הפה הגדול: סיכום השבוע באח הגדול
השבוע דיירי האח הגדול הצליחו לעצבן את מיקי לוין, עם יותר מדי הצגות מזוייפות ופחות מדי אקשן

באח הגדול כמו באח הגדול - משתנים דברים כל הזמן. אם לפני שבוע לא חשתי שום אמפתיה כלפי קותי, למרות מחלת הציצים הנדירה והמסתורית ממנה הוא סובל, אמש בשידור דווקא חיבבתי אותו, כי הוא היחיד שהצליח להצחיק אותי בכל הדרמה המזוייפת שהתרחשה בבית האח, כשאמר שעל מקרה כמו של אביב ואביבית אפשר לבקש כסף מביטוח לאומי. מה שהתרחש בבית עם הופעתו של אביב, שאוהב לעקור עצים ולשבור שולחנות, היה המיץ של הזבל במיטבו וסוג של הומור שגורם לך להרגיש חלול מבפנים. בקיצור - לעג לאינטליגנציה.
כולנו כבר השלמנו עם העובדה שהכול משחק למצלמות, אבל לפחות שהמשחק ייראה אמין ולא כמו הצגת סיום של כיתה ח'. הריצה המגוחכת של אביבית בצעדיה הקטנים והמהירים מגבר אחד לשני כשהיא מחרפנת את כולם, יכלה עוד לרדת לי בגרון אילו הייתה בוכה עם דמעות אמיתיות או מפסיקה לשרבט את השפתיים לפוזת נשיקה, לעשות מבט של גרטה גרבו האלוהית ולבדוק במראה איך היא נראית כשהיא אומרת לרגב או ערן (שקותי קורא לו גרב): "אני מתה עליך".
אביב מצדו כביכול נכנס לסטרס והתעצבן וכמה מהדיירים אפילו העלו השערה (בערוץ 20) שהמסכן עלול להזיק לעצמו, אבל הם לא ראו שכאשר הוא איים לעקור את העץ בגינה, הוא שכח שדברים כאלה עושים בטבעיות וספונטניות ולא בודקים אם ניתן לעקור את העץ, כפי שהוא עשה כשמבטו השתהה על העץ לשנייה. מה שהדיירים גם לא ראו היה המבט שעל פניו כשרתח מכעס, שעוד שנייה הוא מתפוצץ מצחוק כמו אותם ילדים שמקבלים תפקיד בהצגה. הייתי יכולה לסלוח לזוג הפאתטי הזה אילו הייתי מגלה שהם תכננו את הכל מראש, עוד לפני שאביבית נכנסה לתוכנית, ושהשם אביב או הריסים המתנופפים הם המצאה של שניהם, כי אז יכולתי לחשוב שיש בהם קורטוב של מקוריות. בכל מקרה, אולי כדאי בעתיד שההפקה תעביר את המועמדים להיכנס לריאליטי הזה, שמזמן הפסיק להיות ריאליטי בעצם היותו משחק והמשתתפים שחקנים, קורס רציני למשחק כדי שלפחות נאמין להם.
ימים קשים עוברים על האח הגדול, אחרי ששלושה משחקניו המשמעותיים - זיוה ברי ודודו - עזבו את הזירה וברוב ייאושו הוא צריך להכניס למגרש שחקן מליגה ו' עם מבט רדוף ופיוזים מבולבלים, שיעשה בלאגן ליומיים כדי להפיח רוח חיים בתוכנית ששום דבר מהותי לא קורה בה. איפה הימים של המלחמה הגדולה בין הפרידמנים והבובלילים או התלקחות היצרים בין דנה רון ופרידה הכט, או העימות החזיתי בין אלירז וסער שיינפין? אפילו מלחמות על התקציב הן עולם הולך ונעלם וחוץ מקים, שגם אותו לא תמיד אפשר להבין ועל מה הוא בדיוק נלחם, השאר גיבורים בגרוש כי הם מרכלים מאחורי גבם של אחרים ומפחדים להגיד להם את האמת בפנים.
מניותיו של תמיר, שהוא אחד הפייבוריטים שלי, היו עולות לאין שיעור אם היה אומר ליוסי בפרצוף שיפסיק לסרס אותו. היכן רגב עם כל ההצהרות על המנהיג שבו והגבר ששובר לבבות נשים? בפועל הוא משקשק מפחד שמא יעמידו אותו להדחה ובמקום לתפוס פיקוד, מאנפף בחשאיות משהו מתחת לשפמו לאוזניהם של תמיר ואיתם אנשי סודו, או ברגעיו הטובים יותר, חושב שהוא שלמה ארצי. שלא לדבר על ערן שנכנס על תקן ביטחוניסט ימני שאמור היה להתעמת עם סער ה"מוסלמי" כפי שקים מכנה אותו, ומפציץ עם הארות מבריקות מהסוג של: "אני ימני אבל גם שמאלני" ואחר כך ממהר למצוא מפלט אצל מכונת הקפה שהפכה לחברתו הטובה.

אפילו יוסי, שמהלך בבית כמו מאדאם של בורדל מהרובע הלטיני בפריז, הפסיק להצחיק ונשמע כמו תקליט שבור. גם קים משחזר את אותן אפיזודות של שחקן
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
