המיוחד: זאב טנא נמצא בשוליים ובמיינסטרים בו זמנית
זאב טנא לא משלה את עצמו. מכיוון שהמוזיקה לא מפרנסת אותו, הוא מטפח קריירת משחק לצד רשת הנקניקיות שבבעלותו. איך זה מסתדר? "נקניקיה היא גם סוג של אמנות"
אתה חושב להתרחב לתחום המשחק באופן קבוע?
"אני מאמין שכן, אבל אני עדיין רואה את המוזיקה בתור מרכז העשייה שלי, בעיקר כתיבה. אני פחות מוזיקאי ויותר כותב. הייחוד שלי, איך שאני רואה את זה לפחות, הוא בדרך בה אני מבצע את הדברים, האקספרסיביות, והכתיבה היא בעצם הכוח המניע שלי. אני לא מתכוון ולא חושב שזה ישתנה, אני חושב שזה רק מוסיף. לא אתלה באילנות גבוהים, אבל זה משהו כמו טום ווייטס נניח, או או אפילו בוב דילן, שהופיעו בקולנוע אבל זה לא ה'מיין אישיו' שלהם. אני יכול לככב בסרט אבל עדיין הקטע שלי יהיה הדיסק שאוציא".
יש דיסוננס מעניין בין הפעילות שלך בשולי עולם המוזיקה לבין ההופעה שלך בפריים טיים של ערוץ 2.
"ברגע שבן אדם מוציא דיסקים ושר ומופיע אין לו באמת רצון להשאר בצד. יש לו רצון להגיע לאיזשהו קהל רחב, למרכז הבמה. אני בהחלט בעניין של להרחיב את היריעה כל הזמן ולהחשף לכמה שיותר אנשים, כי אני חושב שמגיע להרבה אנשים לשמוע אותי".
בעבר העדת, וגם הוכחת באלבום "חדר", שאתה מעדיף אותנטיות ואפילו חוסר תכנון. עולם המשחק דווקא מאוד מתוכנן ומוקפד.
"נכון, אבל עדיין – הכלים שאתה מביא זה מה שקובע. אני מרגיש שיש בתוכי, בזכות המוזיקה והגישה אליה, המון חופש פעולה כמבצע, והחופש הזה, אני לוקח אותו גם בתוך הדמות. אני חושב שזו גם הסיבה שמלהקים אותי בינתיים לתפקידים האלה, שיש בהם קצת מופרעות. גם שיחקתי בתיאטרון וכבר הספקתי לשחק בהצגה שקראו לה 'מקס ומוריס' שישי קרני ביים. גילמתי בה את תפקיד המספר. אבל אני מתחבר לקולנוע וטלוויזיה יותר מאשר לתיאטרון, משום מה. בתיאטרון הרגשתי מעט מוגבל אבל דווקא בקולנוע אני מרגיש שאני יכול לעשות טייק כזה ולהתחבר לדמות. יש לי את החופש הפנימי שהמוזיקה הקנתה לי להביע דברים, להגיע למקומות".
ספר לי קצת על הדמות שלך ב"המיוחדת".
"הדמות שאני מגלם היא של דורון רפאלי, אח של גיורא שמגולם על ידי צחי גראד. גיורא חשוד ברצח ואני אח שלו, סוג של הומלס פחות או יותר, בניגוד לאח המצליח. אני משחק את האח הלא מוצלח שבעצם מאוד קשור, שפוט ומעריץ את אחיו. אני נחקר שם, אבל באמת שאני לא יכול להוסיף הרבה".
זו לא תהיה שיחה עם זאב טנא אם בשלב מסוים לא יעלה עניין הנקניקיות. במשך שנים ראה היוצר הוותיק את עשייתו המוזיקלית כתחביב לזמן הפנוי, כאשר את שאר יומו הקדיש לקציצות, עופות ושאר בשרים, במסגרת עבודתו כמהנדס מזון. הפרויקט הגדול האחרון של טנא, רשת הנקניקיות "פרנק", כבר נחשב לסיפור הצלחה, כזו שמאפשרת לו גם להעלות מופע יחיד חדש משיריו, שלו ושל גיטרה בלבד.
אתה חושב שתגיע לשלב בו תוכל להתפרנס רק ממוזיקה?
"אני לא חושב שזה יקרה אי פעם. פעם נורא רציתי שזה יקרה וראיתי בזה משאת נפשי, אבל היום אני רואה שזה לא אפשרי מבחינה כלכלית לעשות את זה. האמת היא שגם אם נניח שזה יקרה, אני באמת כבר מאוד מחובר ואוהב את תחום הנדסת המזון שאני מתעסק בו. זה לא רק בשר, זה גם דברים אחרים: ארוחות מוכנות. מוצרים צמחיים, זה כבר חלק ממני העולם הזה. אני יוצר גם שם. עם השנים הבנתי שהכוח המניע
אתה מדבר בעצם על נקניקיה כאמנות?
"זו גם סוג של אמנות. השפים המובילים בעולם הם גם כן, ברמה זו או אחרת, אמנים, ואני באיזשהו מקום גם נמצא במקום הזה - של המצאה, של פיתוח, של להגיע למקומות שאנשים לא חשבו עליהם. אמנות או לא, זה ללא ספק בא מאותו מקום של יצירה וחידוש. לעשות משהו שלא עשו, לרגש את עצמי בעיקר וגם את האחרים, אם אני יכול".
עוד על "המיוחדת":
>> כיצד גייסו יוצרי "המיוחדת" תקציב לסדרה?
>> מה חשבה המבקרת שלנו הסדרה?
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם