כיסאות מוזיקליים: ב-The Voice מעדיפים צעירים
שלב הדו קרב של The Voice לא הציע חדשנות בתחום הפורמט, אבל עזר לנו לסמן כמה מתמודדים בולטים. בעיקר - אביב גפן
מה נסגר עם הסטיילינג? מתן קלי וקרן אור בדו קרב צילום מסך
אחרי משחק מקדים קצר יחסית של אודישנים עוברת The Voice לשלב הבא - שלב הדו קרב. כל מנטור בוחר שני מתמודדים שנאבקים אחד מול השני באותו שיר. אין כאן חידוש גדול, הרי היינו שם כבר כמה פעמים בריאליטי-כשרונות אחרים. אבל הנה הזדמנות לענות על כמה שאלות הקשורות לליבת הליהוק והנרטיב של העונה הנוכחית:
המנטורים. לראשונה אנחנו רואים את המנטורים מבצעים את העבודה לשמה התכנסו - להצטלם לצד המתמודדים. סצנות בחירת המתמודדים, הלבטים, האימונים, צילומי הקרובים המלווים וגם הדואט עצמו צפויים עד בלי די. שרית חדד מאכזבת כאשר היא מביאה את חן גואטה ומתן שמר לאורגיית סלסולים צפויה עד בלי די, שלומי שבת קנה אותי כשאמר שקשה לו עם פרידות, רמי תועד בסצנות בסגנון אלון גל עם טיפים לחיים. ואביב גפן? הוא כרגיל הרבה יותר פרפורמר מאשר מנטור. לא שווה לשלב אותו במתמודדים וזהו?
סיון טלמור. מנצחת את ענבל גרשקוביץ בדו קרב עם Imagine של ג'ון לנון. זה היה קרב של שטאנץ זעקות קולי סטנדרטי לחלוטין שהיה יכול להגיע עד ניצנים בין פרפורמריות שמתאימות יותר לקפה ביאליק. זה היה גם קרב של גילאים: סיון בת ה-25 מול ענבל בת ה-33 שהיא כבר אם ומנסה לפצוח בקריירה חדשה. אביב בחר בסוף בסיון וסימן את הדרך: The Voice נוטה לוותר על הבגרות לטובת הצעירים, היא מעדיפה לקחת כוכבים שאפשר להסיע לעולם התמלוגים בלי שישאירו בייביסיטר בבית.
קרן אור. ניצחה את מתן קלי בדו קרב עם השיר "זן נדיר" בנבחרת של רמי. מסתמנת כסיפור עם קול חזק שילווה את התוכנית עוד בהמשך. הסיפור של קרן, בת להורים חרשים שלא שמעו אותה מעולם, הוא חומר שיכול להגיע לפחות עד חצי הגמר.
תזהרי, מאחורייך. סיון טלמור וענבל גרשקוביץ צילום מסך
לבטים. זה נכון שהסיפור הוא הבחירה בין המתמודדים וזה נכון שלפעמים אפילו לנו קשה לבחור בבית בין מלפפון לעגבנייה, אבל האם באמת יש צורך בהתנשפויות הייסורים של המנטורים? כמה פעמים אפשר להגיד במהלך תוכנית אחת כי מדובר ב"החלטה קשה" וש"חבל שצריך לבחור רק אחד"? נכון, זה באמת חבל. אבל עוד יותר חבל שלא נותנים לצופים להבין את מה שאפשר להבין מהפריים עצמו ושיש התעקשות לתת לנו פרשנות בלתי פוסקת לסיפור הדו קרב.
אורית שלום. עוד סיפור חזק שסביר להניח שילווה אותנו הלאה - זמרת הליווי השאפתנית של שלומי שבת מהנבחרת של רמי שניצחה את אמרי זיו. האמת שכשעוצמים עיניים היא ממש נשמעת כמו שירי מימון, אבל בכל זאת מדובר במתמודדת שיכולה להגיע רחוק, גם אם השיר הזה נשמע לנו מוכר. בדו קרב
של השניים הם התבקשו לשיר את "פרפרים לבנים". מדובר בשיר זרעי אהבה ראשונית תשוקתית שהפך אצל השניים לשיר שיכול לייצג את קרואטיה באירוויזיון 2015 - סרעפת חזקה בשילוב ווסטים תואמים. בסוף אמרי גמר בחוץ ואורית, כאמור, הביאה שלום עולמי. היא עוד תשוב.
חולשה זמנית. שלב הדו קרב מסתמן כאחד החלקים הפחות חזקים של הפורמט וכקטע קישור שיוביל אותנו למחוזות ההופעות החיות והאמיתיות. אם בשלב האודישנים התלוננו על נטייה חזקה לרפטטיביות פה מדובר ממש בלקט צפוי וידוע מראש. הציפייה לשלב ההופעות החיות לא מעולם לא הייתה גדולה יותר.
שווה ציטוט: "מור גרמה לי להקשיב סוף סוף למילים של השיר הזה" ("גיבור גדול" של סי היימן). שרית חדד מגלה את שנות ה-80 מחדש והכל בשידור חי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם