יום שני העצוב: על ירידתה של "הקצה"
ההחלטה העגומה של גלגלצ לבטל את קרן האור המוזיקלית שלהם, "הקצה", היא לא פחות משערורייתית

בגטו שהוקצה ל"הקצה" הקפידו נדב רביד וקוואמי (אייל פרידמן), העורכים והמגישים, להרחיב את הספקטרום המוזיקלי של אוהדי המוזיקה, להעשיר את טעמם ולכסות על ערוותה של תחנת האם. כעת הועלם הגטו וצנח העלה.
הגם שהיא אינה התוכנית היחידה שיורדת מהאוויר בעקבות שינוי לוח שידורי הערב של גלגלצ, חסרונה של "הקצה", שתוחלף בעוד מאותו פלייליסט, יורגש יותר מאשר זה של רצועה יומית בעלת תכנים נגישים כמו "סינגלס".
"הקצה" היא שריד אחרון לרדיו שרואה עצמו כשופר תרבותי וכקובע טעם. היא שמרה בקנאות על הגחלת שהדליקו, באותם מסדרונות ממש, יואב קוטנר, מיכל ניב, שרון מולדאבי ועוזי פרויס. היא שכנה בלבבות מאזיניה. גם בעידן שבו האינפורמציה זמינה לכל דורש, למלאכת האיסוף, הסינון, העריכה והתיווך של רביד וקוואמי אין תחליף. עם כל הכבוד לקדמה, מערכת היחסים שהתגבשה בינם ובין הקהל הנאמן היא לא משהו שתוכנה, משוכללת ככל שתהיה, יכולה להשתוות אליו.
גם
כל אלה הופכים את ההחלטה לבטל את "הקצה" לשערורייתית. האם אחוזי ההאזנה בעשר בערב הם עניין כה אקוטי עבור תחנה צבאית? האם שידורה של "הקצה" פעמיים בשבוע למשך שעתיים היה נטל כלכלי בלתי נסבל? האם עידן עמדי הציב תביעה שזה או הוא או ג'יימס מרפי? ואולי בכלל נמאס לגלגלצ שההאשמות על הרס המוזיקה בישראל הופנו בשנתיים האחרונות לערוץ 24 והוחלט להחזיר עטרה ליושנה? שיהיה במזל. המשימה הושלמה.