איזה קונספט: איך האלבום החדש של הרוטס?
למרות שאופן צריכת המוזיקה ההולך ומשתנה לא מצדיק יותר אלבומי קונספט, הם עדיין קיימים. האלבום החדש של הרוטס הוא כזה, ולמרות שהוא עומד בסטנדרטים של הלהקה האגדית, יש לו גם רגעים לא קוהרנטיים
הרוטס, ''Undun'', הליקון
לאחרונה הפך אלבום הקונספט לחותמת של איכות ורצינות גם לאלבומים המקושקשים ביותר, כשמעטים האקטים המוזיקליים שמזהים בדיוק את המקום בו השאפתנות הופכת ליומרה נטולת גיבוי. החשש הגדול שליווה את "Undun", אלבום הקונספט החדש של הרוטס, הוא מחוסר יכולתו של אחד ההרכבים החשובים ביותר בהיפ-הופ (או אלטרנטיב היפ-הופ, אם תרצו) לעמוד בהייפ ובסטנדרטים שהורגלנו אליהם מהחבורה הוותיקה. אחרי "Game Theory" החברתי מ-2006, "Rising Down" המצוין מ-2008 ואווירת "תראו איזה אורחים הבאנו!" של "How I Got Over" מ-2010, המחשבה על הרוטס מסתבכים בכוונות של עצמם לא הייתה קלה לעיכול.
סיפור המסגרת של האלבום החדש נע סביב ציר חייו של רדפורד סטיבנס, דמות ניו יורקית בדיונית המסמלת את הבטן התחתונה של חיי הכרך. סטיבנס נולד בתחילת שנות השבעים באמריקה ומת באורח טראגי בשנה האחרונה למאה ה-20, בדיוק בנקודה בה נולד האלבום. בשלב זה מתחילים אנשי הרוטס לפזר את הצד שלהם בסיפור של אותו רדפורד מדומיין, איש איש וזוויתו הוא.
כל אחד מחברי ההרכב משליך את שעבר בחייו האישיים על אותה דמות, שכמו במשחק הילדים בו כל אדם מוסיף שורה משלו לשורת חברו עד ליצירת סיפור צבעוני, מגוון ולא תמיד קוהרנטי, מקבלת לבסוף נופך כמעט מיתי. נתוני הפתיחה של האלבום, שכללו הקלטה של אמן האוונגרד סופיאן סטיבנס, רפרנסים ליריים לביטלס וללד זפלין, כמו גם אפליקציה עתירת קטעי וידאו וראיונות עם משפחתו, חבריו ואפילו מוריו של סטיבנס הבדיוני, כמעט והפכו את "Undun" ליצירה מבוססת גימיק בלבד.
גם קטע כמו "Tip The Scale" לא מראה התקדמות למקום מעניין במיוחד, למרות התארחותו של דייס רו והדמיון ל-"Woman" של ננה צ'רי. אבל שלושת אלה בודאי אינם מייצגים את האלבום, שבמונחי פלואו לבטח יחשב האיטי והקליל מבין אלבומי
"איבדתי שעות שינה רבות לטובת חלומות" הם אומרים ב-"Sleep" הפותח את האלבום, מרצועות האלבום המוצלחות והאווירתיות, המגובה בלופ מדבק. "The Other Side" הוא יריקה מתריסה בפני המוות, משולבת בפזמון יעיל וגם "Kool On" הפאנקי מעיר לחיים את האלבום ומוסיף לו את הסוואגר הייחודי לרוטס, בזכות ריף גיטרה חלקלק.
בסך הכל הרוטס שרדו את מבחן אלבום הקונספט, גם אם לפעמים נדמה שהקטעים קצרים מדי (חלק ניכר מרצועות האלבום לא נמשך למעלה מדקה או שתיים) ושעלילת הסיפור מתקשקשת לה בשלב מסוים, עד לארבעת קטעי הסיום מבוססי הפסנתר וכלי המיתר. אלו מבשרים את סופם של רדפורד ושל האסופה כולה בטון דרמטי, נטול קתרזיס ומאיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם