, היא סובלת מהתקפי דיכאון/אופוריה שפוקדים אותה לעיתים כשהיא צוחקת בהיסטריה ובוכה לסירוגין. בסופו של דבר, הבחורה אגוצנטרית לא קטנה ולטעמי תודח בפעם הבאה שתועמד למשפט הצופים.

ללי-עוז אין את האומץ להודות שג'קי מאיים עליו במרוץ אל הפינאלה. התירוץ שלו כשהעמיד את ג'קי להדחה, לפיו המג'יק מעדיף את חברת נופר על פניו, היה מגוחך עד להכעיס. עם זאת, מדובר במהלך שסופסוף העניק לו את תשומת לבי.

במשך עונה שלמה אני מנסה להבין מי האיש ולמה הוא מצחיק. בינתיים, ג'קי, שאולי הוא עילג ולא אינטליגנט גדול, עשה את הבחירה הכי נבונה והוגנת כשהדיח את תומר והילה, הראויים פחות מהוותיקים להגיע אל קו הסיום.
עדיף לג'קי למצוא נחמה בבמבי וסקולי ואיתם "להרקיע לשווקים" (במקום "שחקים") מאשר לבטוח בחברים מזויפים כמו לי-עוז או ליהיא. למרות העברית הדלה, המציא הילד הזה שפה חדשה והשגיאות שהוא עושה מצחיקות וחביבות.
הוא מפתיע עם רגעי ההארה שפוקדים אותו מדי פעם, כמו האבחון הנכון של התנהגותן של פרידה והילה וההכרה ש"ההצגה מתחילה" עכשיו, רגע לפני הגמר, כשכולם נלחמים על הכתר. ללא ספק זה היה משפט המחץ של הפרק אתמול, בנוסף למשפט מחץ אחר כשאימא של סיוון אמרה לה: "התרחקי מהדבר (עמיר) שעושה אותך לא מאושרת בבית".

פרידה אולי קוראת היטב את מחשבותיהם והתנהגותם של הדיירים שמסביבה ומכירה היטב את כל הנפשות הפועלות, אבל חבל שהאישה הזו, שמדברת על עצמה בגוף שלישי, לא יודעת לקרוא ליבן של אמהות שצופות בבניהם, עליהם פרידה מאיימת בסוג של אלימות.
אין צורך בדרמה גדולה כדי שפרידה תגיע למצב בו היא תוקעת להם אצבעות כמעט לתוך העיניים, כשהיא מנופפת ידיה בפראות, או משפילה את חבריה הדיירים בדרך זו או אחרת, תוך שהיא מתרצת זאת בכך שהיא מחנכת אותם, כמו אמא לכל דבר. אמא אמיתית לא תנסה לרמוס את בנה רק בגלל שהוא מביע את דעתו השונה מדעתה שלה, כפי שעושה פרידה לג'קי בימים אלה.
למרות זאת היא תגיע לגמר, ולפי ההימור שלי, ביחד עם: אלעד, ג'קי, נופר ועמיר.