סוף העולם: נפרדים מ-REM
REM הודיעו על פירוק הלהקה אתמול, אבל רועי בהריר חושב שהפרידה האמיתית מהם היתה כבר בשנות התשעים, כשהמתופף ביל ברי עזב. הספד ללהקה שהעולם חייב לה את המוזיקה האלטרנטיבית
נכון, ברי היה רק מתופף, ועוד כזה שאינו שותף משמעותי ביצירת השירים. ונכון, להקות טובות רבות מחליפות מתופפים ונשארות להקות טובות. אבל REM הייתה, עד לעזיבתו של ברי, להקה אחרת. מיוחדת. פורצת דרך. גם בכל הנוגע לאופני כתיבה והלחנה, יישום השפעות וניסוח אמירות אינדיבידואליות, וגם ברמת היחסים האישיים והמוזיקליים בין הסולן (מייקל סטייפ), הגיטריסט (פיטר באק), הבסיסט/קלידן (מייק מילס) והמתופף (ברי).

REM התאפיינה לאורך כל השנים האלה בשותפות מלאה. שום סיפורים על מאבקי אגו לא צצו אז, וכולם היו חתומים על הקרדיטים לשירים. אי אפשר היה לסמן את אף אחד מהחברים, כולל סטייפ, ככוכב ההרכב. כולם היו נחוצים, אפילו הכרחיים, להמשך קיומה של הלהקה בדיוק באותה מידה. לכולם היה חלק שווה בהישגים האמנותיים שאליהם הגיעה הלהקה.
ולכולם היה די ברור, שעזיבתו של ברי היא סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. "אני לא יודע אם בשבילי, בשביל מייק ובשביל פיטר REM היא עדיין REM", אמר סטייפ באחד הראיונות שנתן אחרי שברי עזב, והוסיף: "אבל אני מניח שכלב עם שלוש רגליים הוא עדיין כלב. הוא פשוט חייב ללמוד לרוץ
הכלב, למרבה הצער, לא רץ בשום דרך אחרת. בשלב הזה, הוא כבר היה עייף ושבע מדי בשביל לרוץ. פרט ל"Reveal" המוצלח למדי מ-2001, האלבומים ש-REM הוציאו כטריו היו די גרועים. במיוחד "Around the Sun” הקטסטרופאלי מ-2004. וכן, עכשיו, עם שוך ההתלהבות מהניסיון של הלהקה לשחזר בהם את הימים, אפשר להודות שגם שני האלבומים האחרונים ("Accelerate" מ-2008 ו-"Collapse into Now מ-2011) לא הזכירו במאומה את פאר היצירה של הבחורים מאת'נס באמצע-סוף שנות השמונים ונשמעו כמו צל עצוב, זקן, של הדבר האמיתי - גם לנוכח העובדה שקולו של סטייפ הלך ואיבד את צלילותו ואת צביונו המוכר עם הזמן.

28 שנה עברו מאז "Murmur", אלבום הבכורה המופתי של הלהקה, שזכה בתואר אלבום השנה של המגזין "רולינג סטון" לשנת 1983, על אף ש-REM היו אז להקה אנונימית כמעט לגמרי. 26 שנה עברו מאז האלבום הכי טוב שלה ("Fables of the Reconstruction", השלישי). 16 שנה עברו מאז האלבום הטוב האחרון שלה ("Monster", התשיעי). תעשיית הרוקנ'רול חייבת לאר.אי.אם המון דברים - למשל, את הזכויות על המושג "מוזיקה אלטרנטיבית" - אבל כשסטייפ וחבריו הודיעו אתמול שהם סוגרים את העסק, קשה היה להפנים את גודל האובדן ולהזיל דמעה.
קצת עצוב שזה יצא ככה בסוף, בלי הרבה כבוד, אבל בסדר, אי שם ב-1997, כש-REM התפרקה באמת, זה היה הרבה יותר קשה. בכל מקרה, יהי זכרה ברוך.