גרון עמוק: המחלה של אדל היא לא סוף הקריירה שלה
המחלה במיתרי הקול של הזמרת אדל לא חייבת להיות סוף הקריירה שלה. אם שואלים את אהובה עוזרי, אדם וישי לוי, היא יכולה להיות פתיחתו של פרק חדש ומופלא לא פחות
למרות הידיעה המעודדת על השיפור במצבה, נותר עתידה של הזמרת מעורפל, ועדיין לא ברור אם הניתוח ישיב אותה לכושר מלא וליכולות הווקאליות הנדירות שבורכה בהן. כמו כל בעל מקצוע, אובדן היכולת להשתמש בכלי העבודה המרכזי מצריך הסתגלות לתנאים חדשים וליכולות מוגבלות יותר.
"אני זוכרת שאחרי שבישרו לי שלא אוכל לשיר פשוט הלכתי ברחובות ובכיתי", מספרת אהובה עוזרי, ממקרי אובדן הקול הקשים בהיסטוריה של הזמר הישראלי. בשנת 2000 אובחנה עוזרי כחולה בסרטן במיתרי קולה, מחלה שהצריכה את הסרתם. "אם מגדירים אותי כצרודה מדובר במחמאה אדירה בשבילי, כי אין לי בכלל מיתרי קול. כשהודיעו לי בבית החולים שיש לי סרטן, שני דברים היו חשובים לי: שאחיה ושאוכל לדבר. כשהרופאה אישרה שאוכל לחיות ולדבר הודעתי לה שגם אחזור לשיר. פשוט לא הפנמתי את גודל הצרה. לא דמיינתי שלא אוכל לעשות כלום עם הקול שלי".
בעוד המקרה של עוזרי נחשב לאחד הקיצוניים בתחום, אובדן קול בקרב זמרים הוא תופעה שכיחה ואפילו מקובלת. לרובם הטיפול ההולם הוא עבודה מאומצת עם איש מקצוע, שמכוון ומעניק את הידע לשימוש נכון בקולם. "צרידות בקרב כל מי שקולו הוא פרנסתו היא באופן חדמשמעי תוצר של דיבור ושירה לא נכונים", מסבירה רוחל'ה אגמון, מורה לפיתוח קול זה 20
מיתרי הקול הם זוג שרירים סחוסיים, שכדי להפיק צליל עליהם לרעוד. אם בגיטרה או בכינור אנו מרעידים אותם בעזרת מפרט או קשת, בקולנו אנו מרעידים אותם באמצעות הכנסת אוויר. הבעיות מתחילות כאשר רובנו, ומדובר בכ-90 אחוז מהאוכלוסייה, לא מיומנים מספיק בוויסות שליחת האוויר למיתרים, דבר הגורם להפעלת לחץ עליהם ולהימתחותם. במצב זה המיתרים נפתחים, הם מתחילים להתחכך זה בזה ונוצרת בצקת, וזו, כאשר אינה מטופלת, גורמת ליבלות. במקרה שהיבלת נמצאת זמן רב על מיתרי הקול, היא תצריך התערבות של סכין מנתחים. לעתים רבות גם התערבות כירורגית אינה ערובה לחזרה לפורמה.
ישי לוי, מכוכבי הזמר המזרחי, הוא מקרה מקומי מסוג אחר. לוי שילם בקולו על שנים רבות של שימוש באלכוהול ובסמים קשים, עד שלפני כשלוש שנים ביצע את אחד הקאמבקים המרשימים לבמה, לא מעט הודות לעבודתו המשותפת עם המפיק רביב בן מנחם, שהניבה את להיט הענק "ריקוד רומנטי". "מבחינתי אין אמן שנשמע כמו שהוא נשמע לפני 20 שנה. יש אנשים שזה מחמיא להם יותר ויש שזה מחמיא להם פחות", טוען בן מנחם, שעבד שנים רבות עם לוי, חיים משה ואחרים.
מבחינת בן מנחם, חספוס הקול הוא מסממני הגיל ואין לראות בו פגם, אלא בשלות ובגרות אישית מוזיקלית. "עם השנים גון הקול משתנה ומקבל אופי בוגר יותר, וזה דווקא יפה לאמנים שעשו כברת דרך, בהנחה שיש מאחוריהם קריירה מפוארת. גם אם תצחצח את הגרון שלך בשמן מנועים, קשה לשנות את זה. גם העיבודים המוזיקליים משתנים עם השנים. בעבודה המשותפת שלי עם ישי לא עשינו שינוי משמעותי ולא התעסקנו בשאלה אם הוא מסוגל לשיר גבוה כמו פעם או לא. אף אחד לא רוצה להגיע לגיל 50 ולהישמע כמו ילד בן 15, ולישי אני חושב שזה רק מחמיא. אני מברך על גוונים שמשתנים".
לצד לא מעט סיפורים טרגיים ישנם גם זמרים שהפיקו את המיטב מגרונם החרוך. בין שהוא תכונה מולדת ובין שהוא תוצר של השחתה רבת שנים, יש שרואים בצרידות כסממן לחספוס חיוני. זמרים כמו בוב דילן, מריאן פיית'פול, לאונרד כהן ורוד סטיוארט ניצלו את הצרידות והתאימו לה את ההגשה ואת הסגנון המוזיקלי, שלא לדבר על שלום חנוך. לא לחינם נחשב "טיים אאוט אוף מיינד", שבו נשמע קולו של דילן שבור מתמיד, לאחת מפסגות היצירה שלו, וגם אצל כהן תרמו העומק והעישון רבות לסינתזה בין הטקסטים הפיוטיים להגשה יוצאת הדופן שלו.
"כשהתחלתי לעבוד כבר היו זמרים כמו ספרינגסטין ובריאן אדמס, אבל בסביבה ישראלית זה היה די תקדימי", אומר אדם, אחד הקולות המזוהים ביותר במוזיקה הישראלית. אם מדובר בשירי פופ, בפרסומת, בדיבוב או במתן כתובת לנהג מונית, הוא מודע ליתרונות שבצרידות. "אנשי מקצוע אהבו את זה, ואלה שעבדו איתי ביקשו ממני להפסיק לנסות לא להיות צרוד. עם השנים הבנתי שצריך למצוא דרך לעדן את הצרידות הזאת, אבל בכל מקרה אני לא חושב שמנעד או רוחב קול זה באמת מה שזמר צריך כדי להצליח או כדי לרגש. אני מעריץ נלהב של השירה של יוסי בנאי, ואתה לא יכול לקרוא לו זמר לפי אמות המידה הסטנדרטיות. זמר אצלי, בהנחה שהוא לא פועל בעולם האופרה, לא נמדד בהכרח לפי גוון, רוחב או היכולות הטכניות של הקול שלו".
אדל יכולה לשאוב מהנתונים האלה עידוד, בעיקר משום שחלק ניכר מהאהדה אליה טמון לא רק בגרונה, אלא גם בכוונות שהוא משדר. מגבלותיה הווקאליות עשויות לחלץ ממנה איכויות חבויות שיתבטאו גם בעומק ובכתיבה שטרם השתקפו ביצירתה הנוכחית. "היום אני לא רק שרה. אני גם כותבת, מלחינה ומעבדת", מתגאה עוזרי. "הכל אני עושה, אבל השירה היא המנוע של הלב שלי. אין לי אותו הקול שהיה לי, אבל בהופעות אני רואה שהקהל מתרגש וזה בשבילי עולם ומלואו. לפעמים כשאני שרה אני מרגשת אפילו את עצמי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם