אהרון הקדוש: דודו אהרון אוהב את כווולם
כולם אוהבים את דודו אהרון. הקהל של אייל גולן (הופיע אצלו בבר מצווה) והמאזינים של אליקו (עשרות מסרונים ביום). הגרושות מהמועדון, שמפרגנות לו גם בלי הסקס אפיל. והצופים של "לה לה לנד", שבטח יודעים שהשחצנות הייתה בצחוקים, הכי בקטע טוב. דודו ("אני כמו מנצ'סטר יונייטד") אהרון מוציא אלבום חדש, ועורך סיכום ביניים: נכון לכרגע, אפס טעויות
קשה לא להתרשם מכך ששמו של דודו אהרון לא נקשר באף מלחמה אזורית, בניגוד לרווח בשוק הים תיכוני. נראה כי אהרון הצליח להישאר ביחסים טובים עם כולם; הוא אפילו מצליח לתחזק חברות במקביל עם גורמים בתעשייה שהפכו לאויבים, כמו אייל גולן ואליקו. גם שום פרשייה דרמטית לא נקשרה בו - יעקב איילון לא הכריז מעולם "הזמר דודו אהרון חשוד בהעלמות מס" - וזה כבר ממש פלא. כולם אוהבים את דודו. אם ממש מתעקשים, בכל זאת נרשמה עקיצה קטנה לעברו, גם אם לא הידרדרה לכדי סכסוך ממש. בראיון ל"מעריב" לפני שנה אמר שלומי סרנגה כי דודו אהרון ומשה פרץ הם "לא זמרים מזרחיים". אהרון מגיב בספורט-אלגנט: "כל אחד זכותו להגיד מה שהוא חושב. אני אחד שבאמת ינק את המוזיקה המזרחית מגיל קטן, ולא צריך להוכיח לאף אחד אם אני זמר מזרחי ועל מה גדלתי".
אולי האלבום החדש של אהרון, שיוצא בימים אלה לחנויות, יגרום לסרנגה לשקול את דבריו מחדש. לאחר שהתקרב למיינסטרים המוזיקלי, באלבום האולפן הרביעי שלו מפתיע אהרון וחוזר למוזיקה מזרחית הארד קורית. האלבום נקרא בשם הלהיט האחרון שלו, "אין כמו אהבה". אהרון , שניחן בחוש מסוים לזיהוי טרנדים במוזיקה המסתלסלת ממש עם תחילת התהוותם (ע"ע טרנד המוזיקה הבולגרית), מצביע כנראה בשיר זה ובאחרים באלבום החדש על הטרנד הבא במוזיקה הים תיכונית: שובו של הרטרו.
"אני מרגיש שהנשמה שלי הייתה צריכה לחיות בשנות השבעים", אומר אהרון, ונזכר בחנות הקסטות של ארמונד ברחובות, שאליה נהג ללכת עם אביו בילדותו. "הכל היה מסודר בשורות: זהר ארגוב, אלי לוזון, חיים משה", הוא משחזר. "אבא לקח אותי בשישי, ואמר: תוריד את כל השורה של זהר ארגוב. חזרתי הביתה, ננעלתי בחדר, הרצתי כל קסטה לאחור. שמעתי את כל השירים, כתבתי במחברת, למדתי, כאילו זה שיעורי בית. ועד שלא למדתי לסלסל כמו זוהר לא עזבתי את השיר. אחר כך הדבקתי סלוטייפ בצד הקסטה כדי שאוכל להעתיק אותה. גדלתי על השירים של זהר, לא היה עוד זמר כזה. לשמוע שירים כמו 'ילדתי' ו'עד מתי אלוהי' של זוהר מרגש אותי מאוד, למקומות כאלה אני רוצה להגיע. ובאלבום החדש הנשמה שלי סוף סוף יוצאת החוצה".
אם הלב שלך נמצא בשנות השבעים והשמונים, עם ארגוב, מדינה, הסלסולים העגולים והשירים הפחות תוקפניים ופחות מהירים ממה שמקובל היום, יכול להיות שהשירים שלך עד כה נועדו פשוט רק לרצות את הקהל?
"תראה, גם אני הייתי חלק מכל ההיסחפות הזאת במוזיקה הים תיכונית, של להוציא שיר חדש כל חודש וחצי. זה נבע גם מקיסריה והיכל נוקיה, התחושה היא שאם אתה לא מוציא שיר כל חודשיים, אז נעלמת. אבל היום אני מרגיש שזה כבר לא נכון לי. הייתי שמח להוציא שירים יותר ארוכים ובתדירות יותר נמוכה. מתאים לי להוציא שיר פעם בארבעה חודשים, ואני מקווה שאעמוד בזה בעזרת השם. עברתי סוג של תהליך, של התבגרות נפשית. בכלל, הכל חוזר למקומו הטבעי במוזיקה המזרחית. זה לא שהיא בירידה, כמו
וכך, בעוד בשנה שעברה אביהו מדינה דיבר עם אהרון, הביע אכזבה מהטקסטים שלו והפציר בו "דודו, תעשה משהו רציני", באחרונה אהרון קיבל שיחת טלפון נוספת ממדינה, שונה לגמרי. "הוא אמר לי 'התרגשתי לשמוע את השיר "אמא יקרה", אני גאה בך שהחזרת עטרה ליושנה. לא ידעתי שהנשמה הזאת קיימת בך. כל הדרכים שלך מראות זהר ארגוב, חוץ מהקטע של הסמים'".
בחודש שעבר נפתח מחדש המועדון המזרחי "הפלקה" המיתולוגי, לאחר כשנה שהיה סגור. באותו סוף שבוע פתח אהרון את סיבוב הופעות החורף שלו; ובכל זאת העדיף לקיים את ההופעה במועדון אחר, חדש ו"אשכנזי" יותר, "רדינג 3" בנמל תל אביב.
את המועדון גודש קהל רב ונאמן, ואפילו תיירת אחת וסבתא פולנייה. ארבע גרושות נאות נכנסות. "דודו חמוד, עושה שמח, אבל אנחנו לא נמסור לו את הטלפון שלנו בסוף ההופעה, אין לו סקס אפיל כמו לאייל גולן", הן מודיעות.
"המעריצות שלי הן יותר מעריכות מאשר מעריצות", אומר אהרון מאוחר יותר. "זה לכל החיים. זה לא מעריצה מתלהבת. תראה, דווקא יש מעריצות שחושבות שאני חתיך הורס. אני לא חושב שאני כזה. חבר שלי אומר שהכוכבות מחתכת. אם הייתי רוצה לשדר סקס אפיל, הייתי משדר את זה. אבל זה לא אני".
נראה כי הקהל הגברי נלהב יותר. "דודו מדבר לכל העם", אומר אבי אוחנה, ספר מאשקלון. "השירים שלו הם טרנדיים, נכנסים מהר לראש, ויוצאים מהר מהראש". יניב גואטה מספר שהוא מוקסם מ"הענווה והשקט" של אהרון. ואורי משיח מסכם: "יש קונצנזוס סביבו. הוא כמו קבוצת הכדורגל שכולם אוהבים לאהוב, כמו בני יהודה".
שבעה נגנים וזמרת ליווי על הבמה. ההופעה מתחילה בתנופה. בלי לגרוע מההופעות הבומבסטיות של אהרון בקיסריה ובהיכל נוקיה, התחושה היא שאהרון במיטבו במועדונים האינטימיים ("כמה שיותר מצומצם יותר כיף", הוא אומר על הבמה). ניכר שעם השנים השתבח הפלרטוט שלו עם הקהל. "באתי מקריית עקרון, ההצלחה סובבה אותי, אז עברתי לעיר הגדולה רחובות", הוא זורק לקהל. באחד משיאי הערב הוא מעלה לבמה את חיים משה, שמאלתר על הבמה "דודו המלך" באינטרו של "הקולות של פיראוס", שהם מבצעים יחדיו. "רעדו לי הברכיים מרוב התרגשות", יאמר אהרון בהמשך.
וכמיטב המסורת של הופעותיו, יש גם הצעת נישואין על הבמה. כן, דודו אהרון מלווה זוגות אוהבים לאורך כל הדרך. משלב ההצעה על הבמה שלו, ועד ערב החופה עם הופעה שלו.
אהרון, שיחגוג החודש 27, נולד בשם דוד הרון בקריית עקרון. הוא בן הזקונים של ציפורה, עובדת ניקיון בבית החולים קפלן, ומשה, לשעבר עובד בזק, ויש לו שתי אחיות גדולות. צעדיו הראשונים בתחום היו, כמקובל, בבית הכנסת המקומי; בגיל 17 נסע בשני אוטובוסים למועדון הפלקה בתל אביב, כדי להשתתף בתחרות כישרונות צעירים. הוא גם השתתף בתוכנית "המלך הבא", ששודרה בערוץ "בריזה", באותה עונה עם נינט טייב.
בצבא שירת בלהקת משמר הגבול, ובמקביל החל להופיע במועדון "האדום 6", שם יהפוך לזמר הבית. מנהל המקום, אייל מלכא, היה למנהלו האישי. ב-2007 הוציא את אלבומו הראשון מתוך ארבעה, שהפכו אותו לאחד הכוכבים הגדולים של המוזיקה הים תיכונית. בשנה שעברה נבחר לזמר השנה של רשת ג' וערוץ 24. רבים משיריו, שעל רובם הוא חתום כיוצר, הפכו להיטים - בהם "הכל זה מלמעלה", "תגידו לה", " לא דומה" ו"כסף ואלכוהול" (וגם כתב להיטים לכוכבים אחרים), חרך את מצעדי ההורדות בסלולר והעפיל למיליוני צפיות ביוטיוב. נוסף על כך, הוא כבש בהופעותיו שלוש מהזירות היוקרתיות ביותר להופעות בישראל: מגרשי הבית של התזמורת הפילהרמונית, של שלמה ארצי ושל מכבי תל אביב.
כשהופיע בהיכל התרבות, רבים זקפו גבה: טענו ששני אלבומים הם רקורד דל מדי להגיע איתו להיכל התרבות. עלו גם טענות על כרטיסים רבים שחולקו בחינם. בדיעבד, היכל התרבות היה מקפצה מוצלחת לקיסריה ונוקיה.
והנה עוד נתון שממחיש את מידת הצלחתו: בחודש שעבר, בשבוע שבו יצא הסינגל "אין כמו אהבה", דורג אהרון במקום הראשון במצעד האמנים הישראלים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו בארץ, על פי נתוני ההשמעה השבועיים של "מדיה פורסט". הוא השאיר מאחוריו את משה פרץ במקום השני, את שלמה ארצי במקום השלישי ואת אריק איינשטיין ברביעי.
שירים רבים של אהרון עוסקים במערכות יחסים, ואפשר למצוא קווי דמיון ביניהם, נאמר זאת כך. אני מביט ברשימת השירים שביצע בהופעתו ב"רדינג 3", ומשתעשע מכך שאפשר בקלות לחבר שיר חדש שמורכב משמות ארבעת השירים הפותחים שאהרון ביצע במופע, לפי סדר הופעתם: "את אשתי/ איתך זה לעולם/ היחידה שלי/ כמה אושר".
לאהרון עצמו יש חברה, יסמין, בת 25, בעלת תואר שני במינהל עסקים, שעובדת בבנק הפועלים. הם יחד מאז נעוריהם, כבר עשר שנים, עם כמה תקופות שבהן "לקחו פסק זמן". באלבום החדש מופיע שיר שכתב בעקבות חזרתם זו לחיק זה בתום אחד מאותם פסקי זמן, בתחילת השנה: "תודה לאל שיש אותך, מבטיח לך לשמור עלינו, כל מה ששלי שלך, אל תדאגי לגורלנו", הוא שר.
"בהתחלה היינו רק אני ויסמין, פתאום דודו של כולם, והיא לקחה את זה בהדרגה", הוא אומר. "היא לא מספרת לאנשים שהיא בת זוג שלי. יש כמה אנשים שעובדים איתה שלא יודעים על הקשר בינינו", הוא אומר. לפתע נמרח על פרצופו חיוך של דמות מסרט מצויר: "שלשום נשארתי לישון אצל ההורים שלי. כל שבת אני אצל אמא ואבא, זה פק"ל. בדיוק בשתיים בלילה התעוררתי, ושמעתי את אבא שלי בחדר השינה אומר לאמא שלי: 'סליחה, את לקחת לי את הכרית'. זה יפה לראות את האהבה והכבוד ביניהם גם אחרי כל כך הרבה שנים. במהלך הופעה שלי, שאליה הגיעה גם יסמין, סיפרתי את הסיפור ואמרתי לה: אני מאחל לעצמנו שעוד 40-30 שנה אני גם אגיד לך כשאתעורר בשתיים בלילה: 'סליחה, את לקחת לי את הכרית'".
הראיון נערך בביתו של אהרון, בקומה ה-11 של מגדל מגורים ברחובות. הוא גר שם לבדו, יסמין עדיין עם הוריה בגדרה. "היא באה מבית מסורתי-דתי, ואנחנו מחכים עד אחרי החתונה כדי לעבור לגור יחד", הוא אומר. אמנם אין זכר לחברתו בבית, אבל יש הרבה אגו של דודו אהרון. ליד מסך ה-HD הענקי בסלון מונחת כרית בצורת לב שקיבל ממעריצה: "בטוב וברע אני ימשיך לאהוב", כתוב שם (הטעות במקור). יש גם ציור של דודו שקיבל ממעריץ מלוס אנג'לס, מזווית שמחמיאה לאפו. ואלבומי זהב, כמובן.
ואז אהרון לוקח אותי אל הארון. חצי מהמלתחה בצבע שחור, ואת כל הבגדים קיפל בקפידה. יש לו פטיש לקיפול, הוא אומר. במסדרון אנחנו עוברים ליד פוסטר של ויקטוריה פרנסס של שתי נשים מתנשקות. "הזמנים השתנו, ואם יהיו זמר או זמרת מזרחיים שייצאו מהארון, ואני מאמין שמישהו ייצא בסופו של דבר, הוא יתקבל באהבה", אומר אהרון.
השנה הפתיע אהרון רבים כשהשתתף בתוכנית הריאליטי "לה לה לנד". כמי שנמצא בנקודת שיא בקריירה שלו, הוא לקח את הסיכון הכי גדול כשבחר להשתתף בתוכנית שבה זמרים מזרחיים מנסים לכבוש את אמריקה. "יש שיר לדני סנדרסון, 'הולכים אל הלא נודע'", אומר אהרון. "אני הלכתי אל הלא נודע הזה, אני אוהב ריגושים. באתי לחופש, להתפרק. רציתי שהמעריצים שלי יכירו אותי יותר מחיי היומיום".
ואולי הייתה סיבה נוספת להשתתפותו בתוכנית, מלבד הצורך בפורקן אקזוטי: אמו של אהרון אמרה בטלוויזיה כי שילמו לאהרון מיליון שקל בעבור השתתפותו. "לאמא שלי יש חוש הומור", הוא אומר בתגובה.
כך או כך, התוכנית הפכה לסנסציה, בין השאר בזכות שיבושי הלשון של המשתתפים. בין פניניו של אהרון בתוכנית: "לשני הצדדים יש מטבע", "אתי לקחה את ההגה למושכות" ו-"I want to sing a sing".
אז אתה לא שחצן?
"אנשים לא הבינו את הצחוק שלי שם. זה קטע של הומור אצלנו בחבר'ה. כשזכיתי בזמר השנה, כשהחברים שלי אמרו לי: אתה בא לשחק כדורגל, דודו? בתור קטע של סתלבט, אמרתי להם: 'הלו, לא דודו, אני מבקש לקרוא לי זמר השנה'. יכול להיות שטעיתי כי לא עשיתי את המעבר הזה מדיבור של צחוק בין חבר'ה לדיבור בטלוויזיה. אנשים לא הבינו את זה. ההפקה לא הבהירה שזאת בדיחה שלי.
"ב'לה לה לנד' יש קטע שציטטתי מהסרט 'זהר' שנעשה על זהר ארגוב, סרט שאני חולה עליו: 'מלך צריך לגור בארמון, ורצוי שליד הארמון תעמוד מרכבה עם מנוע 8 צילינדר'. זה נאמר בצחוק, אבל אולי לא הובן ככה. בסדרה קיבלתי את הסוויטה. בוא נבהיר את הדברים: אני לא רציתי סוויטה, לא ביקשתי סוויטה, זה הכל ההפקה. רציתי לישון עם עוד אנשים בחדר, מבחינתי לישון אפילו בסלון".
אז למה הסכמת לישון בחדר הזה?
"כי ידעתי שזאת תוכנית טלוויזיה, ויש בה דברים מתוסרטים. אני יכול להגיד לך שהיו ים דברים שאמרו לי לעשות ולא הסכמתי. סתם לדוגמה, אמרו לי ללכת עם סוכן נדל"ן לראות בתים ששווים כמה מיליוני שקלים, כאילו שאני מעוניין לרכוש אותם. לא רציתי לנקר עיניים. ידעתי שזה יוציא אותי לא טוב. קח לדוגמה גם את המשפטים שאמרתי בתוכנית. באתי כולי עייף ומרוט אחרי יום צילומים, ולפעמים משפטים השתרבבו לי. אז אתה יודע, הם לקחו כמה משפטים ועשו מזה מיש-מש. כל מיני משפטים שפתאום התהפכו לי מעייפות, בלהט הדיבור. יכול להיות שבעריכה הדגישו את זה. דברי יצאו מהקשרם."
ב"לה לה לנד" התגלה אהרון כחקיין טוב של כוכבים אחרים מהז'אנר, בהם יואב יצחק, סגיב כהן, זאב נחמה, איציק קלה ושלומי שבת. הנשמות הטובות, אני אומר לו, אומרות עליך שגם במוזיקה שלך אתה סוג של חקיין. בתחילת הדרך נשמעת כמו חיקוי של אייל גולן, היום אתה מחקה את זהר ארגוב, ולא ברור מה הקול הייחודי שלך.
"אני לא חושב כך", הוא אומר. "כמובן שבהתחלה הקול שלי היה מאוד דומה לאייל גולן. אבל לאט לאט קיבלתי את הזהות שלי. אני יכול להגיד לך שאייל עצמו סיפר לי שבהתחלה הוא היה נשמע למעריצים שלו כמו ישי לוי. ברוך השם, יש לי את הזהות המוזיקלית שלי, שומעים תו משיר וישר יודעים שהוא שלי. אתה יודע, תמיד יהיו את הציניקנים שיגידו כל מיני דברים. במדינה שלנו קשה לאנשים לראות בנאדם שמצליח. אבל אני לא מתרגש כבר מביקורות ".
הוא מגדיר את עצמו כ"חבר טוב-טוב" של אליקו ואייל גולן, אך מדגיש שאינו צד בסכסוך המתוקשר (לפי הפרסומים, גולן סירב לבקשתו של אליקו להעביר ברדיו לב המדינה הופעה שלו; בתגובה אליקו החרים את גולן, ושלח לו את הדיסקים שלו בצירוף בלון שעליו נכתב "זה סופו של כל בלון"). עם אליקו הוא "מסתמס עשרות פעמים ביום ומתייעץ איתו לגבי שירים", זוכה ממנו לפרגון רב בהשמעות עוד מתחילת דרכו ואפילו כתב לו שיר; ואילו אייל גולן הופיע בבר מצווה של אהרון, והשיר הראשון שאהרון ביצע בהופעת הבכורה בחייו במועדון מזרחי, היה שיר של גולן. "אני לא רוצה להיכנס לזה, כי זה לא מענייני, אני בסדר עם כולם, ברוך השם, חבר של כולם", אומר אהרון.
נראה לך לגיטימי שאליקו מחרים אמנים - בעבר את שותפך ליצירת לא מעט להיטים משה פרץ, ולאחרונה את אלילך אייל גולן?
"אני לא רוצה להיכנס לזה".
בפעם הבאה שאליקו יבקש לשדר הופעה שלך או כל בקשה אחרת, לא תפחד להגיד לו לא, מחשש להיות מוחרם?
"לא אפחד ולא אחשוש מנקמה ומשום דבר. אני חושש רק מהקדוש ברוך הוא. ברוך השם יש לי את המנהל שלי, שהוא מטפל בעניינים שלי, וכולם מכבדים אותו, והוא מחזיר כבוד. תבוא באהבה, תקבל אהבה כפליים. זה המוטו בחיים שלי".
ואם כבר משה פרץ, כאמור שותפו של אהרון לכמה וכמה הצלחות ומי ששמו נזכר עם שמו של אהרון כמעט בנשימה אחת - בתעשייה, אני אומר לאהרון, אומרים שהחיבור שלך למוזיקה מזרחית בא ממקום יותר אותנטי מאשר זה של משה פרץ. "נכון, אני יותר אותנטי ממשה", אומר אהרון. "אני יותר התבייתתי על המוזיקה הים תיכונית, על השורשים שלה. אבל תשמע, לא הרבה יודעים שאם תשים את משה בחאפלה, הוא כן ישיר שירים של אלי לוזון, הוא כן אוהב את זה וכן גדל על זה. אבל הוא התפתח גם לסגנונות אחרים".
אילו טעויות עשית בקריירה?
"אני עומד על אפס טעויות בקריירה".
איזה שיר החמצת בקריירה שלך?
"אני לא יודע אם אני קורא לזה החמצה, אבל כשהייתי בתחילת הקריירה יוסי בן-דוד הציע לי את 'הוזה אותך מולי'. ידעתי שזה יהיה להיט, אבל יכול להיות שאם הייתי שר אותו זה לא היה נהפך לכזה להיט גדול, כי באותו זמן עוד לא הייתי מוכר, ואני לא אייל גולן שעשה מהשיר הזה מפלצת. אומרים שהכל משמים, כל שיר בסוף הולך לבעליו. הכל מלמעלה".
אם היית קבוצת כדורגל, איזו קבוצת כדורגל היית?
"אני לא רוצה לצאת שחצן, אבל נראה לי שמנצ'סטר יונייטד. כי זאת קבוצה שמושכת קהל כל הזמן, וגם מי ששונא אותה צופה בה".
עם איזה מוצר מרצ'נדייז אתה מפנטז למתג את עצמך?
"בובה כמו שהוציאה שרית חדד פחות מדברת אלי. אני פחות בקטע של החומריות הזאת. הוצאנו אפליקציה לאייפון של שעון מעורר של דודו אהרון. הכי הייתי רוצה שיהיה שוקולד דודו אהרון".
מה המנהג המשונה ביותר שלך בזמן הנסיעות להופעות?
"יש לי שריטה בזמן הנסיעות הארוכות, לעשות שיחות ועידה עם חבר שלי ועוד אדם שהוא לא מכיר. כל אחד בטוח שהשני התקשר אליו, והם מתחילים לריב ביניהם ולקלל אחד את השני. זה מין תכסיס כזה שהמצאתי. אני ליצן. צחוקים".
ומה הלאה?
"יכול להיות שאני אעשה שיר רוק או פאנקי. הייתי רוצה לשתף פעולה עם עידן רייכל. הייתי בהופעה של רייכל, דיברנו אחר כך בטלפון, אני מלחין, הוא מלחין, אמרנו בוא ניפגש, נראה מה יהיה. בינתיים זה עוד לא קרה. אני בעד שילובים, כמו שעשו ארקדי דוכין ואייל גולן. ויש לי עוד חלום. אני רוצה לעשות מופע, בעזרת השם עוד שנה, שבו 500 האנשים בקהל לא מכירים אף שיר שאבצע. כמובן שזה מתאים יותר למקום כמו מועדון רדינג 3 מאשר לקיסריה או נוקיה. הקהל לא יכיר שום שיר מהאלבום החדש, ויהיו גם שירים שלא נכנסו לאלבום, לראות איך הקהל יגיב. זה מגרה אותי".
סטיילינג: גילי אלגבי, ביגוד: הוניגמן מאן, מנגו מאן, ברברי, גוצ'י, אמור גברים, אלדו. חמסה באדיבות "ליה שוקולד גורמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם