המיקסטייפ של קוואמי
הוא מקבל כוח מ"בצפר", מאמין ש-Elbow נותנים פייט מול רדיוהד, מתרגש מ-The O'lives ומפרגן גם לערבי הספוקן וורד שמנפיקים לא מעט פנינים. קוואמי, שיופיע הערב באוזן בר בתל אביב, בוחר את השירים האהובים עליו
רגע לפני שחרב העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, בצפר מוציאים בתזמון מופרע את פצצת הכח הזאת, שכולה זעקת אכול ושתה כי מחר נמות. "דומסדיי" לא רק שחורט את הרגע הזה בזמן באופן מושלם, אלא יוצא על גבי אחד מאלבומי הרוק של השנה, בארץ
אחד מתקליטי הרוק הכי טובים שיצאו פה בשנים האחרונות. גיישה נו עושה מעין הארד-קור מלודי, ולמרות שהיא מערבבת שלל השפעות מפוגאזי ועד קווינז אוף דה סטון אייג',היא ייחודית, מקורית והאזנה לאלבום החדש והשני שלה – "דיסטופיה"- תביא כאפה מצלצלת לכל מי שטוען שאין רוק אדיר בארץ.
שירי האלבום המצויין של גיישה נו באתר הבית שלהם
אינדי פופ רגיש, מלודי ונגע ללב, מאיפי הבכורה החדש של הלהקה המצויינת הזאת, שגם היא ישראלית. הסולן שלהם, איתי נירנבלט, הוא בעיני אחד הקולות המסקרנים והמיוחדים של המוסיקה הישראלית בימינו.
לאתר של The Olives
שיר סופר חדש של להקה, שבזמנה נחשבה לחבורת רוק-פופ-מיינסטרימית עם קריצה, אבל בדיעבד הייתה אחת המשפיעות הגדולות על האינדי רוק של ימינו, שלא לדבר על ההשפעה העצומה של ריק אוקייזק הסולן כמפיק מוסיקלי, של וויזר למשל. עכשיו הם חוזרים עכשיו אחרי איזה מאה שנות גלות, והשיר הזה מדגים שכיף ממש שזה קורה.
סאלבה לוקח את פופ האייטיז השחור והמסונתז, זה שהושפע מסטיבי וונדר ומפרינס, ומעביר אותו דרך פילטר של דאבסטפ עם השפעות קלות של האוס. "קומפלקס האוסינג"- החדש שלו - הוא אחד האלבומים המפנקים והמעניינים של 2011 עד כה.
הבחור הזה פשוט מרגש אותי. הוא לא רק נשמע כמו הדבר האמיתי מבית מדרשם של סיזלה ובוג'ו בנטון- הוא באמת הדבר האמיתי. תשוקה למוסיקה, חיספוס, רגישות, יש לזמר הראגא הזה הכל. והוא גם ישראלי.
אחד הדברים היותר מסקרנים שקורים בארץ לאחרונה- ערבי ספוקן וורד, שירת רחוב מדוברת בעברית, כזו שלוקחת בו זמנית מעולם השירה ה"גבוה" ומעולם ההיפ-הופ ה"עממי". אוסף חדש שהופק ע"י הראפר/משורר טאבו פלוס והמפיק ג'וזף, ושמאגד כמה מאנשי הספוקן וורד של העת החדשה וכולל בחובו רגעים משובחים ביותר. כמו זה, של אלינוריגבי.
האזינו כאן
הם בקרוב חוזרים לארץ. שתי ההופעות שהם נתנו בפעם הקודמת שלהם פה היו שתי ההופעות שהכי התרגשתי בהן בחיים. הם תמיד משפיעים עלי, ובאופן כללי אני חושב שהם אחת הלהקות הגדולות בהיסטוריה. פה מ"קרוקודיילז", אלבום הבכורה שלהם מ-1980.
יש לי איזה עניין עם שירי שטנה ותאוות נקם, אבל לא עם כאלה שמגיעים ממקום חזק ובריוני, אלא להיפך- עם אלה שמגיעים מהצד הנפגע והחלש. זה שיר השטנה של השנה בינתיים. מאלבומה הראשון של להקת האינדי רוק הלונדונית צ'אפל קלאב.
איכשהו אלבואו לא נחשבים ללהקה שקול לאהוב בארץ. התקליט החדש שלהם כל כך יפה, שאין לי ספק שאם היה כתוב מעליו "רדיוהד" כולם היו טוענים ש-Elbow היא הלהקה הכי טובה בעולם. אבל כתוב שם רק Elbow. וההפסד שייך רק לאלה שלא טורחים להקשיב לדבר המקסים הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם