שובי שובי למרקע: הסדרות שהיינו רוצים לעוד עונה
בעקבות ההתרגשות מחזרתה של "משפחה בהפרעה" המבריקה לעוד עונה, בחרנו ארבע סדרות שבוטלו בטרם עת ואחת שעתידה אינו ידוע, שהיינו שמחים לקבל מהן עוד קצת
"אלו הם חיי" היא ככל הנראה סדרת הנוער הטובה ביותר שאי פעם נעשתה. לא, סליחה - "אלו הם חיי" היא בהחלט סדרת הנוער הטובה ביותר שאי פעם נעשתה. הרבה לפני זיוני השכל והמימיקה המייגעת של הילדים בדוסון קריק, אנג'לה צ'ייס (קלייר דיינס) הציגה את תמצית החוויה התיכוניסטית, ואף אחד לא הצליח לשחזר זאת בצורה כל כך מדויקת אחריה. היא לא היתה פופולרית, אבל גם לא דחויה, לא יפהפיה אבל לא מכוערת, לא מוצלחת אבל
כדי להשלים את החוויה, סבבו את אנג'לה שלל דמויות שהיו אמינות ומרגשות, גם כשהן נפלו לסטריאוטיפים - ליאן הפרועה, ריקי ההומו, בריאן החנון וכמובן ג'ורדן קטלנו, שכל מצמוץ עיניים מיוסר שלו נתן לאנג'לה ולצופות טעם לחיים. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת בלבד, אבל שודרה אין ספור פעמים בשידורים חוזרים, כך שדורות חדשים של תיכוניסטים יכלו להתאהב בעל-זמניות שבה בכל פעם מחדש.
אחרי שהחוקרת הפרטית התיכוניסטית ורוניקה מארס (שכמעט ונכנסה לרשימה) תלתה את משקפי ראיית הלילה שלה, פנו יוצריה לכיוון אחר לחלוטין ויצרו את "אנשי המסיבות". בתקופה שבה המסך היה מלא בקומדיות משפחה מלוקקות, "אנשי המסיבות" עשתה הכל חוץ מלהתחנף. הגיבורים שלה (ובתוכם שניים משחקני "ורוניקה מארס"), אין דרך אחרת להגיד את זה, היו לוזרים. הסדרה עוקבת אחר קבוצת שחקנים שלא מצליחים להשיג אף תפקיד ובינתיים עובדים בחברת קייטרינג.
אבל זה בכלל לא החלק הלוזרי. אלה מהם שאינם טיפשים לחלוטין, הם סתם אנשים שויתרו על החיים שלהם ועל כל סיכוי לאושר. "אנשי המסיבות" היא קומדיה, אבל היא אחת הסדרות העצובות שנראו על המסך, ובגלל התמהיל המדויק הזה היינו שמחים לראות אותה חוזרת לשמח ולדכא אותנו בעת ובעונה אחת.
לאהרון סורקין לא צריך לדאוג, הקריירה שלו בסדר גמור. אבל בין תקופת הזוהר של "הבית הלבן" לזכיה באוסקר על "הרשת החברתית", סורקין היה אחראי לעונה אחת של סדרה נכשלת - "סטודיו 60". הדרמה, שמתארת את ההתרחשויות מאחורי הקלעים של תוכנית מערכונים סטייל "סטרדיי נייט לייב", הייתה מאוד מדוברת טרם עלייתה לאוויר, בעיקר בזכות סורקין. אבל ככל שהתקדמה העונה הראשונה, הרייטינג הלך וצנח, והסדרה לא המשיכה לעונה שנייה.
עד היום לא ברור לחלוטין מה גרם לצופים לנטוש. סורקין קיבץ סוללת שחקנים שגרמו גם לדמויות הפגומות שגילמו להראות נגישות ומעוררות אמפתיה - מת'יו פרי ("חברים") הפתיע בתפקיד מצויין ומאוד לא צ'נדלרי, אמנדה פיט ("ג'ק וג'יל") הצליחה לראשונה לא לעצבן וברדלי וויטפורד ("הבית הלבן") פשוט היה שם. עם גומות. יתכן שהניחוח הברנז'אי והקריצות הפנימיות גרמו לריחוק מול האמריקאי הממוצע, אבל "סטודיו 60" הייתה צריכה לשרוד לפחות עוד עונה.
הו, ברט. הו, ג'מיין. רשת HBO האמריקאית ידעה לזהות נכון את הפוטנציאל של הזוג הקומי-מוזיקלי הניו זילנדי "Flight of the Conchords", ונתנה להם להפוך את המופע המוצלח שלהם לסדרת טלוויזיה. העונה הראשונה, ששודרה ב-2007, נבנתה סביב שירים קיימים של הצמד, ולעונה השנייה ב-2009 הם כבר כתבו אותם במיוחד.
המבקרים אהבו, המעריצים התעלפו והמועמדויות לאמי נערמו. אז איך קרה שהקומדיה הכי טובה שאי פעם נוצרה לא חזרה לעונה שלישית? "משפחה בהפרעה" היא פרס תנחומים מדהים, אבל אם היה אפשר להחליף אותם בעוד קצת משני הגאונים האלה, היינו עושים את זה בלי לחשוב פעמיים.
מבין חמש הסדרות, "תרגיע" של לארי דייויד היא היחידה שעדיין לא בוטלה באופן רשמי. לפני עלייתה של העונה השמינית, שהסתיימה ממש לאחרונה, הרוחות נשבו לכיוון הזה. לארי דייויד לקח חופשה של כמעט שנתיים בין העונה השביעית והשמינית, והשמועות גרסו שהוא ושאר כותבי הסדרה לא חושבים שיש להם עוד חומרים מצחיקים באמתחתם.
ואז שודרה העונה השנייה, והרייטינג הוכיח אחרת. למעשה, בניגוד לסטטיסטיקות הרגילות, מספר הצופים רק עלה מפרק לפרק. גורמים ברשת HBO, המשדרת את הסדרה, אמרו שזו הפעם הראשונה שדייויד לא אומר לאחר סיום עונה שהוא "לא רוצה לעשות את זה שוב לעולם", ולכן הם אופטימיים. גם אנחנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם