כיסאות מוזיקליים: רוצים לנצח ב-The Voice? העריצו את המנטורים
בשבוע שעבר למדנו שב-The Voice מעדיפים צעירים, והשבוע למדנו שמעדיפים מעריצים. איך המנטורים יכולים שלא להכנע מול המתמודדים שסוגדים להם?
כל מה שצריך לעשות זה להכריז שאת היורשת. אור וקורל צילום מסך
שרית חדד. זה היה השבוע של שרית חדד. סוף סוף, אחרי כמה תוכניות של נמנום, יצאה הגברת עם הכובע (מה נסגר עם הכובע הירוק שהיא חובשת?!) מתרדמת העונה והחלה להביא את האישיות הטלוויזיונית המצופה ממנה. במאבק של אור אדי מול קורל ביסמוט היא הייתה הגיבורה האמיתית. הבנות שרו את "אמא יקרה" של דודו אהרון והמריאו לשחקים, אבל יותר מכל הוכיחו שהמנטורית יודעת מה היא עושה במים הטריטוריאליים שלה - מי הסלסולים. בסוף, אור, שכבר הכריזה על עצמה כיורשת של חדד, לקחה את הסיבוב. אין מה לעשות, כשאת אומרת שאת רוצה להיות כמו המנטורית שלך, כל מה שנשאר זה להשאיר אבק מאחורייך.
שלומי שבת. אני לא יודע יותר מדי על שלומי שבת והאמת שגם לא ממש מתחבר לשיריו. אבל אם לשפוט על פי התסריט של The Voice, הוא לוהק בדמות האבא הטוב והמיטיב: אין פרק שבו לא מספרים כמה קשה לו להיפרד, אין כמעט אמירה שאומרים עליו שלא מכילה את השורש א.ב.א. השבוע נאבקו טל עציון וגל בנימין על לבו של מר שבת. הם שרו את "האם להיות בך מאוהב" של אביב גפן (הסכם התמלוגים בתוכנית עובד שעות נוספות). שלומי הביט בהם, אוחז בידיו בתנועת תפילה, ולאחר מכן התייסר האב עד מאוד: עיניים עצובות, קול רועד ונשמה מתלבטת. בסופו של דבר בחר בגל (בגלל הנשמה). משהו בדמות הזו של שלומי מאוד אמין. אני משתכנע כי בצד המנטורים האחרים שאימצו דמות וזהות, שלומי הגיע עם החיבוק מהבית. ואולי לא, אולי זה רק עבודה של תסריטאים מוכשרים במיוחד.
מאזן האימה 1: ליאונל מול אלון. שווה לשים לב לקרב הזה, שהתרחש בשבת. ליאונל פרטיין עם הקול המתנגן ואלון שר עם קול הבס שרו ביחד את "One Day in Your Life" של מייקל ג'קסון. אחרי הדואט, התבקש אביב גפן לבחור. התבקש והתקשה. עד דמעות. איש לא יוכל להגיד לעולם מה באמת התרחש מתחת לאיפור של האיש והמנטור. לא ממש ברור גם מה ריגש את אביב - האם העובדה שאלון שר עומד להחמיץ את ההזדמנות לה חיכה זמן רב? או שאולי דווקא קולו של ליאונל עשה לו פרפרים בלב? בעודו חנוק מדמעות בישר גפן לאלון שהוא מזמין אותו להופיע איתו ולליאונל שהכרטיס לשלב הבא בכיס שלו. שוב ושוב הולכת ומתגבשת התמונה: אביב גפן תמיד מוצא דרך להפוך להיות הכוכב של כל סצנת התמודדות, על חשבונו של כל מתמודד. איך בתנאים כאלה אפשר לגדל כוכבים? רק לאביב הפתרונים.
על תקן המנטור האבהי. שלומי שבת יח''צ
מאזן האימה 2: צילי מול רז. עוד קרב מעניין היה הקרב המתוקשר של צילי ינקו ורז שמואלי. אי אפשר היה לפספס את הפרומו המפמפם של רשת שרץ השבוע ובישר על "בחירתה של סופי" בסגנון אביב גפן. רז, חמושה בתסרוקת איימי ויינהאוס שתפסה את עין ההפקה כבר בתוכנית ההשקה של התוכנית ומולה צילי, זמרת הליווי של שלמה ארצי. שתיהן נלחמות בשיניים בדו קרב עם השיר
"On My Own" המיתולוגי. הקרב הטלוויזיוני המריא למחוזות חדשים כאשר השורה " I may not win but I can't be strong" מושרת בקול רם המכיל כפל משמעות דרמטי מתוסרט היטב. אביב שוב נדרש לבחור ואחרי לבטים רבים בוחר ברז. שוב הנעורים מנצחים את הניסיון - הדרך לליטוש כוכב נולד נוחה יותר מהתמודדות עם כוכבות נכזבת.
רמי קליינשטיין. האם רמי קליינשטיין לוהק ל-The Voice רק כדי לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר? היכן האישיות? מה יתרונו של קליינשטיין במובן הטלוויזיוני על שאר המנטורים? או במילים אחרות: האם מעבר למילים המתוקות, לתפוחים לתמרים, יש גיבור ריאליטי ראוי? עושה רושם שכרגע לא ממש. נמתין.
חנן בן סימון. האמת, כל מילה מיותרת. שווה מעקב, מסתמן כהבטחת העונה. הביצוע שלו לBack to black עשוי להוביל אותו לגמר.
סימנו בכוכבית: אודי דוד, קטלין רייטר ויוסף בוכניק.
שווה ציטוט: "הקשבתי לשיר (האם להיות בך מאוהב) ויש בו את המילים: אהבה, לבכות, לב, אבי גוואטה היה עושה חמישה אלבומים מהמילים האלה" (אביב גפן יודע להעריך זהב).
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם